1.
בסתם יום של חול הוא כפר שלא ממש מייצר שערוריות. אבל השבוע הוא הצליח למצב את עצמו בעין הסערה, כשיו”ר אגודת חסידי חב”ד יוסף אהרונוב החליט לארח את ראש ממשלת ישראל.
לכאורה, איזה כבוד. באופן מעשי, לא כבוד גדול בכל הנוגע ליחס הציבור החרדי ל’מופע’. התקשורת החרדית יצאה מגדרה בביטויים שהיה בהם כדי להתעלם, עד לבזות, את הביקור.
בלשכת ראש הממשלה טרחו להשקיע ושלחו תמונות חגיגיות. התעלמות כמעט מוחלטת מצד כלי התקשורת החרדיים הייתה התשובה הבלתי רשמית לה זכו.
2.
כבר לפני מספר ימים נתלתה מודעה על לוח הקיר שבישיבה הגדולה בכפר חב”ד, בה התבשרו הבחורים על רישום לחבורה מיוחדת. הם נרשמו, הגיעו לאסיפה בה שיננו להם את פרטי ההשגחה, ההידורים והכשרות, אבל אז הוסיף להם הבחור ה’מארגן’ תוספת מוזרה: צריך להביא תעודה מזהה כדי להיכנס…
ככה זה: ביקור של ראש ממשלה גורר דרישות בלתי שגרתיות.
גם האפייה עצמה, בבוקרו של יום שני, הפכה לטרטור בסגנון עבודת פרך של ערבי פסחים. הם השכימו בחמש וחצי, התפללו שחרית (ראש חודש, תפילה ארוכה), צעדו לעבר המאפייה, ואז קידמו את פניהם מחסומים משטרתיים. כמו בכניסה ללשכת ראש הממשלה בירושלים, הם נאלצו להיבדק אחד-אחד, פלוס תעודה.
במשך שעתיים תמימות עמדו הבחורים בפתח המאפייה, באפס מעשה. אם הם עדיין כועסים, שישגרו מכתב ללשכת נתניהו.
3.
מאחורי הקלעים, מתברר כי אברך חב”די נמרץ, נציג אגודת חסידי חב”ד, עסוק בכל ימות השנה בשיגור מכתבי הזמנה לכל מאן דבעי (כמעט), לבוא ולבקר במאפיית המצות. ח”כים, שרים, ושאר מיני אח”מים – כולם זוכים במכתב ההזמנה. מי שנענה, מתכבד ומתקבל בסבר פנים יפות.
שמועה עקשנית טענה באוזניי כבר ביום ראשון ששר האוצר יאיר לפיד אישר ביקור שכזה, אלא שרב הכפר, הגאון רבי שמואל מרדכי אשכנזי, סירב להתיר זאת. לנתניהו, אמר, ברוך הבא. אחרי הכול, חב”ד היא תנועה שמקרבת כל יהודי, באהבת ישראל אמיתית, לאביו שבשמים, ואם צריך להביא את האיש למאפיית מצות, ברוך הבא הוא ופמלייתו. הצביע זה מכבר על חוק גיוס הפוגע בציבור החרדי ובילדיו? עומד בראש ממשלה שהחרימה את המפלגות החרדיות? אין לכל זה קשר לקירוב לבבות. גם אילו יואיל ח”כ ממפלגת שמאל להגיע – נקבלו בזרועות פתוחות, הצהירו בפניי חב”דניקים רבים.
מאחר ומדובר בשיטה ביהדות, אין טעם לבקרה, מה גם שרב הכפר, המרא דאתרא, השתתף בביקור.
יחד עם זאת, ראוי לציין כי יש קולות בחב”ד המבקרים את העיתוי הבלתי מוצלח של הבאת ראש ממשלה אנטי-חרדי לכפר חרדי. בין הקולות הללו נשמעו גם קולות של רבנים בחב”ד, הגם שבאופן רשמי איש מהם לא יצא בפומבי נגד הביקור. שמועה עקשנית טוענת כי יש רבני חב”ד (לא מהכפר) שהוזמנו להשתתף, אך סירבו.
המעניין הוא כי דווקא היומון הליטאי ‘יתד נאמן’ בחר להתעלם מהאירוע ולא תקף, כמקובל שם בעידן הקודם של העיתון, בימיהם של העורכים שפוטרו וערקו לעיתון ‘הפלס’. שאר היומונים החרדיים בחרו אף הם להתעלם מהביקור, אם לא ישנו את דעתם עד לסוף השבוע, וכך גם לגבי השבועונים.
4.
כאילו ידע מראש על הביקורת שתופנה נגדו ונגד המארחים, בחר נתניהו בדברים תואמים למצב. “בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם”, פתח ואמר, שהרי אי אפשר לו לנאום מבלי להזכיר במפורש או ברמז את האיום האיראני.
ומכאן, להדיפת הביקורת. “בהגדה מוזכרים ארבעה בנים שונים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול, אבל בכל אחד מהם יש ניצוץ יהודי ואתם מקיימים את הניצוץ היהודי הזה”.
ואם נפרש, נקבל את המילים הבאות: נכון שהציבור החרדי סבור שאני רשע, כי תמכתי בחוק הגיוס, וכי תמכתי בחוק הגיור, וכי תמכתי בממשלה מדירת חרדים… אבל ניצוץ יהודי הרי יש בי, גם לשיטתם, וזה מה שעושה חסידות חב”ד, זוכרת לי את הניצוץ ודואגת להדליקו מחב”ד באש תנורי המצות…
ובנימה אישית יותר, סיים בסיפור. “בכל שנה, במשך עשרות שנים, אני אוכל את המצות האלה בבית. היום, בפעם הראשונה, אני גם מכין אותן בעצמי. אני מתרגש מאוד ומאחל לכל עם ישראל חג פסח שמח”. או שאוכל – או שלא, או שמתרגש – או שלא, לבריאות וחג שמח לו ולבני משפחתו, לעובדים (ולאלו שבדימוס).
5.
זו אינה הפעם הראשונה בה היהדות החרדית מתעלמת מהאיש.
היה זה במרץ 1993, כ-20 שנה לאחור, כאשר נבחר לתפקיד יו”ר הליכוד. התקשורת החרדית לא רק שלא בירכה על בחירתו, כי אם גם תקפה אותו בעוז. גם בשל העובדה לפיה “לא עבר את מבחן המוסר היהודי” (ולא נפרט בנקודה זו) וגם בשל תמיכת הרפורמים לה זכה במהלך מסע הבחירות שלו בליכוד.
“איננו מצפים מהליכוד שיבחר מנהיג שמקיים מצוות, אבל לפחות שיכבד את הערכים היהודיים”, כתב אז ‘יום ליום’. “ביבי נתניהו עבר את מבחן הטלויזיה, אך הוא לא עבר את המבחן של המוסר היהודי. חבל שאלפי יהודים רואים במי שבעט במוסד המשפחה ואף עשה לזה פומבי, מנהיג. בתקופה של שבר תרבותי ומוסרי, בתקופה שדם יהודי נשפך בחוצות, איננו זקוקים לאחדות המפלגה, אנו זקוקים לאחדות עם, אנו זקוקים לחוסן מוסרי. את החוסן הזה אי-אפשר לינוק ממודלים אמריקאיים, המודל שלנו הוא תורת ישראל ומסורת ישראל. תמיכתה של התנועה הרפורמית במסע הבחירות של ביבי היא רק עדות אחת לגישתו של המנהיג החדש למסורת ישראל וערכי ישראל סבא”.
גם הרב שך זצ”ל תקף בחריפות. “עמדתו של ביבי נתניהו לגבי ערכי היהדות מוטלת בספק בגלל קשריו ההדוקים עם התנועה הרפורמית ועלינו לבדוק ולראות כיצד ינהג כדי שנקבע עמדה בבוא היום, כמו שנאמר ‘מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך'”.
ואין ספק שמעשיו של נתניהו, במהלך השנה האחרונה, ריחקוהו עד מאוד.
6.
לפני מספר שבועות, במליאת הכנסת, הזכיר ח”כ משה גפני את הפרק ההיסטורי הכאוב סביב בחירת נתניהו לראשות הממשלה.
“בשנת 96 התמודדת לכהונתך הראשונה, הרב שך שכבר היה מבוגר מאוד יחד עם שאר גדולי ישראל הכריעו לתמוך בך. גם בכהונתך השניה ב-2009 תמכנו בך וגם בבחירות האחרונות תמכנו בך. אני רוצה לספר לך, מעולם לא אמרתי את זה – עיתונאים בכירים הודו בפני שהם מתקיפים את הציבור החרדי אך ורק מכיוון שהוא תומך בך. אותו דבר לגבי מערכת המשפט שהיא מערכת שמאלנית. אבל זה לא הרתיע אותנו מלהמשיך ולתמוך בך. אילולי הציבור החרדי נתניהו לא היה ראש ממשלה במדינת ישראל.
“אתה ראש הממשלה הבטחת שלא יהיו סנקציות פליליות על בני הישיבות. ולכן למרות שאנחנו באופוזיציה נמנעתי מלתקוף אותך במשך חודשים ארוכים. היה לי ויכוח קשה עם ליצמן על העניין הזה. הוא טען שאסור להאמין לך. כעת אני יודע שהוא צדק. אדוני ראש הממשלה, בתקופתך במדינת ישראל לומדי תורה הוכרזו כפושעים פליליים. מה יגידו על זה ההורים שלך? מה יגידו הסבים שלך? זה כמו ברומי. לומדי תורה יוכרזו כעבריינים”, הצליף גפני בראש ממשלת ישראל.
הוא לא חלם שרק ימים אחדים יחלפו מאז אושר חוק הגיוס, ונתניהו יהפוך לאורח כבוד בכפר חב”ד.
אבל איך אומר ‘חברו’ הטוב יעקב ליצמן? נהרא נהרא ופשטיא…