שר הביטחון משה (בוגי) יעלון שהודיע על פרישה דרמטית מהחיים הפוליטיים, מסר בצהריים (שישי) הצהרה לכלי התקשורת בקריה בתל אביב.
ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח הבוקר עם שר הביטחון ושמע על רצונו להתפטר, הציע לו לקבל את תיק החוץ במידה ויסכים להישאר בליכוד.
שר הביטחון סירב לקבל את ההצעה והודיע לאחר מכן לראש הממשלה כי הוא בוחר להתפטר.
נתניהו ומפלגת הליכוד לא הגיבו עדיין באופן רשמי להתפטרות הדרמטית של שר הביטחון. מקורבי ראש הממשלה הגיבו: “מעניין מאד שיעלון איבד את האמון בראש הממשלה רק כשהבין שלמען הרחבת הממשלה יצטרך לוותר על תיק הביטחון. לפני זה היה לו אמון מלא”.
הנה הדברים המלאים של יעלון:
”הבוקר הודעתי לראש הממשלה כי אני מתפטר מהממשלה ומהכנסת ונוטל פסק זמן מן החיים הפוליטיים.
אין לי כל כוונה לעזוב את החיים הציבוריים והפוליטיים, ובעתיד אשוב להתמודד על ההנהגה הלאומית של ישראל.
הצטרפתי לחיים הפוליטיים מתוך שליחות וכדי לפעול לטובת מדינת ישראל, ובעיקר לביצור ביטחונה.
בכל מעשיי והחלטותיי ראיתי לנגד עיניי את ביטחון ישראל ואזרחיה, וטובת המדינה עמדה מעל לכול שיקול אחר. כך בנושאים הביטחוניים והמקצועיים, וכך בנושאים הערכיים ושלטון החוק.
בכל תפקידיי, גם בהיותי במדים וגם כשר, ראיתי שליחות, ולא הייתי מוכן להקריב צרכים לאומיים ואת ביטחונם של אזרחי ישראל, לטובת שיקולים פוליטיים או אינטרסים אישיים.
עבדתי בהרמוניה ובאופן רציני וענייני ומתוך הערכה עם ראש הממשלה, במשך תקופה ארוכה, בוודאי במהלך “מבצע צוק איתן”, ועל כך אני מודה לו.
אך לצערי הרב מצאתי עצמי, לאחרונה, במחלוקות קשות בסוגיות ערכיות ומקצועיות עם ראש הממשלה, מספר שרים וכמה מחברי הכנסת.
נאבקתי בכול כוחי נגד תופעות של הקצנה, אלימות וגזענות בחברה הישראלית, המאיימות על חוסנה ומחלחלות גם לצה”ל וכבר פוגעות בו.
נאבקתי בכל כוחי בניסיונות הפגיעה בבית המשפט העליון ובשופטי ישראל. תהליכים שתוצאתם פוגעת קשות בשלטון החוק ועלולה להיות הרת אסון למדינתנו.
ככלל, החברה הישראלית היא חברה בריאה, והרוב בה שפוי וחותר למדינה יהודית, דמוקרטית וליבראלית. מדינה המקבלת כל אדם באשר הוא אדם, ללא ההבדל דת, גזע, מין, מוצא עדתי או נטייה מינית.
מדינה סבלנית וסובלנית לחלשים בה ולמיעוטים, שחובתנו לקרב ולא להסית נגדם. מדינה הנאבקת בחורמה בהדרת נשים, בהטרדות מיניות כלפיהן, ובהפיכת המתלוננת לנאשמת.
אך לצערי הרב השתלטו על ישראל, וגם על תנועת הליכוד, גורמים קיצוניים ומסוכנים, המטלטלים את הבית ומאיימים לפגוע ביושביו.
זו לא תנועת הליכוד שהצטרפתי אליה – הליכוד של זאב ז’בוטינסקי ומנחם בגין – ומן הראוי שהרוב המכריע של מצביעי הליכוד, ציבור שפוי, ממלכתי ואחראי, יבין את עומק השבר ואת הרוח המתלהמת שמשתלטת על התנועה.
אני מקווה שגם הציבור הרחב, מימין ומשמאל, יבין את המשמעות החמורה של השתלטות המיעוט הקיצוני על המרכז, ויאבק בתופעות הללו. זה בנפשנו. זה בנפשה של המדינה.
לדאבון הלב, פוליטיקאים בכירים במדינה בחרו בדרך של שיסוי והפרדה בין חלקי החברה הישראלית, במקום לאחד ולחבר.
בלתי נסבל בעיניי שנהיה מפולגים בינינו מטעמים של ציניות ותאוות שליטה, והבעתי לא אחת את דעתי בנושא, מתוך דאגה כנה לעתידה של החברה בישראל ולעתידם של הדורות הבאים.
תפקידה של מנהיגות הוא להוביל באופן ערכי, על פי מצפן ולעיתים בניגוד לרוח הנושבת. להתוות דרך ולא להיסחף ולהיגרר מטעמים אלקטוראליים ובעקבות סקרי דעת קהל, ולא לנהל או להסכים לשיח מופקר וחסר אחריות.
אינני מתחרט כהוא זה על עמדותיי המקצועיות והערכיות, גם אם הדבר הביא לסיום תפקידי כשר הביטחון. אני שלם עם דרכי, ולא אסטה ממנה.
לאורך כל הדרך, גם בשעות קשות, ניווטתי את ספינת הביטחון של ישראל בנחישות, באחריות, בשיקול דעת, ובחרדת קודש. מתוך הבנה כי מדובר בחיי אדם, הן של חיילים והן של אזרחים.
על אף הטלטלה במזרח התיכון, מבצע “צוק איתן” וגל הטרור הפלשתיני שהולך ודועך בזכות התנהלות נבונה ולא מתלהמת – ישראל נהנית היום משקט יחסי בגבולות, מעוצמה צבאית חסרת תקדים המרתיעה את אויבינו, ומאינטרסים משותפים עם מדינות שונות באזור. גם זו תוצאה של ניהול והתנהלות שקולים ואחראיים של המערכת הביטחונית.
אני מבקש להודות לרמטכ”ל לשעבר רב-אלוף במילואים בני גנץ ולרמטכ”ל המכהן רב-אלוף גדי איזנקוט, על העבודה המשותפת. עבורי זו הייתה זכות גדולה לעבוד עמכם, עם אלופי צה”ל ושאר המפקדים בדרגי הפיקוד השונים.
אין לי ספק כי תדעו להוסיף ולהוביל את צה”ל באחריות ובשיקול דעת, ולבלום תופעות ערכיות פסולות.
חיילי וחיילות צה”ל באוויר, בים וביבשה, לוחמים ותומכי לחימה, בסדיר ובמילואים, הסבו לי גאווה רבה. אתם הטובים ביותר שיש לנו, ועם ישראל יכול להיות גאה ובטוח בכם.
אני מבקש עוד להודות לאנשי התעשיות הביטחוניות היצירתיים ובעלי המעוף, ולעובדי ועובדות משרד הביטחון בראשות המנכ”ל דן הראל. ציבור מסור ומחויב, אשר עושה את עבודתו בצנעה, אך התרומה שלו לביטחונה של ישראל לא תשוער.
אני מבקש להודות לראשי ואנשי ארגוני הביטחון האחרים ובראשם המוסד והשב”כ, על שיתוף הפעולה הפורה למען ביטחון ישראל.
בעת הזו אני זוכר את חיילי צה”ל שנפלו בתקופת כהונתי כשר הביטחון. נופלי הפעילות השוטפת, גל הטרור ומבצע “צוק איתן”, גיבורים אשר יצאו למערכה, לצד חבריהם ששבו משדה הקרב, כדי להגן על תושבי הדרום. אני זוכר אותם, ומחבק את המשפחות השכולות, הנמצאות לנגד עיניי כל העת.
אני זוכר את פצועי צה”ל מהמבצע, מהפעילות השוטפת ומגל הטרור, שמאבקם לחזור לחיי עשייה ויצירה מרגש ומפעים בכל פעם מחדש.
אני זוכר את חללי ופצועי צה”ל מכל התקופות ומשפחותיהם, ביניהם חבריי לנשק, פקודיי ומפקדיי.
אני זוכר היום את סמל ראשון אורון שאול וסגן הדר גולדין זכרם לברכה, שאנו מחויבים להשיב לישראל; האזרחים הישראלים המוחזקים ברצועת עזה; ושאר נעדרי צה”ל.
אני מבקש להודות להמוני האזרחים בישראל שפנו בדברי עידוד מרגשים. אתם מעניקים לנו שליחי הציבור, את הכוח להמשיך להיאבק למען דמותה של מדינת ישראל”.