בג”ץ דן על חוק הגיוס • השופט רובינשטיין: “מדובר בכתב חידה”

בג”ץ, בהרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות הנשיאה מרים נאור, התכנסו הבוקר (ראשון) לדיון בעתירת מפלגת ‘יש עתיד’ נגד חוק הגיוס המתוקן.

בהרכב יושבים מלבד הנשיאה, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופטים אסתר חיות, חנן מלצר, ניל הנדל עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נועם סולברג ואורי שוהם.

חזקי ברוך, כתב ערוץ 7 מדווח, כי נציגת המדינה בדיון, עו”ד דנה בריסקמן, הציגה את עמדת הממשלה, לפיה החוק הנוכחי, לאחר התיקונים, נותן מענה לצורך להגדיל את גיוס החרדים, בלי לפגוע בציבור החרדי.

“בחוק יש תפיסה תהליכית והדרגתית לשילוב חרדים בנטל. יש הצלחה בחוק. אנחנו חושבים שבית המשפט לא צריך להתערב”, אמרה בריסקמן, “אם נקודת המוצא שחייב עכשיו להיות שיוון בנטל, אין לנו מה לטעון. החוק עכשיו פוגע בשוויון בנטל.

“עם זאת, בשנת 2023 חל חוק שירות ביטחון על כולם אבל אני לא יודעת מה יהיה עד אז, אולי יחוקקו חוק אחר. צריך לזכור שהחוק הוא זמני ולתקופת ביניים, תקופה שמטרתה להגביר את השיוויון”.

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, העירה: “אתם בתשובה שלכם זורעים את הגרעין לכך שהסדר קבע לא יהיה. המחוקק מצא לא להכריע. האם באין הגדרה מראש של המכסות באחוזים, האם זה נישאר בשיקול דעת של הממשלה או שר הביטחון”.

על כך השיבה עו”ד בריסקמן: “יש מורכבות ומצב לא פשוט. מדובר בחוק בהוראת שעה”.

המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין, הגיב: “אני מיואש מכל העניין הזה”.

עו”ד בריסקמן השיבה: “אני מבינה את היאוש. יש פה פערים בחברה ומדובר בנושא מאוד רגיש. מי שקובע את המכסות זה ממשלת ישראל ולא שר הביטחון שרק ממליץ. יש לנו פה הסדר איך צריך לפעול ולגייס חרדים”.

הנשיאה נאור העירה: “לא הגענו לשלב של גיוס חרדים”.

גם שופטים נוספים בהרכב הביעו אי נחת מהמצב. השופט מלצר ציין: “אחרי ביטול חוק טל הייתה עלייה בגיוס חרדים”.

על כך השיבה עו”ד בריסקמן כי העלייה בגיוס החלה עוד קודם לכן. “מאז 2007 יש לנו עליה עקבית כל שנה. נתוני השתלבותם של החרדים בצה”ל מעודדים ואסור ללכת לעימות עם החברה החרדית. יש כאן מסר רך”.

השופט הנדל הגיב: “חלק מהנתונים שלכם מכניסים גם חרד”לים או כאלה שכבר אינם משתייכים למגזר החרדי. החוק הגדיר מי שלמדו שנתיים במסגרת חינוך חרדית”.

השופט עוזי פוגלמן העיר: “הקמתם מפלצת. אתם ממריצים ויוצרים תהליכים חברתיים בלי מקל. הגישה הרכה הזאת לא עומדת ביעדי הגיוס ואם היא לא תעמוד ביעדים אתם לא פועלים כדי להוריד את התמיכות”.

השופטים מתחו ביקורת על הסרת הסנקציות מהחוק המתוקן, וטענו כי מדובר במהלך פוליטי.

הנשיאה נאור הקשתה: “אולי בשנת 2023 נמצא את עצמנו באותו מצב” – ובריסקמן השיבה: “אין שום תעודת ביטוח”.

השופטת חיות שאלה האם בשנת 2020 יהיה אפשר להפחית את התמיכות בישיבות, אם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס.

נציגת המדינה השיבה: “החוק לא נוגע לתמיכות. התמיכות מוסדרות בתקנות של שר החינוך. הצוות יש לו שיקול דעת ויביא להחלטת הממשלה. אין מניעה בחקיקה להפחתת התמיכות, אולם החוק לא קובע שום סנקציה”.

בתגובה העיר השופט אורי שוהם: “חוק בלי סנקציות זה חוק פוליטי”.

בהמשך הדיון ביקרו השופטים את החוק המתוקן, ואמרו כי ניסוח החוק קשה להבנה. הנשיאה נאור הגיבה: “חוק אסור שיהיה קשה להבנה. המעט שאני יכולה להגיד שמדובר בתשבץ מסובך”.

השופט רובינשטיין: “מדובר בכתב חידה. בספר מסילת ישרים יש פרק על גן המבוכה. אתה חושב שאתה יוצא, אבל אתה עדיין בפנים”.

השופט אורי שוהם הקשה: “כל הזמן נאמר שלא יהיו סנקציות פליליות ויהיו סנקציות כלכליות. לאן נעלמו הסנקציות הכלכליות?”

מקור