חוברת צבעונית מושקעת מופצת בימים אלו, תחת הכותרת ‘תדריך למתייצב’, בו מעניקים המחברים שלל עצות ו’טיפים’ לצעיר החרדי הנדרש להתייצב בלשכת הגיוס, “כדי שתעבור את ההתייצבות בשלום”.
בין שלל העצות שניתן למצוא בחוברת – כמו הגעה עם כובע וחליפה, שמירה על מזג שליו ורגוע – מופיעים גם סעיפים עם התיאורים הבאים: “בהתייצבות הראשונה הינך צפוי לבלות זמן רב בסביבה מלאה פריצות וזוהמה, ולכן מומלץ להביא ספר שתוכל לעסוק בו…”
סעיף נוסף הוא אזהרה באותיות מודגשות: “גם אם יתהפך העולם אלף פעמים – אני לא חותם על שום דבר”.
כמו כן מתבקשים המתייצבים שלא ‘ללבוש מדים אפילו לא לרגע אחד’.
תחת הכותרת “התמודדות מול זבובי המוות”, מופיעה האזהרה מ”טיפוסים המסוכנים ביותר במערך הגיוס, אלו הם חבורת ה’ישיבישערס’, הם יבואו אליך עם זקנים ארוכים וגמרות ענקיות, יש להם כיפות מאוזן לאוזן, והיגוי ישיבתי כבד.
“עם הטיפוסים האלה אתה פשוט לא מתעסק, מטוב ועד רע, כלום! הם אנשי רעים ומושחתים, שמנסים להפיל אותך באכזריות נוראה, לאחד המקומות הגרועים ביותר עלי אדמות, הן גשמית והן רוחנית…”
על גב החוברת נכתב: “חוברת הדרכה מעשית עשירה ומפורטת ל’בן הישיבה’ נזר הבריאה ותפארתה… כל המידע – כל הסודות – דרכי התמודדות – מנסיונם העשיר של אלפים שעמדו בזה ושל עשרות כאלו שלא הצליחו, אך לפחות שלחו לך שידורי אזהרה ממעמקים”.
בחוברת נוספת הנושאת השם ‘אתה חזק’ – הדרכה מעשית לבן הישיבה… הנקלע בסערת התקופה ל’לשכת האפסים’, מזהירים המחברים כי “הצבא והמדינה משקיעים הון עתק כדי לגרור כל אחד מאיתנו לביצה המדממת שלהם”.
זבובים זו מחמאה
על האנשים המאיישים את לשכת הגיוס כותבים המחברים: “בלשכת הגיוס לא מדובר על זבובים, זבובים זה מחמאה בשבילם [אל תגיד את זה בקול, אבל כך צריך להסתכל עליהם, מסכנים], הם בסך הכל אפסים, אפס! כלום אחד גדול! אפילו ‘פו’ והכל נגוז ונעלם… הם אפסים ואתה המלך”.
ובהמשך: “אתה אמרת היום פיטום הקטורת? למדת רבע שעה? אתה המלך! כל החיילים והמטוסים בארץ לא משתווים אליך… הם בעצמם יודעים זאת, ו’אוכל אותם’ לראות שאתה נשאר המלך האמיתי והם נפלו שדודים כצאן לטבח”.
מחברי החוברת יודעים גם להסביר מדוע ההתייצבות אורכת זמן רב לפי טענתם: “על פי החוק כל בחור מתייצב התייצבות ראשונה בלשכה באזור מגוריו, ירושלים, באר שבע, תל השומר וכו’, במדור המיועד לכלל האוכלוסיה. ההמתנה במדור זה נמשכת שעות ארוכות, בחדר גדול עם כלל המתייצבים (מעורב), טלוויזיה ואווירה חילונית לחלוטין.
“המטרה: אולי בכל זאת נסיכי ממלכת התורה יואילו להפנות מבט אל הסחי והמיאוס של זבובי המוות”…
קשה לדעת מי בדיוק עומד מאחורי חוברות אלו, שכן כמנהג הז’אנר, המחברים אוהבים להיוותר אנונימיים, אך עקבות ידיהם הלא סימפטיות של מתנגדי הגיוס הקולניים, ניכרות, כך נדמה, היטב.
