עושים סדר: מה ההבדל בין ‘תביעה ייצוגית’ ל’תביעה קטנה’

יש הנוטים להתבלבל בין תביעה קטנה לתובענה ייצוגית, שכן יכול ושתיהן עוסקות בסכומים פעוטים. אם כן, מהו בסיס ההבדל בין שתי אלו?

תביעה קטנה במהותה הינה תביעה שבין שני גורמים, אשר הסכסוך ביניהם הינו סכסוך שבמהותו הוא נעדר השלכה ישירה על גורמים נוספים והוא תחום בין שני הגורמים היריבים – בהקשר זה יאמר כי התובע לא יכול להיות חברה.

התובענה הייצוגית, לעומתה של זו הקטנה או תביעה בכלל, הינה תביעה שבמהותה הינה תביעה ״ציבורית״, בה התובע משמש פה ומייצג של קבוצה גדולה של תובעים נוספים, אשר המשפט מעדיף כי אלו לא ינהלו כל אחד תביעה משל עצמו נוכח הנזק הפעוט. כמו כן סביר להניח, כי נוכח הנזק הזעום לכל אחד מהפרטים – התובעים הפוטנציאלים – יבחרו אלו שלא לתבוע, אך לסוגיה בכללותה ולנזק הכולל, השלכות רוחב משמעותית על כלל הציבור הנפגע וכן על אלו שעדיין לא נפגעו, אך היה ולא תעצר התופעה יש להניח כי יפגעו.

המשפט – כמי שמעונין לעודד  הגנה על הפרט – מעונין לעודד את בירורה של התובענה הייצוגית וככל ותמצא התופעה נכונה, למנוע את המשכה בטרם תפגע בפרטים נוספים.

על איזה סכומים מדובר בכל תביעה?

בעוד תביעה קטנה מוגבלת בסכום – אשר כיום אינו עולה על 33,500 ש״ח – הרי התובענה הייצוגית, אינה מוגבלת בסכום ולעיתים רבות השווי המצרפי של התובענה עולה על מיליוני שקלים, שעה שהנזק לפרט הינו אגורות עד שקלים בודדים.

כך למשל הגיש משרדנו תביעה כנגד רשות שדות התעופה – המתבררת עתה בבית המשפט – בגין התשלום הנגבה מכל החונה בחניית שדות התעופה שדה דב ובן גוריון. הנזק לכל אחד מהחונים הינו קטן, אך השווי המצרפי של התובענה  הייצוגית הינו 200 מיליון ש״ח.

אופן הייצוג

הבדל נוסף וראוי לציון בין סוגי התביעות הוא, כי בתביעה קטנה ייצג התובע את עצמו ורק באופן חריג יותר ייצוג על ידי עורך דין. בתובענה ייצוגית, סוגיית היכולת לייצג הינה סוגיה בפני עצמה ובית המשפט יבחן האם המייצג הינו בעל יכולת לייצג בתובענה. הסיבה לאמור הינה, כי המייצג – הן התובע והן ב״כ עורך הדין – מייצגים קבוצה שלמה, ציבור, אשר לתוצאת ההליך השפעה על כולו ולפיכך מין הראוי כי המייצגים יהיו אלו כאלו המסוגלים לייצג את הציבור נכוחה, על מנת שזה לא יפגע כתוצאה מייצוג שאינו הולם.

הבדל פרוצדוראלי

דבר נוסף שיש לשים לב אליו, הינו הבדל פרוצדוראלי. בעוד תביעה קטנה מוגשת באופן שבו הצד התובע מגיש כתב תביעה והמתגונן מגיש כתב הגנה והתביעה מתבררת בפני בית המשפט, הרי שבתובענה ייצוגית מוגש הליך מקדים הקרוי בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. רק וככל ובית המשפט יאשר את הבקשה, תידון התביעה. אמנם, מאחר והבירור בשלב הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית הינו הליך בירור מקיף, הרי שרבים המקרים בהם שעה שמאושרת הבקשה, מגיעים הצדדים להסדר כולל, שכן שלב האישור טומן בחובו גם התייחסות מקיפה לשאלות המהותיות שבחוק והעובדה שבית המשפט מאשר את הבקשה, הינה בבחינת ״רמז״ עבה לנתבע.

משך ההליך

כמו כן, תביעה קטנה הינה בבסיסה הליך מהיר ומזורז, המסתיים בדרך כלל בלא יותר מדיון אחד. ככל ומתברר לבית המשפט כי הסוגיה מורכבת, יש לבית המשפט הסמכות להעביר את התביעה הקטנה לפסים של תביעה רגילה. דבר זה נדרש נוכח הפרוצדורה – כללי המשחק – המינימליים הקיימים במסגרת של תביעה קטנה. בתובענה ייצוגית, בדרך כלל הדרך הינה ארוכה ורצופה התדיינות מורכבת ובלא מעט פרצדורה דיונית, שכן ההכרעה, ולו בשלב הבקשה לאישור התובענה, הינה השלכה מהותית על ציבור רחב ולא אחת בסכומי כסף משמעותיים במיוחד.

האם ניתן להגיע להסדר בכל אחת מהתביעות?

בעוד שבתביעה קטנה, כמו בכל תביעה רגילה בין שני צדדים להתדיינות, יכולים הצדדים להגיע לכדי הסדר ביניהם ובית המשפט יאשרו כמי שמכבד רצונם של הצדדים, הרי בתובענה ייצוגית בית המשפט יבחן את ההסדר שבין הצדדים ובית המשפט – על פי חוק – מחייב לבחון ״כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה״ (סעיף 19 לחוק תובנעות ייצוגיות). זאת ועוד, בית המשפט אף מחויב למנות גורם שיבחן באופן אוביקטיבי את ההסדר ויתן חוות דעת לבית המשפט האם ההסדר עונה על הקריטריונים שבחוק (למעט במקרים חריגים).

כך למשל קבועים כללים באשר להסתלקות מתובענה ייצוגית. בשונה מתביעה רגילה, בה יכול התובע למשוך תביעתו והשאלה תהיה שאלת הוצאות הצד שכנגד בלבד, הרי בתובענה ייצוגית מחויב אישורו של בית המשפט למשיכת התובענה. זאת ועוד, יכול ואף אם בחר תובע או מייצג להסתלק מן התובענה הייצוגית, ימנה בית המשפט חליף שימשיך את ההדיינות נוכח חשיבות הסוגיה הנדונה והשפעתה על הציבור.

בנוסף, תובענה ייצוגית תחומה על פי חוק לנושאים ספציפיים ולא ניתן להגיש תובענה ייצוגית בכל נושא העולה על הדעת. ועוד, קיימים גם הבדלים בין תובענה ייצוגית כנגד רשות מרשויות המדינה לבין תובענה ייצוגית כנגד גוף פרטי.

 לסיכום, תובענה ייצוגית הינו כלי משמעותי להגנה על אינטרסים שונים של הציבור, אך השימוש בכלי משפטי זה אינו פשוט ולא ניתן להשתמש בו מבלי להיוועץ ולהעזר בעורכי דין האמונים על סוג זה של תובענות. אין באמור בכדי לרפות ידיהם של “הצרכנים הטובים”, אך בין רעיון לתובענה ייצוגית לבין מימושו הדרך ארוכה ורצופה קשיים והתדיינות משפטית מורכבת.

•  עוה”ד צבי (“ציקי”) וולפסון, הינו שותף מנהל במשרד וולפסון ויינשטיין ושות’ והוא עוסק במשפט מסחרי, דיני חברות ודיני תאגידים וליטיגציה.