חג הפסח. הזמר אברהם פריד ישוב על ספסל בברוקלין, ומספר על וורט נפלא ששמע מפי המלחין יוסי גרין.
“נשאלת השאלה”, פותח פריד. “בביעור חמץ אנחנו שורפים את הנוצה. גם את הכף ואת הפירורים של החמץ, כמובן. וכן שורפים את הנר.
“נשאלת השאלה, מה חטא הנר? הוא לא נגע בחמץ.
“התשובה המדהימה, ותשמעו טוב: האדמו”ר מויז’ניץ זצ”ל אמר ככה: “נר שהסכים להיות שותף לחפש ולמצוא חמץ אצל יהודי, מגיע לו להישרף.
“שומעים? מבינים את הוורט הזה? אפשר לחיות כל החיים, לזכור תמיד שאצל היהודי צריך לחפש תמיד רק דברים טובים. לראות מעלת חברינו ולא חסרונם. שנזכה לראות רק את הטוב אצל היהודי.
“ואם כבר מדברים על פסח, נזכרתי בשיר והיא שעמדה שאבא עליו השלום היה שר איתנו ליד שולחן הסדר. שיר של בובוב, אם איני טועה…”