לפני כחודש הטיל בית הדין האזורי בתל אביב, בהחלטה תקדימית, מאסר של 30 יום על מיליונר חרדי מניו יורק, לאחר שהתברר כי הוא העומד מאחורי סרבנות בנו ועיגונה של כלתו מזה כעשר שנים.
בנוסף, בצעד יוצא דופן, חייב בית הדין את עו”ד אליעד שרגא, בא כוחו של אביו של הסרבן, בהוצאות משפט אישיות לטובת המדינה, וזאת תוך ביקורת חריפה על מה שכונה “ההתפרצויות הבוטות, המבזות והחוזרות ונשנות” שלו כלפי בית הדין.
עוד במהלך הדיון בבית האזורי, עלתה בקשה מצד עו”ד שרגא שאב בית הדין, הרב שלמה שטסמן, יפסול את עצמו מטיפול בתיק, בטענה: “יש לו משוא פנים כלפי צד אחד, כבודו לא נותן לי לחקור ולהביא עדים”.
הרב שטסמן דחה את הבקשה, ולאחר מתן פסק הדין הוגש ערעור לבית הדיו הרבני הגדול על החלטתו בעניין.
בהחלטה שהתקבלה אתמול על ידי הדיין הרב אליהו הישריק, דחה בית הדין הרבני הגדול את הערעור על ההחלטה לדחות את הבקשה לפסילתו של הרב שטסמן.
בהחלטתו קובע הרב הישריק: “ברור מעל כל ספק כי הפרחה באוויר של טענה למשוא פנים כנגד מאן דהוא ללא הצבעה על עובדות ספציפיות המצביעות על כך באופן ברור, אינה בגדר טענה ודינה שלא להישמע כלל. לא יעלה על הדעת להפריח טענה כזו ללא שנצמיד לה את העובדות שלדעת העותר הביאו אותו למסקנה כי לפנינו ‘משוא פנים'”.
הרב הישריק ביקר את ניסיונם של ב”כ של המערער לעלות רשימת טענות עובדתיות חדשות, “המשתרעות על פני 32 עמודים… כאשר אלו לא הועלו בפני ביה”ד קמא בפניה לבקשת הפסילה”.
עוד הוא ממשיך ומציין: “האם יעלה על הדעת ללקט בשלב זה טענות על עובדות, כאמור – אם בכלל היו כאלה, שערכאת הערעור (קרי, ביה”ד הגדול) אין בידיה עתה הכלים הראויים לבדיקתן והוכחת אמינותם, קודם שבית דין קמא השיב על כך?”
הרב הישריק דחה את הטענה כי לא ניתנה למערערים ההזדמנות לחקור עדים ואף קבע: “מעיון בפרוטוקול הדיון עולה מצב הפוך. ביה”ד קמא נהג ברוחב לב והלך כברת דרך לקראת ב”כ המערער, ואפשר להם הן את חקירת העדים והן הבאת עדים ליום המחר. יתירה מכך, ב”כ המערער חקרו היטב חלק מהעדים (למעלה משעה וחצי)”.
הרב הישריק אינו חוסך במילים קשות כלפי עו”ד שרגא ויתר באי כוחו של המערער – ומוסיף בהחלטתו: “יש לכבד החלטות ביה”ד הרבני ככל החלטות של כל ערכאה משפטית בישראל, גם כאלה שאינן תואמות לרצונו או ציפיותיו של צד זה או אחר… לא יעלה על הדעת כי משום שהחלטה מסוימת או פס”ד של אותה ערכאה משפטית אינו לרוחו של צד זה או אחר, הוא מיד יתלה באותה ערכאה שאינה צד כלל בעניין, כאילו היה הדבר משום ‘משוא פנים’.
“הליכה בדרך זו הינה מסוכנת ויש בה משום פגיעה ואף פגיעה אנושה באושיות המשפט והצדק”, הוא מסכם את החלטתו וקובע: “טרם שמעלים טענה חמורה כנגד הדיין או השופט למשוא פנים – ללא שמגבים אותה בעובדות חד משמעיות – יש לחשוב יותר מפעמיים. רשאי בעל דין בהחלט לערער על כל החלטה אך יש לשמור על הדרך הראויה. אסור שתהא ‘יד קלה על הדק הפה’ המשמיע טענות ולהציג את הדברים בצורה מכובדת הראויה לערכאה שיפוטית”.
הטוענת הרבנית עו”ד מוריה דיין מ’ארגון יד לאישה’ , המייצג את האישה בתיק, אמרה: “אנו שמחות כי בית הדין הרבני הגדול לא נתן יד לניסיונותיהם הפסולים של אביו של הסרבן ובאי כוחו להסיט את הדיון מהעבודות הקשות של המקרה.
“עו”ד שרגא ועמיתו מנסים להפוך את החלטת המאסר שהתקבלה באמצעות מתקפות פרוצדורליות, במקום להתייחס למהות הדברים, וזאת בגלל שקשה להתווכח עם העובדות והתמונה הקשה המצטיירת מהן”.
לפני שלושה שבועות עיכב בג”ץ את ביצוע עונש המאסר שהוטל על ידי בית הדין על המיליונר החרדי.
הנשיאה מרים נאור אפשרה לפרקליטיו שהות נוספת, כדי לערער על פסק הדין לבית הדין הרבני הגדול. רק לאחר מכן, צפוי התיק לחזור ולהתברר גם בבג”ץ.
משפחתו של האב מסרה בתגובה: “החלטת בית הדין כלל לא מפתיעה אותנו לאור התנהלות אב בית הדין בדיונים. אנו מאמינים שכשם שבית המשפט העליון דחה את החלטתו ההזויה של הדיין שטסמן לעצור את האב המבוגר, כך יבוטלו כל ההליכים הפגומים של בית הדין הרבני שניתנו בניגוד להלכה, לחוק ולהיגיון וגורמים סבל מיותר לאדם שאינו צד לעניין”.