מדוע אומרים ‘תחנון’ אצל הגר”מ מאזוז בישיבה ביום העצמאות?

.

כהיום יש בלבול המוחין לגבי לגבי הלל ביום -א-ב-ל- לאומי, יום המר והמוות, ולגבי גיוס השמד, וכו’, ויש הרבה דעות באיזה דרך ללכת בשעה כזאת ש “עת צרה היא ליעקב” ואויבינו מפללים פלילים ואומרים הבה נתחכמה לו וחושבים מחשבות איך להרוס את הכלל ישראל ח”ו ואיך לעקור תורה מישראל, וכל א’ מציע דרך אחרת לפי הגיונו מה שנראה לו יותר טוב לעשות כדי לפעול לביטול הגזירה, אבל עלינו להתבונן בתוה”ק ובדברי חז”ל הקדושים וללכת בעקבי הצאן באותה דרך שנהגו התנאים והאמוראים הק’ בשעה כזאת, ומעשה אבות סימן לבנים.

מצינו בגמ’ ברכות ס”א שבשעה שגזרו. נצחו במשך ההסטוריה ובזה הם מתפארים ומתגאים. אבל עם ישראל בכל ההסטוריא מציין את כל המסי”נ שיהודים בכל מקום במשך כל הדורות נתנו את גיוום למכות ויסורים ונעשו מנוצחים ומסרו את נפשם לעלות על המוקד למען קדושת שמו ית”ש, ובזה אנו מתפארים שבמשך כל ההסטוריה יש לנו הרבה מעשים מופלאים של מסי”נ שיהודים עמדו בנסיון בגבורה עילאית בלתי נתפסת בשכל האנושי, כי זה הגדלות של יהודי זה הנצחון שלנו שמסרנו נפשנו לכבוד ד’ ותורתו וזה הוא גאותינו ותפארתינו בזה.

וכמו שרואים מן העבר איך כלל ישראל פעלו בדורות הקודמים לביטול גזירה כזו וכל אלו שלא הלכו בדרך זו לא הצליחו, וכמו שהיה במדינת ספרד שהיה גזירת האינקוויזיציה והיו יהודים שרצו להשאר שם כי היה להם רכוש רב ולא רצו לעזוב את עושרם ולכן אמרו שהם ישמרו התורה בצינעא ולא ילחמו על קיום התורה ומכל אלו לא נשאר כלום!!! כי לא עשו מסירת נפש, והדבר ידוע בדור שלפנינו שהיה כאן בא”י עניות גדולה מאד שהיו רעבים ללחם כפשוטו ממש והרבה ילדים מתו מרעב והציונים ניסו בכל מיני פיתויים למשוך את החרדים אם באוכל אם במוסדות חינוך לילדים שהעמידו בתי ספר ללימודי קודש חינם אין כסף ושם נתקלקלו רבים ונפלו ורק אלו שהחזיקו במסי”נ ממש וויתרו על כל ההצעות וההטבות הם אלו ששרדו ונשארו חרדים לדבר ד’.

ויש לדעת להבין שכל הבסיס קיום ויסודו של הכלל ישראל הוא רק ע”י הכח של מסנ”פ, וכמו שיש לראות מתחילת יצירת הכלל ישראל הכל התחיל ונוצר ע”י מסי”נפש, אברהם אבינו היה הראשון שהפיל עצמו להאש כאשר הסכים שיזרקו אותו לכבשן האש בעבור האמונה בשם, יצחק אבינו מסר את נפשו בעקידה ובזכות זה אנו קיימים היום, כל המשך הדורות הכל עומד בזכות עקידת יצחק עד היום הזה, כי הבסיס של עם ישראל הוא רק מסינ”פ ורק על זה עומד המשך קיומו, וכשם שעל לימודה של התורה אמרו ברכות ס”ג: אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, כך על קיום כל היהדות וקיום מצותיה של התורה ג”כ עומדת ומתקיימת אצל כלל ישראל אך ורק על הכח של מסינ”פ שממיתים.

והנה כאשר עובר תקופת זמן וחסר לנו הזכות של מסינ”פ אזי הקב”ה מזמין לנו שוב הזדמנות של מסינ”פ, כך צריך להשקיף על זה שכל פעם שיש שוב נסיון של מסינ”פ הרי זה סימן מן השמים שנצרך כעת לחדש שוב פעם הכח של מסינ”פ כדי שזה יתן לנו הזכות להמשך הקיום של התורה והיהדות.

הראשל”צ מתבסס על פסקו של אביו הגר”ע יוסף שהסביר: חכמינו ז”ל קבעו כללים לאמירת תפילת הלל עם ברכה, דבר שאינו חל על תוצאות מלחמת השחרור • ובלי ברכה שזו היא ברכה לבטלה לפי כל הפוסקים. “וכן פסקו הגאונים: רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, רבי יצחק הרצוג, רבי צבי פסח פראנק, רבי ראובן כץ, רבי עובדיה הדאיה ורבי יעקב עדס, נשיאי הרבנות הראשית לישראל. וכל המיקל לברך על ההלל ביום העצמאות, ידע כי הוא פוגע באיסור ברכה לבטלה, כי לכל הדעות יש בזה לכל הפחות מחלוקת הפוסקים אם נכון לברך על ההלל אם לאו, וכלל גדול בידינו ספק ברכות להקל”. גם לענין ברכת ‘שהחיינו’ ביום העצמאות, כתב הרב עובדיה יוסף זצ”ל, כי אין לברך ברכת שהחיינו על עצם יום העצמאות.

כך גם היום בזמנינו שיש לפנינו גזירות שמד נוראה שממשלת הרשעה מנסה בכל דרך להשמיד את הרוחניות של עם ישראל וכולל גם עקירת לימוד התורה והקדושה והטהרה מישראל רוצים לעקור את החמימות וההתלהבות והבערה שבלב יהודי שזהו צורה של בן ישראל זרע אברהם יצחק ויעקב, כי הדבר ברור שכל מי שהיה בצבא אפילו אם הצליח לצאת משם בלי שינזק בשמירת התוה”ק והמצוות עכ”ז לא יתכן שימלט מלהיות נעשה קרירות בלבו וזה מה שהחוש מעיד לכל מי שישים לבו לזה לעקוב אחרי זה יראה את זה גלוי לפני עיניו, וזה מעשה עמלק ממש.

אל תנסה להתחנף…
זה מועד לכשלון חרוץ