שתי הנערות בנות ה-16 מבית ספר חב”ד במיאמי שנעדרו מאז שבת ונמצאו ביום ראשון בצהרים בתוך יער בוצי ליד אורלנדו, לאחר שאיבדו את דרכן, סיפרו למצילים שלהן כי רעש המסוקים שריחפו מעל היער בחשכת הלילה העניק להם חיזוק ותקווה במהלך השעות שבילו במעבה היער.
ברכה כץ ורבקה משה, תלמידות כיתה י’ בבית הספר התיכון ‘בית חנה’ , הגיעו לאתר הנופש באורלנדו במסגרת נסיעה של הכיתה.
שעות לאחר שחילצו אותן מהיער, מתברר גודל הנס, כאשר למרות כל מה שעברו, הן חולצו בסופו של יום כשהן בריאות ושלמות.
הכל החל כאשר שתי הנערות החליטו בשעה 15:00 אחר הצהרים לצאת לטיול סביב האגם הממוקם ממש ליד המלון בו שהו, סמוך ליער. האדמה סביב האגם הייתה חלקה, ואחת מהן החליקה פנימה. חברתה, שידעה כי היא לא יודעת לשחות, נכנסה כדי לעזור לה.
שתיהן מצאו עצמן רטובות בתוך האגם, והן ניסו לשוב ולטפס לגובה פני הקרקע, אך גילו כי זה קשה מדי. הן המשיכו ללכת בתוך המים מסביב לאגם, כדי למצוא מקום טוב יותר לטפס החוצה. הן מצאו מקום טיפוס קל, המוביל אל תוך היער.
“יש אגם מאחורי הבניין והבנות יצאו לטיול רגלי”, סיפר אביה של רבקה, אלן משה. “הבת שלי נפלה וחברתה ניסתה לסייע לה לקום. הם לא היו מסוגלות לאתר את הדרך חזרה, המשיכו ללכת, וכך הלכו לאיבוד”.
הלילה הארוך ביותר
“ככל שהשתיים המשיכו בדרכן, תנאי השטח הפכו קשים יותר”, סיפר אחד מאנשי צוות החיפושים. “הן הגיעו לאיזור סבוך מלא שיחים וקוצים. הן הלכו כל אחר הצהריים, תוך כדי חיפוש והאזנה לצליל מכוניות או מטיילים, וככל שהתקדמו יותר, התקרבו לתוך איזור הביצה”, סיפר.
הנערות המשיכו להתקדם, ובשלב מסוים כבר המים בביצה העכורה הגיעו להן עד לסנטר. הן הבינו שצריך למצוא מקום גבוה יותר ולהמתין למחלצים. הן טיפסו על עץ קטן ושבור, משום שחששו מדביבונים וחיות רעות וחשבו איך להחלץ משם.
עם רדת הלילה, החלו השניים לגלות סימני מתח וחרדה. העץ עליו טיפסו נשבר והן נפלו למים. את הלילה העבירו על תלולית עפר קטנה.
“לא היה להן אוכל ולא מים, וגם לא מושג אילו חיות יש בסביבה. מה שנתן בליבן תקווה, הוא רעש המסוקים שנשמע באיזור. הן טיפסו על עץ גבוה ונופפו בידיהן לעזרה, אך אף אחד לא ראה אותן”, סיפר מארק רוזנברג, מנהל ‘חסד של אמת’ בפלורידה.
כעבור כמה שעות, כשעדיין לא הבחינו בהן, החליטו הנערות להגיע אל מחוץ ליער בכוחות עצמם. הן המשיכו לצעוד, חלק מהזמן במים עד המותניים … עד שבסופו של דבר הן הגיעו לקרחת יער קטנה.
“זו היתה ביצה עמוקה, זה ממש נס שהן יצאו בסדר,” אמר רוזנברג. “אבל הבנות אמרו לנו שהן לא היו מודאגות והן ידעו שהן יהיו בסדר כי הן שמעו את המסוקים בלילה. זה רק מראה שאם אתה חושב שמישהו שם בחוץ דואג לך, זה נותן כוחות. המסוקים נתנו לנערות את האנרגיה להמשיך”.
עם עלות השחר, כוחות רבים הוזעקו לאיזור לסייע בחיפושים.
טייס המסוק השליך פתק: הישארו במקום
כאשר המסוקים חזרו שוב בבוקר, הנערות שוב נופפו בידיהן כדי למשוך תשומת לב.
ואז טייס המסוק הבחין בנערות, אלא הוא לא יכול היה לנחות בשטח הבוצי.
הוא העביר את המידע במהירות לחפ”ק החיפושים, ואלו יצאו לשטח כדי לחלץ את הנערות.
המסוקים פעלו בתיאום מלא עם צוותי הקרקע כדי לאתר את המיקום של הנערות, והטילו פתק לנערות עם המילים: “הישארו במקום, אנחנו בדרך”.
“לא היה שום שביל”, סיפר אחד מאנשי החילוץ. “נאלצנו להשתמש במסור רק כדי ליצור נתיב התקדמות. כשהגענו למרחק של כ-50 מטרים מהנערות, יכולנו לשמוע אותן, אבל עדיין לא יכולנו לראות אותן. הן צעקו לנו את שמותיהן, וכך היינו לפחות מסוגלים לערוך זיהוי חיובי”.
במקביל למאמצי החילוץ מהקרקע, המסוקים מעל המשיכו להכווין את צוותי הקרקע ולהפנותם לבנות. הם הורידו להן אוכל כשר, מים ונעליים.
כשהמצילים התקרבו למרחק 20 מטרים מהנערות, הם הבחינו באגם מים בעומק של כ-25 מטר, מה שאילץ אותם למצוא נתיב חלופי.
לאחר שערכו איגוף מסביב, הגיעו כוחות ההצלה אל הנערות. הבנות היו מסוגלות ללכת בכוחות עצמן, כשעתיים לאחר שזוהו לראשונה.
שתי הנערות חולצו כשהן מכוסות חתכים ושריטות מהלילה שעבר עליהן ביער. מיד לאחר החילוץ הן נלקחו להתרענן, לפני שנלקחו למיקום שני – שם הן נפגשו פגישה דומעת עם הוריהם.
“זה כנראה היה האיחוד המרגש ביותר שראיתי מעודי”, סיפור רוזנברג לאתר VIN.
השניים נלקחו לבית הרפואה במרחק של כ-30 ק”מ, קיבלו עירוי נוזלים נגד התייבשות, טיפול וחבישה לחבלות ולשריטות ואנטיביוטיקה, ושוחררו זמן קצר לאחר מכן.
בראיון טלפוני לחדשות VIN, אמרה רבקה משה “אני מודה לאלוקים”. ברכה כץ הביעה את תודתה ממיטתה בבית הרפואה, לכל מי שהתפלל והשתתף בחיפושים.
אביה של ברכה, הרב ישראל כץ, אמר: זה היה מפחיד מאוד, אבל היה לנו ביטחון בה’. “תחשוב טוב ויהיה טוב”.
מרק רוזנברג, מנהל “חסד של אמת” בפלורידה שהשתתף באופן פעיל בחיפושים, ציין כי ישנם לקחים מהפרשה הקשה הזו, “אך לשמחתינו היא נגמרה בטוב”.
שרדו באיזור עם תנינים ונחשים
אחת מקרובות המשפחה תיארה את הסיפור כ”נס”, ו”בלתי יאומן”: “זה נס. הן שרדו באיזור שיש בו תנינים ונחשים, לא יאומן. הן יצאו לטיול רגלי והלכו לאיבוד. המשיכו ללכת כדי למצוא את הדרך, והסתבכו יותר והגיעו לאיזור הביצה.
“כל השנה, יש במים שם תנינים טורפים ונחשים.
“בתקופה זו של השנה, המים באורלנדו קפואים, מה שגרם לתנינים ולנחשים שנמצאים באיזור הביצות לצאת מהמים. איזה נס. לא יאומן”.
• חלק מהכתבה, שנכתבה על ידי סנדי אלר מאתר VIN תורגם על ידי אתר col