נשיא המדינה, ראובן רובי ריבלין, העניק ראיון חגיגי לתוכנית ‘הכל לציטוט עם ליאור דיין’ בערוץ 20, ונשאל על הביקורת המופנית כלפיו בשנתיים האחרונות.
דיין: במהלך הכהונה שלך עשית מעשים רבים שבעצם אותו מחנה שלך, מחנה הימין, רבים לא כל כך הבינו אותך ואפילו כעסו. השאלה היא האם כשאתה מסתכל אחורה על השנתיים האחרונות ועל כל אותם מעשים שקרו – האם אתה חושב שאולי עשית איזושהי טעות בדרך?
הנשיא ריבלין: “בשום פנים ואופן לא. אני התנגדתי כל חיי, כליכודניק מובהק, אדם שהיה בעשיריות הראשונות של הליכוד, לאמירה ‘פושעי אוסלו'”.
דיין: אז אתה מאמין שהדרך שלך היא דרך הימין המזוקק?
ריבלין: “אני לא יודע מה זה ‘ימין מזוקק’. הדרך שלי היא דרכי כציוני המאמין שחזרנו לארצנו ולמולדתנו ושאם אנחנו נהסס ונפקפק בזכותנו, אנחנו בסופו של דבר עתידים למצוא את עצמנו במצב שבו לא יהיה לנו כלום.
“יחד עם זאת, אנחנו צריכים להבין שאנחנו באמת מתכוונים כשאנחנו אומרים ‘מדינה יהודית ודמוקרטית’, שהמדינה הדמוקרטית לא תהיה רק ליהודים והרבה יהודים היום כועסים עלי. היום קולם הוא יותר נשמע.
“הערכתי שרוב העם מבין, מבין שכחברה אנחנו לא יכולים כאשר שאנחנו מתירים דמם של חלק מהחברה, כי כרגע זה נגיד ערבים, לאחר מכן זה אשכנזים, לאחר מכן זה שמאלנים, ואז כאשר החברה מתעוררת היא יכולה למצוא את עצמה במצב של לא שאלת חזרתו של העם לארצו ולמולדתו, לא שאלת חוסנה וקיומה של מדינת ישראל היא עומדת על הפרק, אלא שאלת יכולתנו בכלל לחיות יחד”.
דיין: לא מזמן איגוד האינטרנט הישראלי יצא במן קמפיין נגד בריונות ברשת, שגם אני השתתפתי בו, שכל מיני אישי ציבור מקריאים טוקבקים שנכתבו עליהם…
ריבלין: “אני הייתי הראשון, עשיתי זאת בכנסת”.
דיין: האם אתה מוכן לקרוא כמה טוקבקים?
ריבלין: “אין לי שום בעיה”.
(טוקבק): ‘כמה נזק אתה עושה למדינה, לא זכור לי שאבו-מאזן אמר שהעם שלו איבד צלם אנוש. אצלם זו שיטת עבודה. אצלנו זה מקרה בודד. דיי לצביעות’.
ריבלין: “אני אמרתי את הדברים שאמרתי כאשר אמרתי שהרוב הדומם שותק הוא הופך להיות חלק מאותם בודדים, שאתם, שכתבתם לי את זה, אמרתם שאתם לא חלק מהם. לא, לא, כשאתם שותקים אתם מבצעים את אותה הפעולה שאותו בודד עשה.
ולטוקבק הבא: ‘אני מתבייש בך כיהודי, ישראלי וירושלמי’. אני גאה כיהודי, כישראלי וכירושלמי.
(טוקבק): ‘מתבייש בך כיהודי, אם בא לך לצאת סמרטוט – לא על חשבון עם ישראל. תתפטר מתפקידך ותזדחל בפני האויב כמה שרק תרצה. עד אז, אתה לא מייצג פרומיל מהעם הזה’.
ריבלין: “נכון, בכל זאת, רבים מהאנשים שאני פוגש בעולם ובאים אלי, באים ואומרים ‘גאוותנו על מדינת ישראל הדמוקרטית כי אתם יודעים לחשוב מה עלול להתרחש כאשר אתם מתירים רסן’. אתם יכולים לכתוב כאשר זו ביקורת – בסדר גמור. אבל כאשר מישהו אומר לכם ‘תכתבו כי זה נוח לנו פוליטית שאנחנו נחליש את הנשיא’ – אני לא חלש ולא חזק, אני איבן אל באלד, אני אחד מכם.
“ולכן כאשר אומרים לכם לכתוב תחשבו הרבה פעמים מה אומרים לכם לכתוב, כאשר אתם חושבים כך – מותר לכם”.