לפעמים יהודי נדרש לקפוץ למים

בני-אדם עושים שינויים בחיים, ואלה באים בדרך כלל בהדרגה, בתהליך איטי. דרוש זמן שהדברים יבשילו ויחדרו לתודעה, עד שנוצר שינוי ומפנה. זה גם תהליך יציב יותר.

אך לפעמים השינויים מתחוללים בדרמטיות, במעברים חדים ומהירים.

בן-אדם מחליט לחולל שינוי בחייו, ופתאום לפנינו אדם חדש.

לא היה כאן תהליך מדורג, אלא קפיצה לנקודה גבוהה יותר. האיש דילג על שלבים מייגעים וזינק בבת אחת למקום החדש.

לדלג קדימה

חג הפסח מסמל את הכוח הזה – לקפוץ ולדלג על שלבים ותהליכים. הדבר רמוז גם בשמו של החג – פסח מלשון פסיחה ודילוג.

בחג הזה הקב”ה נמשל לצבי ה”מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות”, וכך באה גם הגאולה ממצרים – רגע קודם לכן היו בני ישראל עבדים במצרים, שקועים במ”ט שערי טומאה, וברגע שאחריו יצאו לחירות וכבר היו שרויים במסע לעבר הר סיני.

גם בחיים הרוחניים אנו נדרשים לעיתים לחולל קפיצות.

בדרך כלל טוב שדברים מתפתחים בהדרגה, צעד אחר צעד. ועם זה, לפעמים הדרך לחולל שינוי היא דווקא על-ידי קפיצה ודילוג על שלבים.

יש מצבים וזמנים שיהודי נדרש לקפוץ בבת אחת למים, ולא לחכות לתהליכי הבשלה איטיים.

היתרון בתהליך ההדרגתי, שהוא מבוסס ומעמיק יותר. האדם אינו עולה למדרגה חדשה קודם שהוא עומד איתן על המדרגה הקודמת. ועם זה, התהליך האיטי הזה כובל אותו למדרגה התחתונה, ולא תמיד הוא מוצא כוחות לעלות למעלה.

זה בדיוק המקום שבו צריכה לבוא הקפיצה, שמעלה אותו בבת אחת לעולם עליון יותר.

בקפיצות יש גם סיכון. אפשר ליפול ולמעוד, ואפילו לשבור יד או רגל. לכן צריך לוודא היטב שיש לנו היכולת לקפוץ ושנדע לנחות ביציבות בנקודה הבאה. אבל זה סיכון מחושב, ובמצבים מסויימים ראוי לקבל אותו.

חג הפסח נותן לנו כוח לעשות את הקפיצה הזאת בהצלחה.

כשם שהקב”ה שלף את בני ישראל בבת אחת מטומאת מצרים, כך הוא מסייע לכל אחד ואחת מאיתנו לדלג קדימה ולקפוץ למדרגה עליונה יותר, אף-על-פי שלא חשבנו כי אנו יכולים להגיע אליה.

חירות רוחנית

גם בחיי האומה אנו נדרשים לחולל ‘קפיצה’. שנים אנחנו מדשדשים בבוץ ושוקעים בו יותר ויותר. רוח ההתרפסות לפני העולם חדרה עמוק כל-כך, עד שרבים כבר אינם יכולים להעלות על הדעת התנהגות נורמלית של עם, שיודע לעמוד על שלו, להיאחז בנחלתו ולהדוף לחצים המאיימים על שלומו ועל ביטחונו.

חג הפסח הוא הזמן לצאת לחירות גם במובן הזה.

לזכור שאמנם “בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו”, אבל “הקב”ה מצילנו מידם”. להפנים שארץ ישראל היא “נחלת עולם לעם עולם” ולא נועדה לשמש קלף במשא ומתן, כדי למוסרה חלילה לאויבינו.

כדי ש’קפיצה’ כזאת תתרחש נדרש שינוי גם בהיבט הרוחני-ערכי. כאשר נקלוט מה המשמעות של היותנו יהודים, נגיע ל’יציאה ממצרים’ ולחירות אמיתית.