החלב ומוצריו, עד לא מזמן, נחשבו למוצר התורם לבריאותינו ובמיוחד לבריאות ילדינו.
הוא נחשב כמועיל למשק הסידן בגוף, מחזק את העצמות והשיניים, וספק מוצלח של חלבון מלא – על כן מומלץ בעיקר לילדים, כתורם להתפתחות הגדילה שלהם.
לאחרונה עולים רעיונות חדשים המעלים ספק בתרומתו של החלב לבריאותינו.
למה חלב פרה הוא בעייתי לגוף האדם?
חלב פרה שונה בהרכבו בצורה מהותית מחלב אם. הוא נועד להזין עגל צעיר שהתפתחותו העיקרית היא בגדילת הגוף ופחות בהתפתחות המוח. אצל תינוק אנושי הצרכים הדרושים להתפתחותו הם הפוכים כמובן – המוח מתפתח מאוד מהר והגוף לאט יותר. בהתאם לזאת מותאם הרכב חלב הפרה לעגל והרכב חלב האם לתינוק, מבחינת סוג החלבונים, השומנים והפחמימות.
גם עגל וגם תינוק לא ממשיכים לינוק כל החיים. אחרי תקופת ההנקה ישנם צרכים אחרים שאותם החלב לא מספק ולכן עוברים למזון מוצק. הרכב החלב לא רק שלא מתאים ליצור בוגר, אלא הוא אף מזיק לו.
מעבר לכך חלב הפרה עשיר בהורמונים שלה אשר ידועים כמאיצים התפתחות מינית אצל ילדות והתפתחות מינית לא תקינה אצל בנים (פגיעה בטסטוסטרון אצל בנים).
כמו כן, כיום הפרות מקבלות אנטיביוטיקה למניעת מחלות. זה יכול לגרום לפגיעה באוכלוסיית החיידקים הטובים אצל צרכן החלב.
גם לתהליך ההומוגניזציה של החלב יש השפעה שלילית על בריאותנו.
אז למה כל אלה גורמים? לריבוי של מחלות מודרניות, שקיימות בעיקר במדינות מערביות בהן צריכת החלב היא גבוהה:
רגישות ואי-סבילות ללקטוז
מסתבר שהמון אנשים סובלים מתסמינים שונים ומשונים, ולא יודעים לשים את האצבע על הסיבה לתסמינים.
אי-סבילות ללקטוז יכולה לגרום לתסמינים הבאים:
כאבי בטן, שלשולים/עצירות, בחילה, נפיחות, גזים והרגשה רעה אחרי ארוחה חלבית.
הרגישות הזאת נגרמת למי שקיים אצלו חסר בלקטאז – אותו אנזים האחראי על פירוק הלקטוז – סוכר החלב.
הרגישות יכולה להיות בדרגות קושי משתנות, מקלה עד קשה, על פי רמת האנזים בגוף אצל אותו אדם. בדרך כלל הוא לא חסר לחלוטין אלא קיים בכמות מועטה, ורמתו יורדת עם הגיל.
במקרה של רגישות מומלץ פשוט להמנע ממוצרי חלב, אך יש אנשים שיכולים לצרוך מוצרי חלב מסוימים הדלים בלקטוז ולהמנע מאלה שעשירים בו. כמו כן ניתן לצרוך מוצרי חלב מיוחדים מופחתי לקטוז או תוספי תזונה המכילים את האנזים לקטאז.
איך נדע מי עשיר ומי דל בלקטוז מבין מוצרי החלב?
הכלל הוא שככל שהמוצר החלבי מוצק יותר, כך הוא דל יותר בלקטוז, ולהפך.
כלומר חלב ניגר הוא העשיר ביותר בלקטוז, וגבינה צהובה למשל מכילה פחות לקטוז. גם מוצרים מותססים כגון יוגורט, לאבנה וקוטג’ מכילים פחות לקטוז מגבינה לבנה רגילה.
את הרגישות/אי-סבילות ניתן לאבחן בקופת החולים על ידי מבחן נשיפה, בו מודדים את רמת אנזים הלקטאז אחרי צריכה של חלב. או על ידי ניהול יומן תזונה ומעקב אחר התסמינים המופיעים אחרי צריכת מוצרי חלב.
חלק מהאנשים שרגישים למוצרי חלב פרה, יוכלו ליהנות מחלב עיזים. הרכב חלב העיזים הוא כזה שקל יותר לעכל אותו. חלב כבשים לעומת זאת, גם הוא קל יותר לעיכול מחלב פרה אבל פחות מחלב עיזים.
לפיכך המוצר הקל ביותר לעיכול למי שרגיש הוא יוגורט עיזים ביו. (זהו מוצר שהוא גם מוצק, גם מותסס ומועשר בחיידקים טובים נוספים וגם מקורו בחלב עיזים)
אלרגיה לחלב
להבדיל מרגישות או אי סבילות, אלרגיה לחלב לרוב מתרחשת בגיל הינקות ובחלק גדול מהמקרים חולפת עד גיל 3. היא מתאפיינת בסמפטומים שונים מרגישות לחלב: פריחה בעור – אטופיק דרמטיטיס, דלקות אוזניים, נזלות, אסטמה וקשיי נשימה, בצקות ואף יכולה להגיע למצב של שוק אנפילאקטי – הלם וקריסת מערכות הגוף.
מצב זה יכול להיות סכנת חיים של ממש.
הסיבה לאלרגיה נובעת מתגובת הגוף לחלבון החלב – הקזאין (בשונה מהרגישות לסוכר החלב – הלקטוז).
הסברה היא שמתפתחת אלרגיה כאשר חלב פרה ניתן לתינוקות עד גיל שנה. בשלב זה, מערכת העיכול של התינוק עדיין לא בשלה, וכאשר התינוק צורך חלב פרה, חלקיקים של חלבון החלב חודרים למערכת הדם שלו, מערכת החיסון מזהה חלקיקים אלה כגוף זר ותוקפת. כאשר מערכת החיסון מצויה במתקפה, מתרחשות כל התופעות האלרגיות הנ”ל על מנת לסלק את הגוף הזר.
במקרה של חשד לאלרגיה, חשוב וקריטי לבצע אבחון, ואם אכן יש אלרגיה צריך להמנע לחלוטין ממוצרי חלב ואף מכאלה שיש עליהם שאריות מפס יצור חלבי.
האבחון של האלרגיה נעשה באמצעות מבחן עור – הצמדת הרכיב האלרגני במדבקות מיוחדות על העור, ולאחר מכן צפיה בתגובת העור באופן מקומי.
כמו כן ניתן לבצע בדיקת דם פשוטה בה אפשר לזהות נוכחות של נוגדנים בשם igE האופיניים לאלרגיות.
מי שאלרגי לחלב פרה, ברוב המקרים יהיה אלרגי גם לחלב עיזים או כבשים.
בדרך כלל התגובה האלרגית מופיעה תוך דקות ספורות מרגע החשיפה למוצר החלבי ועד כשלוש שעות לאחר מכן.
אוסטאופורוזיס – “בריחת עצם”
שכיחותה באוכלוסיה מערבית היא פי 2.5 מאשר בנשים במזרח הרחוק.
זאת על פי מחקר שהשווה בין נשים אמריקאיות ליפניות. באותו מחקר הוכח גם שנשים מהמזרח שמהגרות למערב, סובלות מאותה תופעה. כלומר לא מדובר על גנטיקה.
ההבדל היחידי בין התרבויות הוא שבארה”ב צריכת מוצרי החלב היא גבוהה מאוד והוא המקור העיקרי לסידן, ולעומת זאת ביפן, המקור התזונתי לסידן מגיע בעיקר מסויה ודגים.
סוכרת נעורים
סוכרת נעורים היא מחלה הפוגעת בילדים ונוער.
זו מחלה אוטואימונית – שבה הגוף תוקף את עצמו. מערכת החיסון תוקפת את תאי ביתא בלבלב ונוצרת שם דלקת כרונית. התאים מפסיקים לייצר אינסולין – אותו הורמון חיוני שמכניס את הסוכר לתאי הגוף. ואז החולה מקבל זריקות אינסולין כל ימי חייו.
ישנה סברה הגורסת שתינוק שיש לו נטיה גנטית לסוכרת, עלול לפתח את המחלה אם יצרוך מוצרי חלב או ינק חלב אם מאמא שצורכת מוצרי חלב.
זה קורה עכב העובדה שהזכרתי קודם, שהמעיים של התינוק לא בשלות וחדירות למקטעים גדולים של חלבון החלב (מקטע זה נקראה אלבומין).
כשהאלבומין חודר למחזור הדם, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים מיוחדים כדי להלחם בו. נוגדנים אלה נצמדים ללבלב, ומערכת החיסון תוקפת אותם ביחד עם הלבלב. כך, לפי מחקרים, נוצר הרס תאי הביתא בלבלב.
פרט למחלות שהוזכרו יש עוד לא מעט מחלות שהחלב חשוד כגורם להן.
חלב ומוצריו הם נושא למחלוקת גדולה בשנים האחרונות.
תעשיית החלב משקיעה הון עתק בשכנוע האוכלוסיה כי חלב הוא טוב לנו ואף הכרחי לבריאותינו.
כמובן שזו בחירה והרגשה אישית של כל אחד מאיתנו במה אנו בוחרים להאמין. ומעבר לזה תמיד יש גם את עניין המינונים והמודעות. כמו כל הממתקים וה”חטאים” למיניהם, כל עוד אנחנו מודעים לבעייתיות של מה שאנו מכניסים לגופינו, אנחנו יכולים לבחור את המינון הנכון לנו ולחיות בשלום עם עצמנו.
בכל מקרה, כשיש חשד לרגישות או לאלרגיה, מומלץ לגשת לאבחון ולהעזר באיש מקצוע כדי ללמוד לחיות להתמודד עם הבעיה, ולמצוא תחליפים למוצרי החלב.
כלנית אושפיז – מטפלת בנטורופתיה ואימון הוליסטי, בין היתר מטפלת בהפרעות עיכול באמצעות תזונה טבעית.