‘החרדיות’, סדרת דוקו חדשה של אמנון לוי, המשודרת בערוץ 10 מרגיזה רבים מהצופים החרדים. אבל לא רק אותם. גם חלק ממשתתפי הסדרה, נשים חרדיות שהסכימו להיחשף ולשוחח עם לוי, זועמות.
הפעם, לאחר שידור הפרק השני, מי שמעלה את טענות על עיוות וסילוף הם בני משפחת בן שחר.
בני המשפחה הופתעו במיוחד לראות כי אב המשפחה, שאול, הוצג כמי שאינו מסייע במאום בניהול הבית.
“לא ציפינו למשהו מי-יודע-מה, אנחנו יודעים איך זה עובד”, אומר שאול בשיחה עם חרדים 10. “אמנון לוי מסמן את המטרה ואז הוא יורה את החץ. הוא הגיע עם אג’נדה ברורה לפיה כל הנטל של הבית החרדי מוטל על הכתפיים של הנשים, ושום דבר לא יזיז אותו מכך”.
אז שאול כמעט וציפה להצגה מעוותת של ביתו, אבל מי שממש זועמות הן הבנות שלו.
“קשה לנו שלא לכעוס על הדרך בה הצגת את אבא שלנו, ככזה שלא עושה דבר והיחידה שעובדת קשה היא אמא”, הן כתבו בפוסט כעוס. “המושג ‘חלוקה מגדרית’ לא קיים בבית שלנו! אבא ואימא שלנו מחזיקים שניהם במשרות תובעניות ובמקביל נושאים בנטל הבית בשווה”.
גם אסנת בן שחר, האם ה’סופר-וומנית’ שהוצגה בסדרה כמי שמתזזת במשך 24 שעות מילד לילד ומחזיקה בכוחותיה הדלים את הבית, לא יכלה שלא להגיב: “אמנון לוי אינו תחקירן אמיתי ואובייקטיבי, הוא ‘נהנה’ לחקור את הציבור החרדי, אך כל מסקנותיו כתובות מראש, ועתה נותר רק ‘למצוא’ אותן בשטח”.
איפה אבא? בניו-יורק
אסנת ובנותיה מציגות כמה השמטות, עיוותים, וסילופים בזדון שבוצעו על ידי לוי וצוותו.
בחלק נכבד מהכתבה נראית האם, לה עשרה ילדים, טרודה באיסוף ופיזור הילדים, כשהיא מתרוצצת הלוך חזור. האב, כמובן, אינו מופיע כחלק מהאג’נדה של התכנית. אלא שדווקא משימה זו של פיזור הילדים נעשית מדי יום על ידי האב.
ומה קרה באותו יום בו נערכו הצילומים? האב היה בחו”ל, ושוב בצהריים מניו-יורק.
העובדה היותר מקוממת היא, אומרות אסנת והבנות, שהוא חזר משדה התעופה בשעת איסוף הילדים. הוא אכן היה שם וקיבל אותם, יחד עם האם. אלא שכאשר נכנסו הילדים לרכב שלו, הצלם ביקש להעבירם לרכב של אמא, כדי לצלם אותה “נושאת בנטל לבדה”.
דוגמא מקוממת נוספת: בסרט הוצג האב כ”יושב בראש השולחן”, כמו אב משפחה פטריארכלי היושב במקום המכובד השמור עבורו.
ומה האמת?
“אכן, אבא יושב בראש השולחן ולצידו שמור מקום מכובד לאמא. כי אצלינו יש כבוד להורים! אך את אמא היושבת במקומה לא הראיתם. כי שוב ,אל תיתנו לעובדות להפריע למסקנה המוכתבת מראש…”, כותבות במרירות בנות משפחת בן-שחר.
מגיע רק לאכול
במהלך הסרט נראה האב שאול, מגיע לאכול את ארוחת הערב, כמלך המחכה לשירות על ידי שפחותיו. אחרי הארוחה פורש האב עם הבנים, והניקיון נופל איך לא, על הבנות.
לוי גם טורח להסביר: “מדובר בחלוקה מגדרית, עבודות הבית כולן של האשה והבנות. בעיניו של גבר חילוני זה מראה מציק”.
שאול בן שחר: “זה שאשתי עובדת קשה ומתרוצצת כל היום – זה נכון. זה שכל העול עליה זה ממש לא נכון. בסצינה הזו, למשל, הלכתי להשכיב את הילדים שהם, כדאי לזכור, בני שש”.
לוי עצמו חשוב לציין, כלל לא טרח לבקר בביתם של בני הזוג. הצלם ששהה במקום שאל את אסנת האם כל אחת יכולה לגדל עשרה ילדים ומה המתכון לכך? – ואסנת השיבה: “לא כל אחד. צריך שותף נאמן, וברוך ה’ יש לי שותף כזה שעוזר לי מ-א’ ועד ת'”.
גם את את ההיגד הזה בחר לוי להשמיט.
הבנות: “כשאמא שלנו נשאלה על ידי צוות התכנית מה דרוש כדי לגדל משפחה גדולה, היא אמרה מפורשות שחשוב פרטנר תומך ועוזר, והוסיפה: ‘זכיתי’. למה את זה לא ראית לנכון להוסיף?”
אסנת מוסיפה בסרקזם: “בסרט רואים את הילדים בני ה-6 יוצאים מהשולחן עם בעלי, בעוד הוא מציג את הבנות כאלו שמחוייבות בעבודות הבית. נכון, זה היה צריך להיות ממש להיפך! שאורי בן ה-6 ישטוף כלים בעוד שאחיותיו בנות ה-13, וה-18 ישבו בצד…”
לוי טורח לראיין חוקרת המפרשת את התמונות בסרט, או בלשונה של הגברת בן שחר: “להשלמת התמונה משיגים אנשי מקצוע אובייקטיביים… שיאמרו בדרמטיות את המצופה מהם והנה נולד ‘תחקיר מעמיק’, על הנשים החרדיות”.
האם אתה מצטער על ההשתתפות בתכנית? שאלנו את שאול.
“אנחנו חסידי חב”ד, נושא הקירוב קרוב לליבנו. כשביקשו לצלם, התייעצנו והגענו למסקנה שמאחר שיש לנו משפחה יפה וטובה זה יכול לאזן, ולתת תמונה חיובית על עולמם של שומרי תורה ומצוות. אותי לא מעניין מה אני רואה בסרט, או מה שכני חסיד חב”ד רואה, אותי מעניין מה רואה האשה החילונית מתל-אביב – האם זה עשה קידוש ה’?”
• וזה עשה?
“אני חושב שבסך הכל ראו דבר יפה. אחרי שצוות הצילום עזב את הבית, אמרתי לאשתי יהיו בסרט דברים שנהנה מהם, יהיו דברים שלא נאהב, ויהיו דברים שממש נתרגז. השאלה מה המינון. אני מקווה שהעברנו מסר, והעיוות של אמנון לוי? אני יכול לספוג את זה.
“אני גם חושב שאף אחד לא חושב באמת שאשה עם עשרה ילדים מנהלת את הבית לבד…”
אמנון לוי הגיב על דברי בני המשפחה בתגובה: “לא אמרנו שהיא מפרנסת עיקרית וודאי שלא אמרנו שהוא פראזיט. כן אמרנו שהוא חזר זה עתה מניו-יורק. גם אדם שחזר מניו יורק יכול להוריד את הצלחת שלו מהשולחן, ובניו שלא היו בניו-יורק וודאי יכולים. העובדה היא שהחלוקה המגדרית בעבודות הבית אכן היתה ברורה.
“הדגש היה על העומסים שלה כאשה עובדת שגם מטפלת ב-7 ילדים בבית ובכל הכרוך בכך. קשה לכם עם המראה שהצבנו לכם? תתמודדו”.