כמה שאלות שרק פסיכו-פוליטיקאי יכול לפתור:
היה, מן הסתם, רגע בו אדריכל הציג לאריה דרעי את התוכניות של הבית בספסופה. דרעי רחוק מלהיות מטומטם. לא עלה לו בראש לרגע – אולי אחרי כל מה שדבק בי, עדיף לא לייצר מצב שבו תושבי ספסופה יתקשרו לעיתונאים ויגידו להם – אתם לא מאמינים מה אריה דרעי בונה פה.
והיה רגע, מן הסתם, בו דרעי שלח את בתו האהובה דסי להתחרות במכרז על מגרש בספסופה, למרות שהם לא היו אמורים להתגורר בו. לא חלפה במוחו של השר המחשבה – אולי לא כדאי? אם בעצם זה בית נופש ‘למשפחה’, אז אולי לי במיוחד אסור לעשות דברים כאלה?
ובדקה בה הוא מילא הצהרת הון. הוא לא שאל את עצמו – אולי בכל זאת נדווח שיש לי חלק בבית ההוא בספסופה? והיה פרק זמן בו הקבלן של הבית בא ודרש עוד כסף. בואו נניח שלא מגיע לו ושזו סתם סחיטה. דרעי לא מספיק חכם כדי לדעת שלו, במיוחד לו, אסור להגיע לסכסוך עם אף נותן שירותים?
מדהים.
•
בסיפור הרצוג גרעיון העובדות עוד לא מוצק ובכל זאת, האם ייתכן שיום אחד נכנס שמעון בטאט לחדרו של המועמד בוז’י הרצוג ודיבר איתו על מימון קמפיין שלילי נגד היריבה יחימוביץ’, מכספים שלא ידווחו כחוק? האם ייתכן שהרצוג, אחרי שיצא בשן ועין מפרשה שעסקה במימון בלתי חוקי של בחירות, אישר דבר כזה? קרץ?
העובדה שפרקליט המדינה, שי ניצן, פסל את עצמו בגלל היכרותו עם שמעון בטאט, צריכה להדאיג מאוד את הרצוג. היא יותר מרומזת שבטאט לא מסר עדות אנמית במשטרה ואם בטאט נתן בשר, אז בוז’י צריך להיות מאוד מודאג.
הרבה שנים אני מסקר פוליטיקאים ושוב ושוב אני נתקל בהתנהגויות שאני פשוט לא יודע להסביר.
כשאברהם נניקשווילי ופואד בן אליעזר סגרו על העברת 400 אלף הדולר לפואד, הם באמת לא הבינו שאם הם יעשו את זה בהעברה בנקאית, זה יקפוץ באיזה משרד אכיפת חוק? כמה מטומטם צריך להיות כדי לקבל ככה כסף ולהחזיק 600 אלף דולר בכספת בלתי מדווחת?
זו כבר לא השחיתות, זה הטמטום.
האנשים האלה באמת כל כך אטומים? דרעי שר בכיר וחבר קבינט המון שנים, פואד היה שר בטחון ויו”ר מפלגה, בוז’י הרצוג היה שר ומתחרה רציני על תפקיד ראש הממשלה – איך יכול להיות שהם בכלל מתקרבים למקומות הללו, אחרי כל מה שקרה פה בשנים האחרונות? ואם הם מתנהגים ככה במקומות שיכולים להחריב להם את הקריירה בדקה, מה שיקול הדעת שלהם בנושאים אחרים?
•
יש לי רק השערה אחת סבירה. הם בטוחים שכולם עושים את זה, למעשה, הם משוכנעים שהם עושים הכי פחות.
אולמרט בטוח שמה שהוא עשה זה משחק ילדים לעומת נתניהו; נתניהו משוכנע לחלוטין שכל מה שמאשימים אותו זה אפס קצהו ממה שפרס עשה ועושה; פרס פוזל לכיוון אהוד ברק; וברק, טוב, אף אחד לא באמת יודע מה ברק חושב.
שוב ושוב שמעתי בשיחות לאורך השנים עם הפוליטיקאים הבכירים במדינה כמה הנחות יסוד: המערכת מושחתת ורקובה, שומרי הסף חלשים, אם כבר נחשף משהו, כך רובם מאמינים, זה רק בגלל עבודת חיסול של אחד מהיריבים הפוליטיים שלהם, שנתמך, כמובן, בהרבה כסף לא חוקי.
את התיקים לפואד וסילבן שלום תפר מישהו מהמועמדים לנשיאות. את דרעי, מבחינתם, תפר אלי ישי, והתיק להרצוג סודר כידוע על ידי אראל מרגלית.
הם לא צריכים ראיות. זה ברור להם. זה גם נוח. הבעיה היא לא בהתנהגות. הבעיה היא שיצרת לעצמך יריב פוליטי עם אינטרס לסבך אותך.
על זה צריך לעבוד.
• מתוך הבלוג של רביב דרוקר. המאמר התפרסם ב’הארץ’