מתי נפתלי בנט ידבר לא רק אנגלית אלא ‘טורקית’? • הטור של אריק זיו
לאחר שקט יחסי, חזרנו לטרור – הפעם במתחם שרונה המתחדש בתל אביב.
בינתיים מדובר באירוע בודד שהצליח, וצריך לתת לליברמן 100 ימי חסד בכדי לראות כיצד הוא נערך.
הגינויים מהעולם דומים לניחוח של בושם: מיד לאחר הפיגוע יוצאים באמירה סתומה שישראל זכאית לשמור על הביטחון שלה, אך מה שיקרה כאשר אנו באמת נגן – זה שהם יגנו אותנו.
לכן, צריך להיכנס לכפר שממנו יצאו המחבלים ופשוט לנקות אותו מנשק. בית שבו יהיה נשק ייהרס. צריך להפוך את הכפר לדוגמא לפלסטינים. כל כפר או יישוב ממנו ייצא מפגע יקבל טיפול דומה.
זאת הדרך ואין בילתה.
ניר ברקת נכשל בירושלים
לפני שבוע וחצי ערך ברקת, לכבוד יום ירושלים, מפגש קבבים לחברי מרכז הליכוד, שהגיעו בכדי לפגוש האחד את השני.
אלא שמה שהתברר ביום ירושלים הוא שברקת נכשל. הרבה יחסי ציבור לא יכולים להסתיר את הנתונים הקשים.
בנתונים של מכון ירושלים לחקר ישראל התברר שהרוב היהודי בירושלים המשיך להצטמצם גם לאורך כל שנות כהונתו של ברקת: ב-2008, כשברקת נכנס לתפקידו, היו בירושלים 35.3% ערבים, ואילו ב-2014 37.2%.
הסתבר כי ירושלים היא העיר הננטשת ביותר בישראל, ולמרות שהילודה הטבעית של היהודים גבוהה יותר, ההגירה השלילית גורמת לכיווץ הרוב היהודי בירושלים.
ולא רק זה: נגה ארבל שכעסה על שברקת השתמש בתמונה של משפחתה ליחסי ציבור, פרסמה פוסט נוקב בו כתבה בין היתר:
“אדוני ראש העיר,
התמונה שצירפת לפוסט שלך היא אכן תמונה של משפחה ירושלמית ציונית שומרת מסורת. אני יודעת את זה כי התמונה הזו, שאין זו הפעם הראשונה שאתה עושה בה שימוש ללא רשות המצולמים בה, היא תמונה של המשפחה שלי.
ולידיעתך, המשפחה הזו עוזבת בקיץ הקרוב את ירושלים בלב כבד. אנחנו עוזבים גם כי אפשרויות התעסוקה בעיר מצומצמות באופן שעשוי לפגוע ביכולתנו להמשיך לפתח את הקריירות שלנו.
עברנו לכאן לפני עשר שנים ושני ילדים מתוך אהבת העיר. ועכשיו אנחנו עוזבים. בצער, באכזבה, ובתקווה לחזור בקרוב. כי אנחנו עדיין אוהבים את העיר. אבל לפחות בשלב הזה, נראה שאין בה מקום לילדים שלנו”.
רבים מתושבי העיר הציונים והתורמים חשים תחושות דומות.
משה איפרגן, חבר מרכז ליכוד ותומך של ברקת אומר לליכודניק: “תמכתי בניר ואני מברך על כך שהצטרף לליכוד, אבל יש בי וברבים אכזבה עצומה על האקזיט שהוא עושה מירושלים אל הפוליטיקה הארצית. ידוע שראש עיר בקדנציה הראשונה לומד את העבודה, ובקדנציות השנייה והשלישית מביא את התועלת הרבה ביותר.
“מבחינתי ומבחינת מצביעים רבים של ברקת הוא עדיין לא מילא את הציפיות ממנו. אני מקווה מאוד שניר יתעשת ויודיע שהוא נשאר בירושלים לקדנציה שלישית, כי אם לא – אז מהר מאוד הנתונים יגלו שהוא משאיר את עיר הבירה במצב רע בנושאים החשובים באמת.
“מעבר לנתונים הלא מחמיאים, ירושלים נכנסה לאי וודאות פוליטית שפוגעת בה, וזה חבל מאוד”.
מיכל כפרי מזועזעת מברקת
מיכל כפרי, ליכודניקית ותיקה, גם קיבלה טלפון המזמין אותה למרכז הקבבים, אך היא הטיחה במתקשר דברים קשים.
מיכל השקיעה רבות עבור ברקת, גם כשהיה באופוזיציה, אך גילתה מהר מאוד את האמת שגילו רבים: ברגע שניר נחת בכורסת ראש העיר, הוא זרק את הליכודניקים והקיף את עצמו באנשי שמאל.
בבחירות האחרונות בירושלים מיכל הגיעה להצביע לניר ואמרה שהיא סתמה את האף בזמן ההצבעה.
אמרתי לה שברקת לוקח משכורת של שקל. היא ענתה: “נכון, בהתחלה התלהבתי מזה שאחד שעשה אקזיט בא לשרת את הציבור ללא תמורה, אבל מדוע העלות של הבכירים בעירייה זינקה בצורה חדה?”
התברר לה כי תקציב לשכת ברקת גדל פי שלוש וחצי מתקופת לופוליאנסקי ( לפי כלכליסט מ-1.9 מיליון בתקופת לופוליאנסקי ל- 7 מיליון בתקופת ברקת). מיכל שייכת לקבוצה של אנשי ליכוד שציפו שניר ישנה את ההגירה השלילית, ולא אחרי שיבחר לעירייה יתחיל את מהלך הגירה האישית מספרא.
אגב, כבר כעת מתנהלים קרבות ירושה ופעילי ליכוד בעיר נחלקים לשלושה:
אלה שבטוחים שניר יתמוך במאיר תורג’מן; אלה שבטוחים שיתמוך במשה ליאון; ואלה שבטוחים שיתמוך בח”כ דודי אמסלם.
במוקדם או במאוחר ניר יצטרך לספוג את האכזבה של רבים, כי אין מצב שכולם יהיו מרוצים.
בנט במאמץ להפלת ממשלת ימין
בנט לא נח לרגע. לאחר המשבר המיותר שיצר בעניין הקבינט, ניצל אירוע חגיגי בישיבת ‘מרכז הרב’ לכבוד יום ירושלים בכדי לתקוף את ראש הממשלה.
הוא דיבר על נתניהו שמדבר באנגלית, אחרת מאשר בעברית.
אם נתניהו היה נותן לבנט את תפקיד שר החוץ, איך הפרחח היה מדבר? לא רק אנגלית אפילו טורקית.
בנט נהנה ממחיאות הכפיים של הימין הקיצוני, אלו שרואים בו סוג של רפורמי עם כיפה בגודל של שנקל.
אלא שרבים במחנה זה זוכרים את הטראומה שבהפלת שמיר, ו’אוסלו’ שבא בעקבות המהלך, ומודאגים שבנט דוחף למצב שבו לא תהיה ברירה אלא להחליפו – או שאם הממשלה תיפול יעלה השמאל.
בנט מסכן את המגזר שלו ואת הימין, רק בגלל האגו שלו. במקום לחולל שינוי במשרד המשפטים ובמשרד החינוך, הוא מסכן הכל בגלל האובססיה שלו נגד נתניהו.
ברור שבנט איבד בלמים מאז מונה ליברמן לשר ביטחון. הוא למעשה פתח חזית גם נגד ליברמן. ונשאלת השאלה: אם בנט מתקוטט עם כולם, איך הוא מצפה שמישהו ישתף איתו פעולה בעתיד לכשירצה להתקדם בהיררכיה השלטונית?
עו”ד יוסי כהן מול עיתון ‘הארץ’
עו”ד יוסי כהן המייצג את שרה נתניהו ביקר בצורה קשה את השופטת בבית הדין לעבודה – וכולם הסתערו עליו.
אך כאשר העיתון לאנשים חושבים תקף שופט עליון, רק משום שהוא גר ביהודה ושומרון והגדיר אותו ‘עבריין בינלאומי’ – זה עובר בשקט.
הכל פוליטיקה.
ח”כ יהודה גליק הוא הפתעה
כאשר יהודה גליק נחת על כיסא חבר הכנסת, התזמורת בתקשורת וחברי כנסת מהשמאל דיברו על קיצוני שהגיע לכנסת ברשימת הליכוד.
מי שמכיר את גליק יודע שיש לו שריטה בנושא בית המקדש, אך בפועל יש פה אזרח שומר חוק ונעים הליכות, עד כדי כך שגורמים בימין הקיצוני קוראים לו שמאלן.
לפני שבוע עמד השר בנט מול הח”כ החדש ששאל אותו שאלה לא בנושא בית המקדש, אלא: כיצד הוא, שמתלהם בתקשורת, נותן דוגמא כשר חינוך לתלמידים?
אין ספק שגליק הוא הפתעה ומהווה תוספת כוח לליכוד.
תגובות
אין תגובות