אנסה בשורות הבאות לשאול ולהקשות, לתמוה ולהעיר, על טור משונה לכשעצמו, ותמוה מעיקרו. כאיש הגון אנסה בכל עוז להיצמד לטקסט ולעובדות, לגופם של דברים, ולא להיגרר לרזולוציות נמוכות של ויכוחים עקרים על נכונותה של דרך ואמיתותיה של שיטה, או על טיבו ואופיו של כותב. באם בשגגה אחרוג מכלל זה, הריני לוקח דברי אלו בחזרה.
ועידת דגל התורה… חלתה במין פיצול אישיות, סכיזופרניה.
עד סוף הכתבה, לא הצלחתי להניח את האצבע, למה הינך קורא פיצול אישיות, היכן מצאת סתירות פנימיות או חיצוניות, בין הדברים והדוברים. אני מצאתי משום-מה ועידה מושלמת, מקצועית, עקבית, שלא מתביישת לבקש בקול את מה שמגיע לה בצדק, על פי כל הגיון והגינות אנושית,
כן, לא ציפתי שיהיה שיחות מוסר במשך שלושה ימים, אך להזכירך, מרן הרב שטיינמן הגיע לוועידה ביומה השלישי, והוא ידע גם ידע, את כל מה שנאמר בה בימים שקדמו לו, ומשום מה זה לא הפריע לו… כשמרן הגר”ח קנייבסקי כתב על ועידה זו ‘ועידה קדושה’, הוא לא היתמם לרגע, הוא ידע בודאות שלא הולכים לשנן שם רק דרך אמונה. אלא מה? יתכן והכותב ברור לו בוודאות, כי ‘עובדים’ על גדולי ישראל. אפשר לשנות ולכוון את דעתם, כפי הנראה והנצרך.
באם התשובה לכך היא חיובית, מוטב שתניח ברגע זה את מכתבי מידך.
אם באמת הינך חפץ לדעת מהו פיצול אישיות, אנסה להדגים במספר דוגמאות:
כשראובן צווח בקול מר כשופר על עסקן ציבורי שלקח, לא עלינו, תרומה מכולל חב”ד, ואחר חודשיים הוא רץ לבקש גם הוא תרומה – זהו פיצול אישיות.
כששמעון נלחם בכל עוז נגד האקדמיה והשירות הלאומי, ובכיסו מחזיק הוא אישור סיום לימודים באקדמיה, ואישור שירות לאומי – זהו פיצול אישיות.
כשלוי זועק מרה על אידישקייט והאיסור החמור להצביע למועמד שלא יודע ש”ס לתפקיד ראש עיריית ירושלים, ומאחורי הגב הולך וסוגר דילים אומללים על כסא כבוד, משכורת ופרסומת עם גדול מחללי השבת בדורנו, ובדרך מוסיף חטא על פשע ובקולו מצביע ומשפיע על ריבוי חילולי השבת, הוספת טומאה וזוהמה, לעיר הקודש – זהו פיצול אישיות.
כשיהודה, שנלחם במשך שנים על הוראת גדולי ישראל שכל קול קובע על קידוש שם השם, ופתאום ביום בהיר שמח לאיד, ומעדיף שיכנס עוד נציג למרץ ולא נציג ליהדות התורה – זהו פיצול אישיות.
מרן הרב שטיינמן… מין נביא קדמון… מתוך צוואת דור קודם…השראה חזון… צוואה לדורות.
בשורות אלו כבר הבנתי שהינך בדרך לכתוב ביקורת על גדולי ישראל עצמם, אך מה לעשות, ס’פאסט נישט; לכתוב על מנהיגי הדור טור ביקורת, לא מתאים.
מה עושים? פשוט, מרוממים בתשבחות ריקות ובתהילות נבובות, מנסים להצהיר על עיוורון מוחלט וסגידה למנהיגי ומאורי הדור, ואז, באבחת גרזן, אפשר לכתוב כנגד כל מפעליהם של ענקי רוח הללו. מה פתאום, אני לא נגד גדולי ישראל, רק נגד עסקן פלוני ואלמוני.
לא, לא קניתי דמגוגיה זולה ועלובה זו.
אני מחפש בינתיים את טורו החוצב להבות אש של הרב יעקב ב. פרידמן על המוסר הנפלא שנאמר בפסוק, ויאמינו בד’ ובמשה עבדו, על הכריכה וההצמדה שיש בין אמונה בד’ ובמשה עבדו. לכשאמצא את המאמר, אדביקנו לכאן.
ועידת דגל התורה.. יכולה להיות גאה במזרח המפואר של רבותינו שרי התורה.
הנח לך, הרב פרידמן, הנח לך, איננו זקוקים לפרגון ועידוד מצדך. יודעים אנו את קצה ערך גדולת רבותינו גם בלי לפתוח ‘בקהילה’ ולקרוא את תשבחותיו של הרב פרידמן.
בשונה מקבוצות אחרות, איננו מושיבים רבנים במזרח בשביל ‘להתגאות’ במזרח מפואר שיש לנו. אצלנו הרבנים יושבים קדימה מסיבה אחת ויחידה: כי הנהג יושב בקידמת האוטובוס. לראות, לכוון ולהנהיג.
ההשתלחות הרועשת באגודת ישראל.. עם רובה נטול תחמושת.
בתור איש חינוך, אשאלך: האם לבקש מילד שיוותר לחברו על משחק שנמצא אצלו במשך זמן רב, זה נקרא השתלחות? האם כששותף מבקש לקבל את המגיע לו בדין בצדק ובהגינות – נקרא השתלחות? לא כל מה שלא נעים לאוזן מסוימת לשמוע, נקרא השתלחות רועשת.
רובה נטול תחמושת – זה וזאת מנין לך? אולי כדאי שתמתין מעט ותראה אם באמת הוא נטול תחמושת או שמא יש בו אבק שריפה וגם עופרת. להכריז היום, מתוך משאלות לב, כי הרובה נטול תחמושת, זו תמימות הגובלת בטיפשות. כנן נראה לי, בעדינות לשוני.
רק תסביר לי: מדוע להריץ רשימה קיקיונית לכנסת ולהכריז מעל כל במה כי נעבור את אחוז החסימה, זה רובה עם תחמושת מלאה? לא זכיתי להבין.
מתוך המצגת המרשימה ‘נמחקו’ עשרות ישיבות שרבותיהם אינם מזוהים, עם דגל התורה.
אי, איזה מתוק אתה, הרב פרידמן. אם היית כעת עומד לידי הייתי מעניק לך נשיקה. אולי אפילו שניים. זוך טוהר ותום של ילד טוב ירושלים שכזה, שנים שלא פגשתי.
ממש בכוח ובזרוע ‘נמחקו’ ישיבות אומללות שהתחננו על נפשם להיכלל במוסדות התורה המפוארים שבהנהגת והכוונת הרב שטיינמן, ואנשי החצר המשוקצים לא הסכימו. איזה רוע. אני רק מנסה לדמיין את הגודל, הפונט והצבע של מודעות ה’מחאה’ האדירות שהיו מכסות עמודים שלמים ב’הפלס’, באם חס ושלום היו מוזכרות ישיבות אלו, כאילו ושייכות הן למצגת דגל התורה.
יותר ממה שאנו לא רצינו בהם, הם לא רצו בנו, הם לא הסכימו שישיבותיהם, המחנכות לאלימות, להפגנות, לביקורת מחשבתית על גדולי ישראל, והרגשת עליונות השקפתית על כל מי שאינו מסכים לדרכיהם הנלוזות – יהיו כרוכים עם רוב מנין ובנין של עולם התורה שקם בצורה מופלאה, ומשום מה בשעות הסדרים, לומד, ולא הולך להפגין ולמשוך זנבות.
נקודה קטנה נוספת: הנך מדבר על עשרות ישיבות, אני בעניותי יודע לספור קצת, והגעתי לשלש וחצי ישיבות. שמא עלי ללמוד ספירה ומספור מחדש?
נבחר במצגת משאו של מרן בישיבת תורה בתפארתה, האם נכון לוועידה המנסה לשווק יוקרה בגרות וממלכתיות, להדגיש דווקא את החלק הזה?
תיקון טעות: ועידת דגל התורה לא ניסתה, ולו לרגע, לשווק יוקרה, בגרות וממלכתיות. איננו מנסים ל’שווק ‘את גדולי הדור, ואיננו שוכרים חברת פרסום לשנע בצדקת השקפתנו. אנו קיימים יען אנו קיימים, ובוועידה אנו מנסים להראות דבר אחד: את מה שאנחנו – באיכות, בכמות, ביושרה ובהגינות.
צורם לך? שים אטמי אזניים, אך אל נא תנסה להשתיק ציבור שצועד בדרכו וגאה ברבותיו, ומה לעשות, לא מתבייש בשום דבר, בשום פסיק, ממה שרבותיו עשו עושים ויעשו; איננו מנסים לכבס ולצבוע את מהלכיהם של גדולי ישראל, אנחנו כפופים ומשועבדים לדרכיהם והנהגתם, גם אם זה לא מצא חן בעיני מישהו.
בהקשר המצוין שהבאת אתה, האם לדעתך יש ערך למחקר על חיים מקיף על אדונינו הגר”א, בלא שיהא מוזכר בו באריכות ובפרוטרוט את מלחמתו בשיטת החסידות ?
ישיבת תורה בתפארתה הוקמה מתוך משבר של מאות בחורי ישיבות, שגילו לפתע כי רב החובל באוניה שבו נסעו, שינה כוון, ומכוון בדרך חדשה במים הסוערים. מרן ראש הישיבה בחר שלא להתעלם, ולא לפזרם בעשרות ישיבות שהיו נשמעות לו, בהוראה אחת, לקבלם לשרותיהם. במסירות עילאית שלו, ושל עסקנים מסורים וקדושים, הוא הקים עבורם כדמותם וכצלמם, ישיבת המשך, לספינה שבה שטו מקודם לכן. והאמן לי, הרב פרידמן, הם אינם סובלים בספינה החדשה.
אלפי תלמידים ועשרות ישיבות נמחקו בהינף יד.
כבר התייחסתי לחולשה שלי לספור עשרות ישיבות, קל וחומר בן בנו של קל וחומר, שלא אצליח למנות אלפי בחורים.
ישיבת בית מאיר מכורתך צועדת מפורשות כנגד דעתם של שלושת מועצות גדולי וחכמי התורה. מפני כבוד תופסי התורה שבישיבה זו, לא אנסה להציג את המניעים השקופים לכל, בסיבת הדבר שרבני הישיבה בחרו בדרך זו, ואת גודל החוצפה והעזות של אחיין שהתאבק והתפאר ושיווק עצמו בצל דודו הגדול, וכעת בועט בדרכו במשנתו ובהנהגתו, והכל מחישובים פוליטיים זולים במיוחד.
לא, איננו מתחננים בפני אף אחד שיבוא לחסות תחת צילם הגדול של גדולי ישראל, אך מי שבועט בעוצמה, שנכניס אותו בכוח לצל כנפיהם?
הזעם הוא מקורות הכוח החזקים של התנועה הנאמנה לדרכו של מרן הגר”ש אויערבך.
בטוח אני כי הינך מלקה את עצמך שוב ושוב, על אמירה אומללה זו. לשם ההשוואה, התנועה האסלמית, ההפיכה במצרים, דאע”ש וכיו”ב, גם הם הוקמו על התפרצויות זעם. לא היית רוצה שנשווה אותך אליהם.
גם הדמיון וההשוואה להקמת דגל התורה בתשמ”ט לוקה בחסר. למיטב זכרוני, מרן הרב שך לא הקים את דגל התורה בעקבות התפרצות זעם, אלא מתוך סיבה אחת: כי הבחין והבין שאגודת ישראל אינה מכירה ודואגת לצרכי בני התורה, כשכיום ניכר לכל גודל פועלם של נציגי דגל התורה למען עמלי תורה בארץ ישראל – אך האם תוכל להצביע על דבר אחד, דבר אחד, שתנועת המתריסים עשתה ופעלה למען כלל בני התורה?
אלא מה, זעמו זעם רב על כך שלא קיבלו כסא, והצליחו מבחינתם, להשיג כיסא בעירייה, ומכאן הסתיימה שליחותם הציבורית.
ולסיום, הייתי מציע לך הרב פרידמן, צנן את להבות זעמך, והכרז בקול ברור: אם ד’ הוא האלוקים לך אחריו, ואם הבעל לכו אחריו.