סיפור אמיתי, שקרה בשנת 2014.
היה זה סיום שנת הלימודים של בתי בת ה-6. חשבתי לעצמי: מה אתן למורה במתנה?
בדרך, תוך כדי שאני חושבת, עצר בעלי את הרכב ונכנסנו לחנות. ואז, כהרגלי, פניתי למחלקת היצירה, שם היו מונחים שלל פרחים יפים, לא אמיתיים.
מיותר לציין שבעלי ממש לא אוהב פרחים מזויפים, אך אלו באמת היו יפים ומיוחדים בצורתם. כל כך שמחתי שקניתי שניים. חזרנו הביתה ואני מיהרתי להניחם על השולחן.
עברו כמה ימים והפרחים לבלבו בנפשי בכל פעם שהתבוננתי בהם.
וכך, יום אחד, בעודי מביטה בפרחים היפים, נזכרתי בנהגת האוטובוס שלוקחת ומחזירה את בתי בכל יום מהגן. מיד התגנב לו הקול השני ואמר: וכי נהוג לתת מתנה רק למורים? היכן הכרת הטוב? הרי אותה אישה במשך שנה שלמה מסיעה ומחזירה את בתי. רגע אחד של חוסר שימת לב יכול להיגמר באסון!
מיד חשבתי: ודאי שאתן לה את הפרחים. אך לבי נצבט על הפרחים. בעלי הסכים לקנות אותם עבורי, ובכלל המצב הכלכלי לא הכי טוב כרגע.
ומיד שמעתי את קולה של אמי שלימדה אותי: לתת, פשוט תתני. אדם עושה לך טוב? תתני לו, תשמחי אותו, תפתחי את היד.
את האמת? לא היה לי קל לוותר על הפרחים. אך מרגע שהחלטתי שאני נותנת – אז אני נותנת.
אבל רגע, ומה עם המלווה שעוזר להושיב את הילדים וכל יום יורד מהאוטובוס ונותן יד לבתי, עוזר לה לעלות לאוטובוס וחוגר לה את החגורה? ודאי יעלב אם יראה שאתן מתנה לנהגת ולו לא. מזל, חשבתי לעצמי, שקניתי שני ענפים מפלסטיק. מנגד עברה במוחי מחשבה: איך אתן לאנשים פרחים מפלסטיק?
אלא שאז עלה חיוך בנפשי: זו המתנה הכי יפה. מפני שבכל פעם שהנהגת תתבונן בהם, היא תזכור את הערכתי.
האוטובוס צפצף בחוץ. יצאתי החוצה ובקשתי מהנהגת ומהמלווה, שיחכו רגע. נגשתי לאגרטל והוצאתי את הפרחים מפלסטיק.
במאמץ רב הגשתי את הפרחים לנהגת ולמלווה. כמובן ששום דבר לא אכין אותי למה שהתרחש ברגעים שאחרי: הנהגת התבוננה בי בהלם ופרצה בבכי, שנמשך כמה רגעים ארוכים. ואז אחרי מאמץ, היא נרגעה וסיפרה שזו הפעם הראשונה ב-20 שנות עבודתה שמישהו נתן לה מתנה.
אני חשתי את פעימות לבי החש באותה שמחה גדולה על כמה טוב ששמעתי לקולה של אמי, ובכלל על הקידוש ה׳.
הבחור הצעיר שמלווה את הילדים בהסעה גם הוא הוקיר תודה, אך הנהגת לימדה אותי שעור חשוב: איך לפעמים מעשה קטן שלנו, כזה שנראה כה שולי, הוא בעצם עולם ומלואו.
בדיוק כמו הכוכבים בשמים, שמרחוק נראים קטנים, אך בשמים הם מאירים וזורחים בעוצמתם וגודלם.