הגאון רבי משה יהודה שניידר, החברותא של הגראי”ל שטיינמן, מספר כי במהלך השבוע האחרון הגיע הרה”ג רבי יוסף פוגל לבקר במעונו של ראש הישיבה, שקיבלו במאור פנים נדיר, וכדרכו בא עם מטען של שאלות בהלכה ובאגדה, והגראי”ל שומע ועונה.
“האם צריך לבדוק פירורים פחות מכזית?” שאל הרב פוגל, והרב שטיינמן השיב: “וכי אתה יודע בבירור שאין שם כזית?”
והוסיף ראש הישיבה בהארה: “ישנם מקומות שלא נכנס שם כזית חמץ, אבל ה’יצר הרע’ מצליח להיכנס לכל מקום, ואף אם מבערים את החמץ – אבל את היצר הרע קשה מאוד לבער…”.
וכששאל אם בבריסק היו נוהגים לסגור את הספרים בפסח – לא השיב לו הגראי”ל.
הרב שניידר מציין כי “למעשה שנים רבות היה נוהג ראש הישיבה לסגור את הספרים (על ידי חבלים שהיה קושר מצד לצד, בכל המדפים שבגובה אדם), ובשנים המאוחרות יותר הפסיק, ואמר לי שאינו אוכל אף פעם עם ספר, ואין שום חשש שיהיה בהם חמץ”.
הרב פוגל המשיך ושאל: “בן או חתן המתארחים אצל ההורים – האם צריכים לומר ברכת האורח בברכת המזון?” – והגראי”ל השיב: “יכולים לומר ויכולים שלא לומר”.
שאלה נוספת: “במה שאמרו חז”ל בברכות ונפסק בשו”ע או”ח סימן צ”ד שהמתפלל צריך שיחזיר פניו כנגד ארץ ישראל וכו’ – למה לא יכווין פשוט שעומד ומדבר לפני בורא עולם?” – השיב הגראי”ל: “לא כל אחד הוא בדרגה גדולה כזאת שירגיש ממש עומד לפני ה’…”
הרב שניידר מציג גם שאלה ששאל הגאון רבי יהודה אריה דינר: אם כשחל יו”ט בשבת, יכול לקבל עליו בזמן תוספת, רק שבת לחוד או רק יו”ט לחוד, או כיוון שהם ביחד, לא שייך לחלקם? ואמר ראש הישיבה שאינו רואה סיבה שלא יוכל לקבל עליו רק אחד מהם.