בוגי, השארת פצועים בשטח. זאת ההרגשה של אלו שהלכו איתך במשך שנים בליכוד, מהימים שעוד לא היית בליכוד וגם בשבועות האחרונים, גם שלא כולם הסכימו איתך.
הם הגנו עליך ברשתות ובכיכרות העיר, אך אתה בחרת בדרך של התנהגות קטנונית. כאשר נלקח ממך תיק הביטחון, קמת ועזבת. בפועל אתה, כקצין ומנהיג, השארת את החיילים והלכת, מבלי להביט לאחור.
אתה, שטענת כי נתניהו נטש את הרמטכ”ל ואותך. תחשוב מה מרגישים אלפי תומכיך כאשר אתה נפגע והולך. הרי כאשר נפגעו ממך פעילים, טענו נגדם שצריך להניח את האגו בצד .
היו שרי ביטחון לפניך שנפגעו כאשר נאלצו לעזוב את משרד הביטחון. כאשר אריק שרון הורחק מתפקיד שר הביטחון לתפקיד של שר בלי תיק, הוא הקים את המחנה שלו, מחנה שליווה אותו עד שהגיע את לכס ראש הממשלה, כשבדרך עשה תפקידים רבים והתמודד מול ראשי התנועה. כך נוהג מנהיג.
הבריחה שלך יוצרת דימוי של מנהיג ללא עמוד שידרה, ללא מחויבות לאנשים שהולכים אתו.
היו לפניך כאלה אשר חשבו כי מחוץ לליכוד הדשא יותר ורוד, אך זכור כי פה בליכוד יש לך בית עם תומכים. שם שולט הצבע האדום ושם ביתם של הפוסט-ציונים.
בוגי, אל תלך. בא ותלחם על צביון הבית. זכור, גם שרון ואולמרט טענו כי הם הולכים מהליכוד הקיצוני, אך מי שזרקו את פייגלין הם הרוב הימני השקט בתנועה.
ליברמן שר ביטחון
מבחינתי בוגי עדיף על ליברמן, אך לליברמן יש תמיכה בציבור כמעט כמו לבוגי בהתאמה לתפקיד. בסקר של ערוץ 2 בוגי קיבל 38 אחוז, ליברמן קיבל 33 אחוז.
צריך לשפוט את ליברמן לפי התנהלות שלו בלבד. כל הביטחוניסטים שפוסלים את האזרח ליברמן מלכהן בתפקיד צריכים לזכור כיצד התנהלו גנרלים בתפקיד – מברק ועד שרון. הם לא הלהיבו, בלשון המעטה.
צריך לתת לליברמן מאה ימי חסד, טרם שופטים אותו.
צריך גם לזכור שכל אלה הזועקים כנגד ליברמן היו רק לפני שבוע בעלי הברית שלו נגד נתניהו. ציפי ליבני, שמשתוללת בתקשורת, הרי ראתה בו בעל ברית, שלא לדבר על לפיד.
מפלגת המרכז חוזרת
השבוע הסבירו הפרשנים כי לפיד הוא המרוויח הגדול, ובוז’י והעבודה נכשלו. אך התפטרות יעלון וההודעה כי מתכונן להתמודד על ההנהגה הלאומית, שינתה את התמונה. יעלון הפך להיות המנהיג המוביל במרכז המפה הפוליטית, ונראה כי מי שהולך להיות המרוויח זה יעלון. כי מי שייבחר לראשות בעבודה לא יכול להוביל את מחנה המרכז, שכן העבודה הפכה להיות שמאל קיצוני.
עכשיו בוגי הוא האלטרנטיבה השלטונית בישראל, וצריך לראות כיצד מיישרים קו בשנים הקרובות לפיד, ליבני, סער ואחרים.
בקיצור, כל מי שרצה להיות ראש ממשלה ילך אחרי משה, כאשר כל אחד מהם ירצה להיות יהושע, שכמו שמשה הוביל את עם ישראל עד שראה את הארץ המובטחת ולא זכה להגיע – כך כל הקבוצה, בה כל אחד רואה עצמו ראש ממשלה, ילכו אחרי משה מתוך תקווה שהם יגיעו בסוף לארץ המובטחת.
הגליק של יהודה
בעקבות התפטרות משה יעלון נכנס לכנסת יהודה גליק, מי שמחבל ניסה להתנקש בחייו.
גליק פעיל במשך שנים בנושא הר הבית ולכן התדמית שלו היא של ימין קיצוני. אך גליק הוא נעים הליכות ואזרח שומר חוק. להערכתי עוד נראה אותו כמחוקק מצוין.
אחריו ברשימת הליכוד נמצאת אסנת מארק ואם נכונות השמועות שגם בני בגין עומד להתפטר, אז עוד נראה אותה בקרוב בכנסת. במידה ובגין לא מתפטר, אסנת מתכוונת ללחוץ על ביצוע החוק הנורבגי.
אם צריך להמר: אסנת מארק נוחתת בשבועות הקרובים על כיסא בכנסת.
ביבי שיימינג טורס
נתחיל בזה שהיה עדיף שנתניהו היה נוהג ביתר אחריות וזהירות. מנגד, ראינו את ההכנה לדוח המבקר, כאשר התזמורת נשמעת כמו תופי הטם-טם האפריקאי. ההרגשה של רדיפת נתניהו התעצמה, כאשר רואים שכל התהליך מתחיל בהודעה לתקשורת. קראנו כי הדו”ח מפליל את נתניהו ובדקות הראשונות של הפרסום הכותרות כינו אותו דו”ח פלילי נגד נתניהו.
אך כל שעה שאחרי הפרסום הכותרות השתנו, כאשר התברר כי זה לא פלילי.
אז החל מסע שיימינג נגד היועץ המשפטי לשעבר וינשטיין. הוא אשם, הוא היה משוחד, וכן הלאה.
התברר שנתניהו נהג בדיוק כפי שנהגו כל השרים בתקופת,ו והמבקר עוסק בו בצורה שרירותית. מישהו צריך לשאול מדוע לא חקר המבקר את כל השרים? מה הניע אותו לעסוק רק בנתניהו?
בקיצור, מבקר המדינה עוסק בביבי שיימניג.
ברקת סיים את תפקידו בירושלים
כל אחד מבין את זה. העובדה שהמפקד שלו בליכוד נכשל והמהלך כולו מקרטע, מעיד כי ניר ברקת לא יחזור להתמודדות בירושלים. עידן ברקת בירושלים נגמר.
כרגע יש שני מתמודדים, שלמעשה החלו את המרוץ על ראשות העיר: עופר ברקוביץ’, יו”ר סיעת התעוררות וסגן ראש העיר, ומשה ליאון, מחזיק תיק המנהלים הקהילתיים.
לברקוביץ’ והתעוררות יש ארבעה מנדטים במועצת העיר והם חורשים את העיר ללא ליאות. לאחר עזיבתה של רחל עזריה ועזיבתו של הצפויה של ניר ברקת, התעוררות יכולה להכפיל את כוחה. אנשי התעוררות מגבירים קצב וליכודניקים רבים קשורים בהתעוררות ותומכים בברקוביץ’.
משה ליאון כבר ירושלמי. הוא מנהל תיק המאפשר לו מגע יום-יומי עם התושבים. ליאון ניהל את המו”מ להצטרפות ליברמן לממשלה, וקשריו בפוליטיקה יסייעו לו מאוד.
מדובר בשני המתמודדים הדומיננטיים שהפנימו שעידן ברקת נגמר והחלו בחריש עמוק.
כמובן שהחרדים יכולים להעמיד מועמד משלהם או ייתכן ומועמד חיצוני – כמו גדעון סער – יתמודד. אך כרגע, ברקוביץ’ וליאון חזק במירוץ.
המתנחלים זוכרים מאיפה הגיע ברקת
ניר ברקת מחמם מנועים על קווי הפריימריז בליכוד עם צוות מנופח בראשות קטי שיטרית ואבי לרנר, המנסים להלבין אותו בעיני הקו הניצי בליכוד, ראשי המפקד של הכיפות הסרוגות. אך מתברר כי זה לא עובד. המתנחלים בקיאים בכל מה שניר ברקת אמר בעבר. הם נפגשים איתו כאשר הם עושים טובה לקטי.
רק דבר אחד ברור, לא נראה שהם יבחרו בניר. הם אומרים שהם זוכרים את ההיסטוריה של הטעויות שעשו עם אהוד אולמרט ובראון.
הם יודעים שברקת תמך באוסלו ושמיד לאחר ההתנתקות הצטרף לקדימה. בסיור עם שמעון פרס בירושלים הצהיר: “קדימה היא שילוב נהדר שהעם חיכה לו הרבה זמן. היה לי קל להצטרף לחשיבה של אנשי המפלגה”. ועוד אמר באותה שנה: “יצרו מפלגה סביב דעותיי וסביב האני מאמין שלי”.
ברקת, שהיה פעיל רציני בקדימה, העלים את דעותיו – בגלל שירושלים ימנית – רק לקראת בחירות 2008.
בנוסף אמרו לליכודניק גורמים בהתיישבות, כי הם מודעים לגורמים ממפלגת העבודה הנמצאים סביב ניר, כמו גם לאייל ארד מפורום החווה, האחראי על ההתנתקות וגירוש היהודים.
5 מיליון הסיבות של אבי גבאי
בעת הקמת הממשלה מונה אבי גבאי לשר להגנת הסביבה. כבר מתחילת הקדנציה אבי היה שר שנראה כי קיבל את המשרה מאונס.
מתברר כי אבי לא בא לשרת את הציבור. הוא פשוט קם בבוקר וחושב על 5 מיליון סיבות למה הוא לא צריך להיות שר. רק בשנה אחת שלו כשר בממשלה, הוא הפסיד חמישה מיליון שקל. עכשיו נראה באיזו חברה הוא עומד לנחות, ומה תהייה המשכורת.
• מתוך ‘ליכודניק’