החברה שלכם מתפרקת? עשרת הדיברות להתנהלות העובדים

פירוק חברה הוא אינו עניין של מה בכך. על פי נתוני כונס הנכסים הרשמי, בכל שנה במדינת ישראל מוגשות מאות עד אלפי בקשות פירוק (שהן המקבילה של חברה לפשיטת רגל) ומתוכן מאות שאכן מתקבלות בפועל. המגמה הכללית אינה מעודדת, ובכל שנה המספרים רק מטפסים.

במאמר זה ננסה לשפוך קצת אור על ההתנהלות הרצויה והנדרשת מצדם של העובדים בחברה העומדת לפני פירוק או שכבר נכנסה אליו.

כאשר מוגשת בקשת פירוק בעניינה של חברה, עתיד העובדים מוטל בספק. במקרים רבים השלכות מצבה הכספי של החברה משפיעות ישירות על העובד: בפיטורים; שכר שלא שולם; זכויות סוציאליות ההולכות לאיבוד; כספים פנסיונים שאינם עוברים לקופה; תשלומי ביטוח לאומי ומס הכנסה שאינם עוברים לרשויות וכדומה. על כן, חשוב להיות מוכנים ככל האפשר למצב הזה, לזהות אותו בטרם עת ולפעול בצורה נכונה ויעילה בכדי להבטיח את זכויותיכם במהרה ובשיעור המקסימאלי.

בהליך פירוק של חברה, על העובד (או מי מטעמו) להגיש תביעת חוב לבדיקתו של הנאמן. מדובר במעין תביעה משפטית להוכחת זכויותיו הנטענות של העובד/נושה. ההליך עשוי לקחת עד שנתיים ולכן עמידה על “עשרת הדיברות” תבטיח כי תצמצמו את מרווח הזמנים, ותבטיחו מקסום של פיצוייכם.

הדיבר הראשון: מודעות ומוכנות

סימנים לכך כי חברה מתקשה לעמוד על הרגליים (מדובר על תהליכים נגררים ורצופים ולא מקרים חד פעמיים):

אי תשלום משכורות בזמן, או באופן חלקי; אי הפקדות רכיבים פנסיונים – עובד ומעביד (לעיתים, אף בניגוד לנתונים המופיעים בתלוש השכר); חילופים תכופים בהנהלת החברה; אי חידושי חוזה וצמצומים בכוח האדם; חוסר בתשלום החלק היחסי שמנכים מהתלוש לטובת מס הכנסה וביטוח לאומי; לרוב כשהמצב קשה, יהיו דיבורים על כך בחברה.

במידה  ונתקלת באחד או יותר מהסימנים, זה הזמן לדאוג ולפעול:

–            להשיג את המסמכים (תלושים, הסכמי העסקה וכד’), כל עוד הנהלת חשבונות החברה עובדת באופן שוטף עם החברה (לרוב הנהלת החשבונות הופכת להיות נושה ככל הנושים וסוגרת את ברז העבודה מול החברה).

–            התייעץ עם עורך דין ובחן את צעדיך – יש להתייעץ ולבחון את המשך דרך הטיפול במידה ואכן יתברר שכיוון החברה הוא להליך פשיטת רגל או הבראה.

–            להתאגד ולתכנן נכון את עיתוי הפעלות הנדרשות (יורחב בסעיפים הבאים).

הדיבר השני: תכנון הזמן

מהרגע בו נודע לנו כי החברה מתקרבת להליכי פירוק, או שכבר נמצאת בו, למרווח הזמנים חשיבות גדולה!

בתהליך מעורבים שיקולים רבים בניהול עתידה. יש לזכור כל העת כי מדובר על סכומי כסף מאוד משמעותיים שיכולים להשפיע על מצבה הכספי של החברה (במיוחד בהליך הבראה בו שלבים רבים ומורכבים בין הנושים, השופט הנאמן והחברה) ועל יכולת החברה להחזיר לנושים את אשר חייבים להם, ואתם עומדים בדרך!!! זה הזמן להשיג את המסמכים, להתאגד, לקחת ייצוג הולם ולהתנהל על פי הנחיותיו של עורך הדין ובמהירות. התנהלות נכונה של לוחות הזמנים עשויה למנוע תקלות וקבלת החלטות לא מושכלות בתנאי לחץ. ההבדל מהסעיף הקודם הוא, שלמרווח הזמנים חשיבות קריטית בכל אחד משלבי הפירוק או ההבראה, ולא רק בזיהוי ראשית התהליכים.

הדיבר השלישי – זיהיתם כי מצבה של החברה אינו מזהיר? התאגדו!

מכירים את המשפט: “שחקנים עצמאים זוכים בנקודות, הקבוצה כולה זוכה במשחק”?

אין נכון ממנו להצגת המצב במידה והחברה פושטת רגל או מצויה בהליכי הבראה. קבוצה מאוגדת של עובדים יכולה להבטיח כי ההתייחסות אליה בהליך הבראה תהיה הרבה יותר רצינית, ממוקדת ומועילה ביחס למצב שבו 30 עורכי דין מייצגים 30 עובדים.

בחרו ועד מייצג אשר יבחר עו”ד מתאים לייצוג וברגע שיהיו תשובות והתקדמות, יוכל לעדכן את שאר העובדים ולשמוע במרוכז את טענותיהם. מצב זה יבטיח סדר בהתנהלות אל מול כל הגופים ויבטיח כי הקול של העובדים יהיה חזק וברור!

הדיבר הרביעי – ייצוג מקצועי: “אם אתה מייצג את עצמך בבית-משפט, הלקוח שלך מטומטם” (אברהם לינקולן)

לצורך חישוב והגשת תביעת החוב יש הפונים לאינטרנט, אחרים יודעים בכלליות מה לא שולם להם, יש הפונים ל”חבר” אשר מכיר באופן שטחי את התהליך ויש העושים עבודת הכנה ארוכה ומתישה. לחלופין יש הפונים לעורכי דין ללא בדיקת רקע של עוה”ד וניסיונו המקצועי בתחום, ומכיוון שעוה”ד “מבין” טוב יותר מאתנו את המצב, אנו מאמינים כי אנו בידיים טובות! טעות שתעלה בכסף רב ואף גרוע מכך.

מכיוון שהכסף של העובדים מוטל על הכף, חשוב מאוד כי התביעה תוגש ע”י מומחה בתחום בעל מוניטין אשר יודע לנהל שיח בריא עם הנאמן, מומחה שמכיר את החוק והפסיקות בתחום על בוריו, וידע לגבות במסמכים הרלוונטיים, בחישובים הנכונים וההצדקות המשפטיות כל רכיב עליו תובעים. ההבדל בין התביעות המגובות בייעוץ משפטי לאלו שאינן, עלול לעלות בעשרות אלפי שקלים! שכר הטרחה לעוה”ד המטפל בנושא יהיה זעום לעומת הפוטנציאל הכספי והרגשי הגלום בכל תביעה. 

הדיבר החמישי – יתרון הגודל בייצוג ע”י עו”ד

לעיתים רבות, עו”ד אחד שמייצג קבוצת עובדים רבה יכול להיות בקשר טוב יותר עם המנהל המיוחד, נציגי הביטוח הלאומי ובית המשפט. עוה”ד ישיג את כלל המסמכים ובמהירות, ויחשב את התביעות באופן מסודר יותר, הממצה במהירות את זכויותיהם המלאות של העובדים. מכח ייצוג של עובדים רבים, כאשר יידרש עוה”ד להסביר את עמדת העובדים אותם הוא מייצג, הוא יוכל לעשות זאת במרוכז ובכך למעשה לייעל את הזמן הדרוש לטיפול בכל תביעה, יקל על הנאמן, ויבטיח כי כל הזכויות על פי ההסכמות/הבנות עם הנאמן ישולמו.

הדיבר השישי –  “מה בחוץ?”

ההבדל בין הליך משפטי להליך תביעת חוב – למעשה מדובר על תביעה חלקית של סכומי כסף המגיעים לעובד מכוח חוקי העבודה, צווי ההרחבה, הסכמים קיבוציים והפסיקה. בתביעת חוב לא נתבע עוגמת נפש, הלנת שכר, הרעה בתנאים וכל פיצוי אחר בעקבות ההשפעה של מצב החברה בהתייחסות לעובדים, מכיוון שהביטוח הלאומי מאשר רק את הרכיבים “היבשים” שהעובד זכאי להם עקב הפסקת עבודתו.

הדיבר השביעי – “מה בפנים?”

הזכויות אותן ניתן יהיה לתבוע על פי חוק יהיו:

         א.         שכר שלא שולם – חודשי שכר שלא שולמו בזמן ההעסקה.

          ב.         הודעה מוקדמת – לכמה ימי הודעה מוקדמת זכאים, ומה הסכום לתשלום עבור רכיב זה.

          ג.          נסיעות – דמי נסיעות שלא שולמו.

          ד.         ימי הבראה – העובד זכאי להם מכורח אחוז המשרה והותק.

         ה.         דמי חגים – שכר עבור עד 9 ימי עבודה שעובדים רבים אינן מודעים לכך שהם זכאים להם.

          ו.          פדיון ימי חופשה לתשלום – לפי ותק, אחוז משרה ושכר, העובד זכאי לתשלום עבור ימי החופשה שצבר.

          ז.          רכיבים פנסיוניים (סעיף 8) – חלק מעסיק שלא שילם לטובת הקופה וחלק עובד אשר נוכה מהתלוש אך לא עבר לקופה.

         ח.         פיצויי פיטורים – בהתחשב בותק ובשכר הקובע נחשב את הזכאות לפיצויי הפיטורים מכורח החוק.

         ט.         תוספות – שהוסכמו עם המעסיק ושהן בלתי נפרדות מתנאי העסקה (כמו בונוסים ועמלות).

התקרה הנוכחית להגשת תביעות חוב עבור עובדים ועבור קופת גמל בדין קדימה מתעדכנת מעת לעת (ניתן להתעדכן באתר ביטוח לאומי https://goo.gl/lqOSh0).

שוב נדגיש את חשיבות איסוף הנתונים והמסמכים בשלב שלפני קריסת החברה.

הדיבר השמיני – לשמור על קופת הגמל

יש מצבים שעקב מצב החברה כספים פנסיונים אינם משולמים. נבדיל בין שני מצבים (פס”ד פרק (מחוזי חיפה) 423/08             א.ב.ג.ל. בניה ויזמות בע”מ – בפירוק נ’ עלי חליל עלי, פורסם בנבו 13/11/2008 ): .

         א.         במידה וכלל לא נפתחה קופה – האחריות על הגשת התביעה היא על העובד/בא כוחו ועליו לוודא כי כל הכספים שהחברה הייתה צריכה לשלם (חלק המעביד) ישולמו במסגרת התביעה, לרבות הסכומים שנוכו משכרו של העובד (חלק העובד) ולא עברו לקופה.

          ב.         במידה ונפתחה קופה (אך עבור תקופה לא הועברו אליה כספים) – האחריות לתביעת הכספים היא של קופת הביטוח ולא של העובד/בא כוחו (יש לבדוק האם עוה”ד יכול להיות בקשר מול קופת הגמל לטובת בדיקת סטטוס הגשת תביעת החוב מטעמה וכו’).

הדיבר התשיעי – התנהלות נכונה מול הנאמן

לנאמן, מעבר לעיסוקו בבדיקת תביעות החוב, ישנם תיקים רבים שעליו לטפל בהם. לכן השתדלו:

         א.         לוודא כי לתביעת החוב יצורף מכתב מלווה, המסביר את אופן החישוב (במיוחד בתביעה מורכבת). באופן זה סביר להניח כי יותר רכיבים בתביעת החוב שלכם יאושרו, כיוון שהכל יהיה מובן ונהיר.

          ב.         לא  להציף הטלפונים מידיי יום על מנת לברר מה מצבכם, בעיקר שלא באמצעות עו”ד.

          ג.          יש לזכור כי הנאמן בצד שלך – דברו עם הנאמן באופן מכובד!

          ד.         אל תגישו תביעה מופרכת שאין לה בסיס – שאר הרכיבים יקבלו התייחסות דומה.

         ה.         הנאמן ביקש מסמכים – צרפו ואל תתווכחו – הנאמן מבקש להוכיח את התביעה ולהבין באופן המיטבי מהן זכויותיכם.

          ו.          הנאמן איננו מורה דרך – הוא לא יכול להדריך (על פי חוק) את התובע, כיצד, כמה ואיזה רכיבים לתבוע. לכן, חשוב מאוד להעסיק עורך דין מומחה בתחום.

הדיבר העשירי – להמשיך לקרוא ולהתעדכן

כפי שציינו לכל אורך טור זה, מדובר בכסף שלכם, שהשגתם בעמל רב. אל תהיו שאננים בקשר אליו, והכירו זכויותיכם! קישורים חשובים לטובת היכרות ראשונית עם החומר ניתן למצוא באתרים  הבאים:

המשרד לביטוח לאומי

אתר המלל: https://goo.gl/jQ4ikM

הכונס הרשמי

הסבר על אופן הגשת תביעה דרך הכונס (במידה ואין כסף בקופת החברה): http://goo.gl/x0XKeC

פרטי תיקי חברות ועמותות: http://goo.gl/V3kADU

כל זכות (לבירור זכויות עובדים): http://goo.gl/CFEMt0

משרדנו טיפל במצטבר באלפי תביעות של עובדים, הן מהצד של הנאמן והן מהצד המייצג את הלקוח. לא דרושה עין מיומנת מדי כדי להיווכח מי הגיש את תביעת החוב באופן עצמאי או ע”י עו”ד שאינו מנוסה בתחום. הניסיון הרב לימד אותנו כי מצבים שכאלו הינם לרעת העובד, ורק ייצוג הולם יכול לתת בטחון אמיתי לעובד, כאשר הוא יודע שסך זכויותיו ימוצו.

הכותב, מר מיכאל ליבשיץ, משמש כחשב ויועץ כלכלי במשרד וולפסון ויינשטיין ושות’.

* הכתוב אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי פרטני. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.