נשים מרגישות פחות בטוחות מגברים באופן כללי, דבר שבא לידי ביטוי גם בתחושת הביטחון התעסוקתי והכלכלי, ולמרות זאת, אצל נשים חרדיות תחושת הביטחון גדולה יותר. כך עולה ממחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שפורסם באתר דה-מרקר.
המחקר, שנערך לבקשת יו”ר הוועדה לקידום האישה, ח”כ עאידה תומא־סלימאן, הסתמך על שאלונים טלפוניים שבהם השתתפו כ-1,000 בני אדם, וביקש לבחון את תחושת הביטחון האישי של האוכלוסייה בישראל, בדגש על ציבור הנשים.
47.7% ממשתפי הסקר היו גברים, והיתר נשים ערביות, חרדיות, מהגרות ממדינות בריה”מ לשעבר וישראליות ותיקות.
מהסקר עלה, שתחושת הביטחון התעסוקתי אינה גבוהה. אחד מכל שלושה גברים ונשים (31%) שהשתתפו בסקר חוששים לאבד את מקום עבודתם בשנה הקרובה. קבוצת הנשים שהכי חוששת מאובדן מקום העבודה היא קבוצת העולות מבריה”מ (49%), לעומתן רק 24% מן הנשים הישראליות הוותיקות מרגישות את אותה תחושה.
אצל החרדיות המספר נמוך אף יותר, רק 14 אחוז חוששות לאבד את מקום עבודתן, או את ביתן למשל.
לדברי ד”ר לי כהנר, מרצה בחוג ללימודים רב־תחומיים במכללת אורנים, וחוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה, תחושת הביטחון היחסית שהביעו הנשים החרדיות שהשתתפו בסקר, מושפעת מרשת ביטחון קהילתית שמספקת החברה החרדית: “בחברה החרדית יש מבנה קהילתי תומך, גם כלכלית, ויש תחושה שהקהילה תתמוך בך גם אם תאבדי את ביתך”.
עוד מסבירה כהנר: “רוב הנשים החרדיות עובדות בתוך הקהילה, במוסדות חינוך ורווחה, מה שמעניק להן את התחושה שהקהילה תשמור עליהן. בנוסף לכך, היות שהן מפרנסות יחידות, אובדן מקום העבודה הוא לא אופציה”.
לדברי החוקרת, נשים חרדיות לא חוששות מצמצום בהוצאות המחיה משום שלחברה החרדית יש אורח חיים חסכוני בקרב החברה החרדית. עם זאת יש בקרבן שביעות רצון מהמצב הכלכלי, משום שלחרדים יש נטייה לראות באורח חיים צנוע דבר חיובי.
הסקר גם בדק את תחושת האפליה במקומות העבודה, ומצא כי שיעור הגברים והנשים שמרגישים שלא ניתנת להם הזדמנות שווה להתקדם בעבודה זהה ועומד על כ–21%. כמו כן, 33% מהנשים חשות כי הן מופלות בשל מגדרן. התופעה הזאת הכי נפוצה בקרב נשים חרדיות, ואחריהן הנשים הערביות (53% ו–45% בהתאמה).
עוד עלה מהסקר, כי 43% מהנשים הערביות ו-37% מהגברים החרדים מפחדים מפגיעה בהם בעקבות המראה החיצוני.
חשש נוסף של הישראלים הוא מיחס לא שוויוני מצד מוסדות המדינה כלפיהם. תחושת חוסר השוויון מורגשת בצורה החריפה ביותר בקרב נשים ערביות (80%), גברים חרדים (73%), נשים חרדיות (66%), גברים ערבים (63%), ישראליות ותיקות (62%), ישראלים ותיקים (55%), עולים מבריה”מ (38%), ולבסוף – עולות מבריה”מ (32%).