מחדל קו 3: כיצד נותנים לנהג ערבי לסכן חיי עשרות נוסעים באוטובוס?

בעקבות ‘פיגוע האבנים’ באוטובוס קו 3 שעשה את דרכו לכותל המערבי במוצאי חג השבועות דרך שכונת ואדי גוז, פנה ח”כ הרב אורי מקלב אל שר התחבורה ישראל כץ ותהה כיצד קורה שנהג אוטובוס בן מיעוטים מרשה לעצמו לנסוע דרך שכונות ערביות, ולסכן באופן ממשי את חייהם של עשרות נוסעים, ובניגוד לנהלים.

‘פיגוע האבנים’ הסתיים באורח נס עם שלושה נפגעים קל בלבד.

“זהו אירוע חמור ומסוכן ביותר שהתרחש בשל התנהגות הרפתקנית, רשלנית וחסרת אחריות בעליל, של נהג אוטובוס ערבי באגד, שבמקום לנהוג לכותל המערבי בדרך המקובלת דרך מוזיאון רוקפלר פנה אל שכונת ואדי ג’וז, שם נתקל האוטובוס במלכודת פורעים, כאשר עשרות צעירים ערבים משולהבים החלו לידות לעבר האוטובוס אבנים ומוטות ברזל, ניפצו את החלון האחורי והחלו להשליך אבנים לעבר הנוסעים ולפצוע אותם”, מתאר ח”כ מקלב את שאירע.

“מותר להכביר במילים על רגעי האימה שעברו על נוסעי האוטובוס – למעלה מ-100 במספר, ביניהם אנשים נשים וטף, זקנים וצעירים שהיו במשך דקות ארוכות קורבן להמון פורע ומשולהב, כאשר רק בנס הסתיים האירוע בכמה פצועים קל בלבד ובעשרות נפגעי חרדה”.

באשר לעצם האירוע החמור בו נהג אוטובוס בן מיעוטים מקבל החלטה פרטית להסיע את האוטובוס דרך שכונה ערבית המעמידה את חיי הנוסעים בסכנה, בניגוד חמור לנהלים ולהנחיות, מציין ח”כ הרב מקלב, כי “לא ניתן לעבור על לסדר היום נוכח מחדל חמור וקשה כזה”.

בעקבות כך הוא דורש משרד התחבורה לערוך “בירור נוקב וממצה מול חברת אגד, כיצד אירע הדבר, ומה בדעתה לעשות על מנת להבטיח שמקרה מעין זה לא ישנה”.

במקביל פנה ח”כ מקלב אל מפכ”ל המשטרה רוני אלשיך, לאחר שנוסעי האוטובוס התלוננו על כך שבמשך דקות ארוכות לא היה מענה במוקד 100 של המשטרה על מנת לדווח על ‘פיגוע האבנים’ –  וגם אחרי שנוצר קשר עם המשטרה, הכוחות שהוזעקו למקום הגיעו לזירה רק כעבור כחצי שעה.

“כיצד אורך לכוחות המשטרה זמן כה ממושך להגיע לאירוע בטחוני כאשר חייהם של עשרות נוסעים עומדים מנגד”, תוהה ח”כ מקלב בפנייתו ודורש מהמפכ”ל לערוך בדיקה מקיפה, תוך הפקת לקחים ברורה כדי שמחדלים מעין אלו לא יתרחשו שוב.

5 חודשים להחלטת הממשלה – “50 אחוזים ממשרדי הממשלה עדיין לא מספקים מענה בדואר האלקטרוני”

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום (ג’) ישיבה משותפת עם הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, בנושא ‘עיכובים ביישום החלטת ממשלה 1008 – הנגשת השירות הציבורי בעידן הדיגיטלי’, במסגרתה הוחלט כי משרדי הממשלה השונים יכניסו לשימוש לצד הפקס המסורתי שירותי דואר אלקטרוני ושירותים ממוחשבים.

יו”ר וועדת השקיפות ח”כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) הציגה בפתח הדיון נתונים שעלו בבדיקה שערך צוות לשכתה, לפיהם: מתוך 32 משרדי וגופי ממשלה ל-22 יש מייל לפניות ציבור, אך רק 11 משרדים השיבו לפניות במייל, (קרי מחצית מהמשרדים המחזיקים בשירות דואר אלקטרוני לא השיבו לפניות באמצעותו). עוד העלתה הבדיקה כי ל-10 המשרדים שאין מייל יש מערכות ממוחשבות ליצירת קשר כחלופה למייל, אך 4 מתוכם לא מאפשרים לצרף קובץ במסגרת הפנייה.

יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה ח”כ אורי מקלב (יהדות התורה) התייחס לנתונים: “משרד שלא מתפקד מבחינה דיגיטלית לא יעיל גם במקומות אחרים. מדובר בשירות לאזרח שהינו חלק מהליך שקיפות והעדרו מביא להגדלת הפערים באופן ישיר, כאשר אדם שלא נגיש לפקס ויש לא מעט כאלה פשוט תקוע, אנחנו לא יכולים לבקש מהציבור לנסוע ברוורס דווקא מול משרדי הממשלה שאמורים לספק לו שירות”.

שפיר ציינה כי “הדואר האלקטרוני הגיע לישראל בשנת 1981 והיה נראה לנו טבעי שכל משרד ייתן את השירותים האלקטרונים שנמצאים בכל בית אך משום מה היה צורך בחוק. למרות החוק עדיין יש כמות מכובדת של משרדי ממשלה וכן גופים במגזר הפרטי שלא מספקים שירותים אלה, ובמקום לאפשר לאזרחים שירות בסיסי – להתקשר באמצעות אימייל שיש לכל אחד בבית, לקבל ולהעביר מידע בלחיצת כפתור, מבקשים משרדי ממשלה וגורמים פרטים רבים מהלקוח לעבור מסע מייגע כדי למצוא פקס. השירות הציבורי צריך להיות הטוב ביותר ולא להשתרך מאחור”.

ראש רשות התקשוב הממשלתי יאיר פרנק ציין בדיון כי “יישום החלטת הממשלה מתקדמת בכיוון הנכון. אין ספק שמייל זה עניין טריוויאלי אך אם לא כל המשרדים מיישמים זאת נמשיך לשפר. לעניין צירוף קבצים מהציבור זה נושא נוסף שאנחנו מקדמים, יש כבר היום כמה שירותים כאלה שעובדים במספר משרדים. הכלים האלה נותנים לאזרח ערך הרבה יותר גבוה”.

לשאלת הוועדה ציין פרנק כי רשות התקשוב “מסיימת להכין דו”ח שקובע את הסטנדרטים למענה גם בטלפון וגם במייל ואנחנו הולכים להנחות את המשרדים גם בדברים האלה, כאשר בכל משרד יהיה ממונה על השירות שינחיל את הנושא“.

מול הנתונים שהוצגו בדיון לפיהם במשרד הכלכלה אין תקשורת מייל סדירה, טען נציג המשרד שמעון ברונר כי “הנושא טופל והושלם, לכל יחידות המשרד יש באתר האינטרנט כתובת מייל לצד מספר הפקס, וכי בכל היחידות למעט היחידה לפניות הציבור ניתן לצרף מסמך לפנייה”.

נציגת שירות התעסוקה, ליאור הולנד עמית טענה מול כך שבמסגרת הבדיקה לא היה מענה לפניות בכתובת המייל של השירות כי: “עלה אתר חדש בחודש שעבר,  וכעת ל-72 לשכות בכל הארץ יש אפשרות לפנות במייל ואנו משתדלים לענות תוך עד 14 יום”.

סנ”צ יגאל שבתאי, ראש יחידת השירות במשטרה אמר: “נעמוד ביעדי החלטת הממשלה, בקרוב לכל תחנת משטרה תהייה כתובת מייל עם מענה הולם, כך גם לפניות הציבור ולכל היחידות”.

“למוקד 100 יש כבר כתובת מייל, בהמשך אזרח יוכל לפנות בווטסאפ ובכל האמצעים הדיגיטליים ולקבל מענה 24 שעות ביממה” הוסיף שבתאי וציין כי “רק אתמול בשיחה עם המפכ”ל עלה נושא פיתוח פנייה למוקד מאה בווטסאפ”.

מבדיקה שערכו חברי הכנסת בזמן הדיון עצמו עלה כי מול הצהרות נציגי המשרדים בפועל חלקים רבים מאתרי המשרדים לא מונגשים בצורה בה הוצגו או מונגשים בצורה חלקית בלבד, בדיון עלה עוד כי ישנם משרדי ממשלה עם מערכות יעילות ומתפקדות, לשאלת חברי הוועדה מדוע מערכות אלה לא מוטמעות בכל המשרדים השיב פרנק כי “הנושא על הפרק, הבעיה המרכזית הינה שעלות ההתקנה של רוב המערכות מאוד מאוד יקרה, אנחנו בודקים את החלופות”

בתום הדיון ציינה ח”כ שפיר כי הוועדה ממליצה “לקיים פיקוח ומעקב אחר המשרדים השונים ולבחון את השירות, בלי אלה לא תהייה התקדמות למרות החלטת הממשלה. במקביל אם יש תוכנות שכבר עובדות יש להטמיע אותן בקרב יתר המשרדים“.

ח”כ מקלב סיכם כי “המבחן שלנו יהיה בבקרה ובמעקב אחר הייעול ויישום הדברים. מעתה נקיים דיונים ממוקדים יותר, בהם נבחן כל יחידה ויחידה לאור שירותיה השונים והנגשתם הדיגיטלית. האמצעים הדיגיטליים הרבה יותר ניתנים למעקב ואנו נדאג לקיים את המעקב עד לתוצאות המיוחלות”.