מעשה בנהג מזרחי שהשפיל חסיד גור גאה

20 במאי 2016   

נסעתי לירושלים בקו 402. שעת בוקר, קצת פקוקה. עוד לא היה חם כל-כך, והמזגן לא קירר חזק כל-כך. פתאום קריאה רמה. נוסע שישב במושב הסמוך לדלת הקדמית קורא לנהג: "נהג, תדליק את המזגן!" הנהג בתגובה אומר לו: "המזגן דלוק. אולי אתה לא מרגיש, אבל הוא דלוק". הנוסע, קופץ מיד לאיומים: "תדליק את המזגן, ביקשתי שתדליק. אם אתה לא מדליק, תן לי את הפרטים שלך!" הנהג מתעצבן. "אבל אמרתי לך, הוא כבר דלוק, המד מראה שנעים פה, 22 מעלות". הנוסע: "תן לי את הפרטים שלך! על פי חוק אתה חייב לתת לי את הפרטים שלך!" הנהג מתעצבן עוד יותר. "שכח מזה. לא נותן לך את הפרטים, המזגן עובד, ואם חם לך תוריד את המעיל, אתה יושב לי עם מעיל ומתלונן?" הנוסע: "יקנסו אותך!" הנהג: "מה אכפת לי, מה יעשו לי? יתנו לי עוד 10 שעות? עוד 20 שעות? אז מה, אין לי שום בעיה. תעשה מה בא לך, אני לא נותן את הפרטים". הנוסע משתתק, אפשר לומר במבוכה. הוא פרק את כל הנשק שהיה לו עם "תן את הפרטים". אין פרטים. מה עוד הוא יכול לעשות?

•

תוך כדי דיבור, הנהג משום מה מחליט להגביר את פעולת המזגן לעוצמה חזקה. חולפות שתי דקות ואשה מאחורה מגיעה בריצה ושואלת: "מה קורה פה? למה המזגן מקפיא כל-כך?" הנהג מתעצבן. "רגע הוא אומר לי ככה ועכשיו היא אומרת ככה". מנמיך חזרה - ואומר: "תסדרו ביניכם". היא צועקת על הנוסע, הנסיעה הופכת לרועשת, ואחרי כמה דקות הכל נרגע.

•

כבר רגוע. ואז עולה נוסע בתחנה האחרונה, שפוגש מישהו שמכיר אותו, והוא מספר לו: "עכשיו כבר רגוע, אבל לפני כמה דקות היה פה סיפור". מה קרה? "היו פה צעקות על הנהג ועל המזגן". מתברר שאותו נוסע מכיר גם את הנהג. הוא חייב ללכת לשמוע ולעצבן אותו מחדש. ולהרגיע אותו מחדש. הנהג מתחיל שוב לספר מה קרה, ומנצל את ההזדמנות לצעוק "שהבן אדם הזה רב עם אשתו הבוקר ולכן הוא מוציא את זה עלי". הצעיר הכוחני נאלץ כעת לספוג את ההשפלה בשקט, כי הנהג לא מרוכז בנסיעה, ושוב מגיעה אשה מאחורה וצועקת על הנהג: "מה קורה פה?! תתרכז בנסיעה! אנחנו לא מוכנים שתקרה פה תאונה בגלל כמה מעלות במזגן". ואז אני שומע מאחורי, זקן חסיד מסביר לאדם לא חרדי שישב לידו: "זה חסיד גור, זה. הם הכי מסוכנים, יותר מכל חסידות אחרת". והוא גורם לי לחשוב על אותו חסיד גור, ולמה הציבור החרדי לא סובל אותם, ולמה להכליל, והרי שכן שלי, שהוא גם חסיד גור - אדם שקט ועדין. וחסידי גור נוספים שאני מכיר כאנשים טובים, וחסידי גור אחרים שאני מכיר ככוחניים. ושוב ההכללות, וחרדים וחילונים ואשכנזים ומזרחיים. מה שברור הוא שכדי להכיר את העם באמת, צריך לנסוע הרבה בתחבורה ציבורית.