בימים אלו הציבור הליטאי מוטרד במיוחד מהיחלשותה של תנועת ש״ס.
המצוקה הזו לגמרי ברורה: היה להם גלגל רזרבי ספרדי של מנדטים, חינם אין כסף, שבמקום לשרת את הספרדים עבד שעות נוספות למענם.
במקום להלחם באפליה, הנציח אותה.
אז נכון, על הדרך השכיחו מסורת אבות, של מבטא, מנהג, ופסיקה. אז נכון שהפכו ציבור ענק לנחשל, דל עני ונזקק. מציבור חלוץ שמשרת את המדינה נהפך לאנטי-ציוני.
אבל מה זה משנה. מציבור יצרני הפך הציבור הספרדי לאנטי יצרני ותלותי, בניגוד לדרך אבותיו. ממתון הפך להיות לקיצוני ומיליטנטי, המבטל כל זולתו. ועוד בחוצפתם דיברו על הדאגה למסכנים ולשקופים, בעוד ראשיה (לא רק דרעי), משפחת יוסף ממציאת הבד”צים שהתעשרו עושר עצום על חשבון התמימים שהודרכו לקנות את הבשר שלהם – דווקא אותו ציבור תמים ועני שילם את מחיר התעשרותם הקלה.
הרי לא מעט מעסקניה שכבר נתפסו ושלא נתפסו עשו לביתם כיד המלך על חשבון הספרדים.
יתכן וש״ס תחלש, אך אף אחד לא יזיל דמעה. היא החטיאה מזמן את המטרה שלמענה היא קמה.
היא איבדה את זהותה. ההטעיה שכוסתה מחמת דמותו הגדולה של הרב עובדיה זצ”ל נגמרה. מועצת חכמיהם ברובה היא חניכת האסכולה הליטאית.
אין ליהדות הספרדית האמיתית, ובמיוחד ליוצאי צפון אפריקה ומרוקו, מכנה משותף עם המפעל הזה – שתם עידנו.
התרחיש הנכון מבחינת ש”ס יהיה שתחבור כבר לדגל האשכנזית, והיו לבשר אחד.
גם ככה תמיד ימצאו פראיירים ותמימים שיקנו את הלוקש של ״החזרת עטרה ליושנה״ ו״צוואת מרן״ ו״השקופים״ לעבוד עליהם.