לבעלי עסקים קטנים נדמה לעיתים, כי מכרזים הנערכים על ידי משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, עיריות וגופים ציבוריים אחרים, מיועדים ל”שחקנים גדולים” בשוק – חברות גדולות ובינוניות – ולעסקים הקטנים אין “סיכוי” להתמודד בשוק נרחב ופורה זה. זו הנחה שגויה.
פעמים רבות הגופים הציבוריים מפרסמים מכרזים לביצוע עבודות בהיקפים לא גבוהים, כאלה המתאימים לעסקים קטנים ולבעלי מלאכה בתחומי התעשיה. בהיקפים אלה, לעיתים “השחקנים הגדולים” נמנעים מלהשתתף מטעמי כדאיות, דבר המשאיר בתחומי ה”משחק” רק את העסקים הקטנים.
מעדיפים כחול לבן
יתרה מכך, תקנות חובת המכרזים מעניקות העדפה לטובין מתוצרת הארץ על פני טובין מתוצרת חו”ל. העדפה גבוהה עוד יותר ניתנת לטובין המיוצרים באזורי עדיפות לאומית, באזור עוטף עזה ובתחומי שדרות רבתי.
מתן עדיפות לנשים מציעות במכרזים
בנוסף, מתוך רצון לעודד נשים בעסקים, מעניק חוק חובת מכרזים משקל יתר להצעה המוגשת על ידי חברה או עסק המצויים בשליטת אישה. כך שבמקום בו, לאחר שקלול התוצאות, קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר (בדרך כלל שקלול של מחיר ואיכות), תיבחר ההצעה של חברה או עסק המצויים בשליטתה של אישה, בכפוף לכך כי למסמכי ההצעה צורפו המסמכים הנדרשים הקבועים בחוק לענין זה.
הערבות הבנקאית
דיני המכרזים רבים הם ומגוונים. כך לדוגמא, במכרזים רבים קיימת דרישה לצירוף ערבות בנקאית אוטונומית, אשר מטרתה העיקרית היא להבטיח את התחייבות המציע על פי הצעתו במכרז. על הערבות הבנקאית להיות בדיוק בהתאם לנוסח שנקבע במסמכי המכרז (נוסח הערבות, תוקף הערבות, הסכום הנקוב בה וכיוצ”ב). פסיקת בתי המשפט בענין הערבות הבנקאית מחמירה מאוד וכמעט כל חריגה מהנוסח הנדרש תביא בהכרח לפסילת כתב הערבות וכפועל יוצא את ההצעה במלואה.
על אף הדרישות המחמירות ביחס לערבות הבנקאית, יש לדעת כי לא כל פגם במסמכי המציע מביא בהכרח לפסלות ההצעה. לעיתים, בהצעת מציע, בפרט מציע שאינו מנוסה, מוצא עורך המכרז פגמים טכניים שונים, כגון היעדר חתימה על גבי מסמך מסוים, או היעדרו של אישור כלשהו המצוי תחת ידו של המציע ואשר בהיעדר תשומת לב מתאימה הוא לא צירפו למסמכי ההצעה. בהתאם לפסיקת בתי המשפט, לוועדות המכרזים של הגופים הציבוריים השונים, קיימת הסמכות להפעיל שיקול דעת בענין ולבקש תיקונים והשלמות במקרים המתאימים.
מה עושים במידה וההצעה שהגשת נפסלה או לא זכתה?
במקרה של פסילת הצעה, על ועדת המכרזים להודיע על כך למציע ולנמק את החלטתה. למציע עומדת זכות הטיעון בפני ועדת המכרזים וכן הזכות לעיין בפרוטוקולים של הועדה, בהחלטותיה וכן בהצעה הזוכה – במועדים הקבועים בחוק. בידי מציע אשר סבור כי נפלו פגמים בהחלטת ועדת המכרזים בעניינו, ישנם כלים משפטיים שונים המאפשרים לו לנסות להביא לשינוי החלטת ועדת המכרזים. בשלב זה ישנה חשיבות מרובה לקבלת ייעוץ משפטי מהיר ומקצועי שכן כל דחיה בנקיטת פעולה, עלולה כשלעצמה למנוע מן המציע להביא לשינוי החלטת ועדת המכרזים או לקבלת סעד מבית המשפט.
כך לדוגמא, בתיק בו ייצג משרדנו, פנתה לבית המשפט מציעה שהצעתה נפסלה על ידי ועדת המכרזים מחמת היעדר עמידה בתנאי הסף שנקבעו במכרז, בדרישה להאריך לה את המועד להגשת עתירה מנהלית כנגד ועדת המכרזים בגין החלטת הפסילה. בין היתר, ועדת המכרזים טענה בבית המשפט לשיהוי מצד העותרת וכן לחריגה, בת מספר ימים בלבד, של העותרת מן המועדים הקבועים בחוק. בית המשפט אימץ את טענת השיהוי שנטענה על ידי ועדת המכרזים ודחה את הבקשה תוך חיוב העותרת בהוצאות.
אשר על כן, מומלץ לבעלי עסקים קטנים לעקוב אחר המכרזים המתפרסמים באופן -תדיר על ידי הגופים הציבוריים ובעידן הטכנולוגי הנוכחי ישנן פלטפורמות שונות אשר מסייעות ומקלות בביצוע מעקב זה. עוד מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום דיני המכרזים בכל ההליכים והתהליכים הקשורים למכרז ובפרט קודם להגשת הצעה.
עו”ד ארז בן-דוד ממשרד וולפסון ויינשטיין שות’, עוסק בדיני המכרזים ומשמש יועץ משפטי וחבר ועדת מכרזים של חברה ממשלתית.
* הכתוב אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי פרטני. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.