המיליונים הרבים המושקעים בפרסום מסחרי משפיעים על תודעתנו, אם נרצה ואם לא נרצה.
בשבועות שלפני חג השבועות אנחנו מופצצים במסרים פרסומיים של תעשיית החלב, וכך נטמנת בליבנו ההנחה שחג השבועות הוא חג הגבינות ומוצרי החלב.
אכן, מנהג ישראל לאכול מוצרי חלב בחג השבועות, אבל אין זו מהותו של החג. גם הפיכת החג ל’חג הביכורים’, במשמעות שניתנה לו בעידן החדש, היא חלק מהניסיון לשנות את אופיים של חגי ישראל המסורתיים ולשוות להם אופי של חגים חקלאיים.
יש גם שיבוש נפוץ בהבנת מושג ‘חג הביכורים’. רבים סבורים שבחג השבועות היו מביאים את ביכורי הפירות, כמתואר בדברי חז”ל. זו טעות. החג נקרא ‘ביכורים’ מפני שבו הובאו לבית המקדש ‘שתי הלחם’, שנאפו מיבול החיטה החדש, ומכאן ואילך היה אפשר לקיים את מצוות הביכורים; אבל בחג הזה עצמו לא היו מביאים את הפירות.
הבאתם ערֵבים?
עניינו המרכזי של חג השבועות הוא כפי שאנו אומרים בתפילה – “זמן מתן תורתנו”. זה היום שבו קיבלנו את התורה ונעשינו ‘עם סגולה’. זה היום שבו ירד הקב”ה לעיני כל העם על הר סיני, ונתן לנו, בקולות וברקים, את התורה והמצוות.
זה היום שבו הוטלה על העם היהודי השליחות המיוחדת, לקדש את העולם הגשמי והחומרי, ולעשות אותו ‘דירה’ לקב”ה.
את המסר הזה עלינו להעביר לילדינו, לדור הצעיר. חז”ל מספרים שלפני מתן התורה אמר הקב”ה לבני ישראל: “הביאו לי ערֵבים טובים שתשמרוה ואני נותנהּ לכם”.
אמרו ישראל: “אבותינו ערֵבים לנו. נביאים ערֵבים לנו”.
אמר להם הקב”ה: “גם הם צריכים ערֵבים. אלא הביאו לי ערֵבים טובים ואתננה לכם”.
אמרו: “הרי בנינו ערֵבים לנו”.
אמר להם הקב”ה: “אלו ודאי ערֵבים טובים, על-ידם אתננה לכם”.
קיומו של העם היהודי אינו יכול להיות מבוסס על כך שה’נביאים’ או ה’אבות’ עוסקים בתורה. הערובה לנצחיותו של עם ישראל ולהמשך אחיזתו בתורת ישראל היא כאשר הילדים מחוברים לתורה, מקבלים את החינוך הנכון, וגדלים יהודים בעלי שורשים עמוקים במורשתם.
איפה הילדים?
האתגר הזה נעשה קשה יותר בדורות האחרונים. כיום הילדים חשופים לאופנות העולמיות. הטכנולוגיה המתקדמת מעבירה רעיונות, תרבויות וסגנונות חיים, במהירות עצומה, ויוצרת שיטפון שקשה לעמוד בפניו.
לכן חשוב לנצל כל הזדמנות, ובמיוחד את החגים, כדי להעניק מטען יהודי ערכי לילדים, ולקשור אותם עוד יותר למסורת אבותיהם. מכאן הקריאה שהפנה הרבי מליובאוויטש להביא בחג השבועות לבתי הכנסת גם את הילדים, כדי שיהיו נוכחים במעמד קריאת עשרת הדיברות.
כאשר אנו קוראים בחג השבועות את עשרת הדיברות הרי זה כאילו אנו חווים מחדש את מעמד הר סיני. וכשם שבאותו מעמד נכחו כל בני העם היהודי, כך גם אנו נדרשים להיות שם עם הערֵבים שלנו – הילדים. חג שמח!