ליל הסדר, אמור להיות הרגע בו כל משפחה בישראל מתאחדת סביב שולחן החג לערב שמח וביתי. אך לדברי משפטנים, חג הפסח הוא דווקא המועד שסביבו פורצות המריבות המשפחתיות הסוערות ביותר, ובו גם מתגלים הבקיעים החמורים בזוגיות ובמשפחתיות.
לא חסרות גם דילמות קשות, בעיקר אם המעורבים הם זוגות גרושים, או ממש לקראת גירושין.
לדברי עו”ד מיקי שיפמן, העוסק בדיני משפחה, מתיחויות רבות נוצרות סביב העזרה בהכנות לחג, בוויכוח התמידי אצל מי עושים השנה את הסדר, ובשוני בין מסורות ישראל, בעיקר סביב כשרות ואכילת קטניות.
מוקד מתיחות נוסף מתבטא בלילות הסדר אצל אב או אם המשפחה שהתאלמנו.
לדברי עו”ד שיפמן, המתיחויות סביב מאבק הירושה העתידי מתבטאים לעיתים קרובות בשתיקה רועמת, אך לעיתים בהתפרצויות זעם, על רקע השתייה המרובה – והיו פעמים בהן רק המשטרה יכלה להפריד בין הנצים, להחזיר את השקט על כנו.
לדבריו, לא חולף חג פסח אחד שלאחריו לא מגיעים למשרדו לפחות גבר או אישה אחת סביב סכסוך אותו הוא מכנה ‘גירושי קטניות’.
מסתבר שזוגות דתיים ושומרי מסורת רבים, בעיקר כשהבעל בהם אשכנזי והאישה מזרחית, גולשים פעם אחר פעם למריבות סביב אכילת קטניות.
לדברי עו”ד שיפמן, על פי המסורת, כאשר בני הזוג הם בני עדות שונות, שלהן מנהגים שונים, ההלכה קובעת כי יש ללכת על פי עדת הבעל. חרף כך, זוגות דתיים רבים מבלים את החג פעם אצל משפחת האב, ופעם אצל שולחנה של החותנת. לדבריו, מריבות רבות פורצות דווקא על רקע זה, כאשר הבעל מסרב ללכת לסדר אצל הורי האישה, “מפני שאוכלים שם קטניות” – וכך נוצר משבר משפחתי שלעיתים מוביל לגירושין.
מאבקים סביב ניקיונות ובישולים
לדברי עו”ד שיפמן, ליל הסדר מכניס את בני המשפחה למרחב נפיץ מאד, שיש בו הרבה פעמים ריבוי חזיתות, ולעיתים, רק בשל כך – פורצים סכסוכים על עניינים פעוטים – שהופכים, בשל הפומביות שלהם, לסכסוכי גירושין מרים.
כך קרה למשל, במקרה בו טיפל, כאשר אישה שהייתה מסוכסכת קלות עם בעלה, החליטה “לעשות שביתה”, ולא לעזור בסידורים לחג, בבישולים ובהגשה.
הדבר יצר מרמור רב בקרב בני משפחת הבעל, והבעל העיר לאשתו, וביקש ממנה לעזור , דבר אשר גרר סכסוך מכוער וקולני בשולחן החג, שמיד לאחר החג הפך כמובן לסכסוך גירושין רשמי.
סכסוך הירושה פרץ בשולחן הסדר
לדברי עו”ד שיפמן, המתיחויות בין אחים ובני משפחה פורצים פעמים רבות, לאחר שאחד ההורים הולך לעולמו, או כאשר ההורים הופכים לתלויים ולסיעודיים. הסכסוכים נסובים סביב סיוע להורים, סביב כתיבת צוואה, או סביב רכוש שעשוי להתחלק שלא שווה בשווה בין האחים – על רקע צוואה שנחשפה.
לדבריו, לא פעם דווקא בשולחן הסדר, פורצים סכסוכי אחים קשים, כאשר מתיחויות והתחשבנויות שונות סביב הירושה עולות במפגיע על השולחן.
לא תמיד רכוש רב של ההורים הוא המתכון לסכסוכים קשים. הרבה פעמים, סכסוכי אחים סביב נחלת הורים צנועה, או אפילו דירת שיכון קטנה– עלולים לעבור אסקלציה, דווקא בשל הישיבה בכפיפה אחת סביב שולחן החג, ולא פעם, המתיחויות הללו מתדרדרות עד כדי תגרת ידיים, שרק המשטרה שנקראת למקום מצליחה להפריד בין הנצים.
לדברי עו”ד שיפמן, השתייה המרובה, ההיסטוריה המשפחתית, העוולות, המתיחויות, העלבונות והחשבונות – עולים כולם סביב שולחן הסדר – וגורמים לחג המשפחתי הזה להפוך לשדה קרב משפחתי וזוגי, במקום להיות מגבש ומלכד.
“מדובר באבסורד – אבל אפילו אני כאדם דתי, ממליץ הרבה פעמים לאנשים שלא להגיע לליל הסדר בהרכב משפחתי מלא – כדי לשמור על אחדות המשפחה ולהימנע מסכסוכים קשים במהלך החג”.