בוגי מתבסם מהתקשורת המחבקת. ומה יקרה כשהבושם הזה יתפוגג?

יש להניח שברטרוספקטיבה יביטו על תקופתנו כתקופה שבה העולם הפוליטי השתנה ללא היכר. דבר אחד ניתן להבין כבר עתה: הבוחרים כבר לא הולכים בתלם הישן והשמרן.

במשך שנים חיו בשמאל על תרבות השקר, אך אנו רואים שגם השקר מאבד את האחיזה. גם אם עולה מפלגת שמאל לשלטון מדי פעם – בישראל או באירופה – הרי שזה סוג של תאונה היסטורית, ולעיתים נובע בשל מלחמות פנימיות בתוך מחנה הימין.

כך בארה”ב אנו רואים כי טראמפ מנצח כנגד כל הסיכויים את מועמדי המפלגה הרפובליקנית. הנה כי כן, הבחירות בארה”ב יעמידו למבחן את ההנחה שטראמפ משנה את הפוליטיקה. יחד עם זאת, עדיין עומדת שאלה מרכזית והיא – האם ינצח בבחירות והאם יצליח לכבוש את הנשיאות, מה שנראה כרגע רחוק ללא ספק.

מנגד באירופה מתחולל תהליך של עליית הימין הפופולארי מול תהליך של השתלטות האיסלאם על אירופה. המבחן הכי קרוב בקלפי יהיה הסיבוב השני בבחירות לנשיאות אוסטריה, כאשר בסיבוב הראשון זכה המועמד מהימין ב-36 אחוזים ועלה לסיבוב השני. יש סיכוי סביר לניצחון שלו בסיבוב השני. אמנם נשיא זה לא ראש ממשלה, אבל זאת התחלה של השתלטות הימין באירופה, בניסיון האחרון למנוע את הפיכתה של אירופה למוסלמית.

מנגד, יש את אלו שבאים ומזכירים כי מפלגת הימין היא המשך של המפלגות הנאציות והפשיסטיות. מבחינת מיקום המפלגות באירופה זה נכון, אלא שאת האנטישמיות הן זנחו והפכו להיות פרו-ישראליות.

מסביב למנהיג מפלגת החרות באוסטריה יש יהודים וישראלים. לדוגמא : איש העסקים רומן אניסימוב שמחלק את זמנו בין ישראל ואירופה. הוא היה במשך שנים שכן וחבר קרוב של שטראכה – מנהיג המפלגה – עוד הרבה לפני שהשתלט על המפלגה וגרש ממנה את החברים האנטישמים.

רומן מספר כי שטראכה, שהוא מכיר אותו כבר שנים, אינו אנטישמי אלא אוהב ישראל. אך אצלנו משרד החוץ, נשיא המדינה וגורמי שמאל, באים ומנגחים את התהליך.

למרות שמדינת ישראל הרשמית לא מהדקת את היחסים עם מפלגת החרות, המועמד לנשיאות כבר הודיע כי הביקור הראשון שלו יהיה במדינת ישראל.

מפלגת החרות האוסטרית הודיעה כי היא נלחמת נגד החרם על ישראל ורק לפני מספר שבועות נחתה פה משלחת בכירה שהגיעה לבקעה ועמדה לצד ישראל במאבק ב-BDS.

מנגד, את וואקום האנטישמיות ושנאת ישראל אימצו מפלגות השמאל. הליבור היא המפלגה הכי אנטישמית שיש באירופה, אחרי מדינות סקנדינביה. מנהיג הליבור הוא בבואה של היטלריזים אשר אימץ אל ליבו את החמאס וחיזבאללה.

עכשיו כבר ברור מול מי אנחנו עומדים: מול מפלגות השמאל שהבסיס שלהן זאת האידאולוגיה האנטישמית, ומהצד השני מפלגות הימין שמתרחקות מאנטישמיות ותומכות בעם היושב בציון. הן נגד האיסלאם הקיצוני ונגד החרמת ישראל.

פעם באו אל בגין ואמרו לו: הנוצרים האוונגליסטים הם מסיונרים. בגין השיב : “לנו, לעם ישראל, אין הרבה ידידים אז אם באים הנוצרים ורוצים לעזור ולתמוך אז נסרב? הוויכוח שלנו איתם הוא על מי המשיח  אז כשמשיח יגיע – נדע כבר”.

נאום שכל כולו טעות

אין ספק כי נאום סגן הרמטכ”ל היה טעות מהבסיס. גם חוסר ידע היסטורי, וגם בחירת הזמן.

הרי אם היה אומר את אותן המילים באירוע שלא קשור ליום השואה, אף אחד לא היה מתייחס אליו באותה צורה. הבעיה היא שיש סטנדרט כפול בכל הקשור למטה של צה”ל.

כך היה אצל אשכנזי שהדיח קצינים על אמירת השקר, וכך היה קורה לקצין שהוא לא קצין מטה – אם היה משווה את צה”ל לוורמכט.

ובוגי? הוא  נראה בתקופה האחרונה כמי שהתאהב בליטופי השמאל והתקשורת.

רק דבר אחד חסר לבוגי : התבונה שאהבת התקשורת משולה לבושם. הוא מתפוגג אחרי מספר שעות. כך התקשורת תתנדף, ולכן בוגי חזור הביתה ואל תסתמם מאדים של התקשורת והשמאל. הם אולי יפרגנו לך, אבל עוד לא החל מאבק על החלפת נתניהו, אז אל תבזבז תחמושת על מאבק מוקדם ומיותר.

מינוי נוסח איוב קרא

השבוע רצה בקבוצות הוואטס-אפ הודעה שאיוב קרא הוא המינוי הראשון של נתניהו לשר התיירות. כשעה אחרי שיצאה ההודעה, הגיעה הכחשה מכיוונו של איוב קרא אשר הודיע כי אכן שוחח עם נתניהו, אך עוד לא קיבל תיק של שר.

איוב טוען כי תפקיד השר הראשון מגיע לו, כי בעת הקמת הממשלה הובטח לו, כי כאשר יתפנה תפקיד שר – הוא ימונה.

לטענתו של איוב, צחי צריך לעשות רוטציה עם השר אופיר אקוניס. איוב טוען כי הוא חייב להתמנות לתפקיד שר .

לא רק בממשלה ממתינים לסבב מינויים, אלא גם בלשכת נתניהו –  שם התפקיד הבכיר של מזכיר הממשלה ממתין לאיוש, כאשר המועמד המוביל דוד שרן מחזיק כרגע בתפקידים של ראש הצוות ומנהל לשכת ראש הממשלה.

מקורב לראש הממשלה אמר השבוע: “החזקה של הרבה תפקידים תחת ידי דוד שרן דומה לבוס נתניהו. גם הוא, כמו שרן, מחזיק בהרבה תפקידים”.

יוזמה ברוכה של ח”כ דוד ביטן

יש להעניק חנינה לחייל המואשם בהריגת מחבל מנוטרל בחברון. עלינו לגבות את חיילינו.

ביטן הבהיר: “אני פועל מתוקף חובה מוסרית לגבות את חיילי צה”ל באשר הם, מתוך ההכרה כי עלינו לגבות את חיילינו הצעירים המטפלים באירועי טרור קשים בתוך אוכלוסיה עוינת גם אם עשו טעות.

“כשם שראשי השב”כ בקו 300 קיבלו חנינה על מעשים חמורים פי כמה כך יש לחון את אלאור. תדע כל אם עברייה כי ננהג דין אחד בחיילינו בין אם מדובר במפקד ובין אם מדובר בחייל פשוט”.

• מתוך ‘ליכודניק’