דרכי סאטמר אבלות: בשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין ובקרית יואל שבמונרו נערכו היום (רביעי) הלוויות של ראש הקהל של חסידות סאטמר, הנגיד רבי יצחק רוזנברג ז”ל והרה”ח רבי חיים פרנס ז”ל, שטבעו אתמול בחוף הים בצפון מיאמי ביץ’.
המטוס שהטיס את הגופות ממיאמי לניו יורק נחת בשעה 5 לפנות בוקר (שעון ניו יורק). מיטתו של הרב חיים פרנס ז”ל ‘האדמו”ר מסטראפקוב קריית יואל’ הועברה מיד לעיר קרית יואל – ובשעה 10 יצא מסע הלוויה מהרחבה שלפני בית המדרש הגדול בעיר, שם נפרדו ממנו בניו, כפי צוואתו שלא יספידו אותו. גם האדמו”ר מסאטמר אמר כמה מילות הספד והוא הובא למנוחות בחלקת הרבנים, בית העלמין בעיר.
במקביל יצא מסע הלוויתו של הנגיד רבי יצחק רוזנברג ז”ל מהיכל בית המדרש של חסידות סאטמר בשכונת וילאמסבורג – אותו בנה מהונו הפרטי, לפי בקשת הרבי מסאטמר, בזמן שיא של שבועיים.
לאחר שורת הספדים ארוכה של אדמו”רים, רבנים, חברי נעורים, ידידים קרובים ושני בניו, נע מסע הלוויה ברחבות וילאמסבורג אל עבר בניין התלמוד תורה של סאטמר, שם שם המתינו לארון אלפי תלמידי התלמוד תורה שחלקו לו כבוד אחרון. המסע עבר גם ליד בית המדרש דינוב, שנבנה בתרומתו של המנוח ז”ל, ובשעה 13:00 יצא הארון לעבר קרית יואל שבמדינת ניו יורק.
בשעה 14:30 הוכנס הארון לתוך בניין בית המדרש הגדול של היכל התורה ‘היכל צבי ראזנבערג’ שנבנה בתרומתו של המנוח ז”ל.
גם כאן הספידו חברים קרובים, ראש העיר, מנהל המוסדות ואחיו.
את ההספד המרכזי נשא האדמו”ר מסאטמר, שבדבריו התייחס לעובדה שהמנוח ז”ל עמד לצדו גם בשעות הקשות ביותר.
האדמו”ר החל את ההספד בציטוט המדרש ש”לפני פטירת משה רבינו הראה לו הקב”ה דור דור ודורשיו, דור דור ופרנסיו”. הרבי הקשה: “מדוע הראה הקב”ה למשה פרנסי ישראל?” – והשיב: “אי אפשר למנהיגי ישראל לעסוק במלאכת הקודש בלי שיהיה להם פרנסים לצידם”.
האדמו”ר המשיך: “כאשר זקני הרה”ק בעל הקדושת יו”ט מסיגוט הספיד את ראש הקהל של העיר סיגוט ר’ משה אריה פריינד ז”ל, אמר: ‘ר’ משה אריה, האבא בעולם העליון (ה’יטב לב’ זצ”ל) מחכה לך למעלה ויכיר לך טובה’.
“גם ר’ יצחק, שהיה קשור בלב ונפש לדודי ז”ל רבינו יואל ואחר כך לאבי בעל ‘הברך משה’ זצ”ל, הם בטח מחכים לך ר’ יצחק למעלה. צדקתו עומדת לעד על כל מה שעשה בלב ובנפש לאבי ז”ל בכל השנים, בגופו ובממונו, ואחר כך נשאר איתי ועבר בשל כך צרות רבות והרבה עגמת נפש על ידי אינשי דלא מעלי.
“הוא בכוחו ובגברתו אסף את כולם והקים את הקהילה מחדש בווילאמסבורג – בית המדרש, מקוואות, היכלי התורה, תלמוד התורה ובית החינוך לבנות. כל הזכויות שיש לאנשי שלומנו בקהילה, הן בחו”ל והן בארץ הקודש, וכל הדברים הקדושים שיוצא מזה – הכל בזכותו”.
האדמו”ר הזכיר את ההיכל בו נערך ההספד ואמר: “זכה להקים את היכל התורה הזה, בו יושבים אלפים מידי יום ולומדים תורה – בעלי בתים, אברכים, בחורים, זקנים ונערים, ועכשיו בעזרת השם נרחיב את ההיכל הזה לרווחת הלומדים לשמו ולזכרו. גם בתוך הבניין בו שוכנו מפעליו, הוא אכסן באכסניה של תורה שלושה סניפים של ישיבות קטנות עם מאות בחורים. זו אבידה גדולה שאין לה תמורה, נשתקעה חמה שלא בעונתה באופן טראגי שכזה”, אמר האדמו”ר בכאב.
הרבי נאנח וזעק: “אוי ווייי אוי וויי” והמשיך: ” האסון זיעזע לב כל כלל ישראל בכל העולם. צדק לפניו יהלך – כל הצדקות הרבות שהוא חילק ר’ יצחק ,והלך לפניך צדקך, כל התפילות שהתפללו בבית המדרש בווילאמסבורג וכל שעות הלימודי תורה שלמדו בזכותך – יפתח לך כל הפתחים”.
הרבי נאנח שוב: “אוי וויי, קשה עלי פרידתכם, עגמת נפש קשה בפטירת ראש הקהל, אוי וויי, אנשי שלומנו בכל העולם לא ישכחו לעולם את כל מה שעשית בשבילנו, גם כאשר זה לא הגיע בקלות.. אוי וויי… והקב”ה יאמר לכל צרתינו די ויעמוד לימין האלמנה החשובה והבנים עד שנזכה לביאת משיח צדקינו”
עם תום ההספדים יצא מסע הלוויה, בהשתתפות אלפים, לעבר בית העלמין בעיר, שם הוא נטמן בחלקת ראשי הקהל, סמוך לאוהל אדמו”רי סאטמר, לצד קברו של הגבאי רבי יוסף אשכנזי ז”ל.
לצפייה נוחה – לחצו על תמונה וגלגלו באמצעות העכבר והחיצים: