היום בבג”ץ: האם יוכר גיור רפורמי של מסתננים?

לאחר עתירות רבות בנושא הגיור הרפורמי ולאחר שבית המשפט העליון הכיר בגיור זה ברבדים מסוימים, כעת לוקחים  הרפורמים את בית המשפט צעד קדימה ומבקשים להכיר בגיור של אזרחי מדינות זרות, שעברו גיור רפורמי בישראל – ובכך לאפשר להם לקבל הטבות במסגרת חוק השבות וכן להכיר בגיור רפורמי לשם אימוץ ילדים.

המצב שעלול להיווצר על פי עתירת המרכז לפלורליזם יהודי הינו אבסורדי: תושב סודן, למשל, יוכל לעבור גיור רפורמי בארץ ולהפוך בקלות לתושב ישראלי.

ושוב הדיון מתנהל בבג”ץ ללא בקשה מצד נציגים חרדים להיות צד להליך. בקשה כגון זו יכולה להיות מוגשת על ידי בתי הדין הרבניים או מפלגות חרדיות או כל גוף או אדם שתוצאות ההליך עלולות להשפיע עליו. למעשה, המדינה היא היחידה שמגנה על הגיור היהודי בהליך המשפטי.

המדינה טענה היום, בתשובה לעתירה, כי הגיורים של התנועות הלא-אורתודוקסיות נועדו בעיקר לצורך קבלת מעמד אזרחי בישראל בלבד. בתשובה נאמר, כי רוב העותרים לבג”ץ שהתגיירו בתנועה ליהדות מתקדמת ונישאו לישראלים, כבר נפרדו מהם.

בתגובה טענו העותרים, כי טענת המדינה היא הסוואה שמטרתה לשמר את המונופול החרדי של הגיור בישראל.

שורה של פסקי דין שניתנו בעשור האחרון על ידי בג”ץ מספקים לתנועות הרפורמיות השונות הרשאה כמעט מלאה לגיור, החל מרישום מלא של “המתגיירים” במשרד הפנים כתושבים, וכלה בתקצוב של מכוני הגיור על ידי המדינה. בג”ץ אף הכיר בגיור המכונה “גיור-קפיצה” לעניין חוק השבות, כך שמי שעבר גיור רפורמי בחו”ל למרות שאינו גר בחו”ל, יוכר כעולה חדש ויקבל את מלוא ההטבות.

כעת הרפורמים דורשים כי בוגרי מסלולי הגיור בישראל, שאינם אזרחים, יקבלו מעמד של עולים חדשים. כמו כן דורשים במרכז לפלורליזם יהודי להכיר בגיור רפורמי לשם אימוץ תינוקות שאינם יהודים בישראל. על פי החוק בישראל, התינוק המאומץ צריך להיות בן אותה דת של המאמצים. לכן, יהודים המבקשים לאמץ ילד אמורים על פי חוק לגייר את התינוק המאומץ . בפועל, רק גיור בבית הדין הרבני מוכר לצורך אישור-אימוץ של רשויות הרווחה.

כעת מבקשים העותרים להכיר גם באימוץ רפורמי לעניין אישור משרד הרווחה. כלומר, ילד שאינו יהודי יגדל בבית שאין בו שמץ של יהדות, אך יוכר כיהודי כיוון שעבר גיור רפורמי בהיותו תינוק.

כאמור, היום בבג”ץ התקיים דיון ראשון בעתירה, בהרכב מורחב, בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס.