את הסיפור הבא סיפר הגאון רבי מאיר אליהו בשיעור שמסר. הרב אליהו מוסר מידי יום שלישי שיעור בבית הכנסת במוסאיוף. שיעוריו, המתאפיינים בבקיאות עצומה המפליאה את השומעים, מושכים קהל רב, כשביניהם כמו שמתאר הרב יש גם ‘כוכבים’ מיוחדים.
וכך הוא מספר.
לאחר השיעור ניגש אלי יהודי וביקש: תברך אותי. אמרתי לו: גם ברוך תהיה. אמר לי: וכן למורי ורבי. אמרתי לו: תודה רבה.
אמר היהודי: “אתה צוחק עלי?”
חלילה, השיב הרב, אמרתי בכנות תודה רבה.
אבל היהודי לא השתכנע: “אתה צוחק עלי? הלא נאמר – אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. דע לך”, הוסיף היהודי, “שברכותי חזקות יותר משל הרב חיים קנייבסקי…”
הרב אליהו הביט ביהודי ואמר: “עד כאן. עם כל הכבוד, איפה אתה ואיפה הרב קנייבסקי”.
אמר היהודי: “אני הוכיח לרב שאני צודק…”
בכל שנה מסיים הגר”ח קנייבסקי את הש”ס בערב פסח כידוע. הוא לומד כשבעה דפים ביום, כך שבתענית בכורות הוא עושה ‘סיום’ על הש”ס.
בסיום שהתקיים לפני כשנה השתתף גם היהודי החביב, ולאחר שהגר”ח סיים ניגש אליו ובירך אותו: “רבינו, שתזכה לסיים את הש”ס גם בשנה הבאה”. הגר”ח לחץ את ידו של האיש בחום ואמר לו: “וכן למר”.
“והנה” אמר היהודי, “תראה מה זה: הברכה שלי התקיימה, הרב קנייבסקי סיים את הש”ס גם בשנה הזו, ואילו ברכתו של הגר”ח לא התקיימה, אני לא סיימתי אפילו מסכת…”