ישיבות דת”ל נסגרות בגלל היעדר תלמידים

נפל דבר בישראל ואולם, קבוצות הווטסאפ לא דיווחו, אתרי החדשות לא סיקרו בהרחבה, ועמודי הפייסבוק לא סערו.

זה קרה אתמול: הרב יוני רוזנצוויג, ראש ישיבה באפרת, הודיע כי ישיבת ההסדר “שבות ישראל” שבראשותו, במתכונתה הנוכחית תיסגר.

רבים רבים כלל לא חשו צער, לדידם יש ישיבות רבות מידי. יתכן ואחרים חשבו שממילא ‘שבות ישראל’ אינה לפי השקפתם ולפיכך, אין נורא בסגירתה. אבל תגובת מרבית הציבור הייתה אדישות מוחלטת. לדידי,  סגירת ישיבה, כל ישיבה, היא ידיעה עצובה, עצובה מאוד. לא למדתי בשבות ישראל, יש הבדלי דרך וגישה בין ישיבת ‘תורה בציון’ שאני עומד בראשה, לבין ‘שבות ישראל’ אני מכיר ומוקיר את הרב יוני למרות שיש בינינו חילוקי דעות -אני בהחלט יותר שמרן ממנו- אבל אנחנו כולנו משפחה אחת גדולה של הצינות הדתית ובעבר אף שמחנו מאוד לסייע לאברכי “שבות ישראל” דרך קרן “אחד לאחד”.

 על מנת להסביר את כאבי הגדול, אבקש מכל אחי ואחיותיי לשאול את עצמם מה הייתה תגובתם לו הכותרת הייתה אחרת. שוו בנפשכם שהכותרת הייתה, “יישוב בארץ ישראל מתפרק בגלל חוסר מתיישבים.” אני בטוח שאף אחד לא היה מעז לדון באידאולוגיה. תוך יממה היו מוקמים גרעיני חיזוק. צעירים היו נוסעים למקום כדי לחזק אותו ולייצב אותו מחדש. פוליטיקאים וראשי מועצות היו מתכנסים כדי למנוע את הנטישה. אחדים מאתנו היו מזדעזעים עד עמקי נפשם, כואבים. לא ייתכן, כך היינו אומרים, שיישוב אשר קיים כמעט ארבעים שנה, ננטש מיושביו, רק בגלל העדר מסירות נפש, לא יעלה על הדעת.

לצערי הרב, המציאות בעולם התורה הציוני דתי קשה עד מאוד. למיטב הבנתי, ישיבת “שבות ישראל” לא נסגרה בשל בעיות כלכליות. היא נסגרה בשל העדר תלמידים. הצרה היא שבעיה זו איננה נחלתה של ישיבת שבות ישראל בלבד. ישנן ישיבות שכבר נסגרו.  יש עוד כמה ישיבות ותיקות, שסובלות מהעדר תלמידים, ואם לא נתעורר מהר עוד ישיבות עלולות להיסגר. יתר על כן: ידוע לי באופן אישי, על שלוש ערים איכותיות המבקשות להקים בתחומן ישיבות על טהרת תורת ארץ ישראל והתורה הגואלת, אבל, אין מספיק חיילים למשימה.

 אחיי ורעיי אל תבהילו! תיאוריות שונות אשר נכונות לעולם המסחר והכלכלה כמו “שוק חופשי” ו”היד הנעלמה” אינן נכונות לבניין הקודש בעם ישראל. נוער שמוכוון כל כולו לכיבוש התקשורת ומצוינות מדעית, הדרגות הבכירות בצבא ובפרקליטות, אינו פנוי לחבוש את ספסלי הישיבות. אני קורא לכולנו בואו חשבון! עלינו לשאול את עצמנו עד כמה אנחנו מסורים לתורה ובניינה בארץ ישראל.

 בתחילת הדרך שורר לנו הרב צבי קפלן ז”ל את “שיר הישיבה” והציע שכל חניך בבני עקיבא ילך ללמוד שנה לכל הפחות הישיבה, קריאה זו בנתה את ישיבות בנ”ע. הרב חיים שפלר ז”ל ר”מ לשעבר בכפר הרוא”ה שר “הבה נפיץ את האור הגדול את אור התורה….ישיבות נקים בכל מקום, בעיר ובכפר”. היה ברור שזו הדרך, לצעוד בה: בנין הקודש כעמוד השדרה הרוחני שלנו.

מה קרה לנו בדרך? התבלבלנו? או אולי להט הנעורים התחלף בבורגנות מזדקנת? לעניות דעתי התשובה היא לא.  לא התעייפנו, יישובינו פורחים, יש מסירות נפש רבה לבניין הארץ ולצבא, הלהט האידיאולוגי קיים אבל שכחת מקומה של תורה היא לב הבעיה.

 מילתי אמורה, אלפי בוגרי כיתה יב’ בחמ”ד כלל אינם שוקלים ללמוד תורה ולו אפילו שנה אחת. הם ייעדו את עצמם לדבר אחד, למלא את חובת השירות הצבאי בצורה מלאה יפה ואפילו להצטיין. אבל התורה, עדיין מונחת בקרן זווית. לא עת לחשות. עת לעשות. אנחנו בשעת חרום  וחובה לחדש את הקריאה לכל תלמיד בחמ”ד. בוא אל התיבה! לך ללמוד בישיבה לכל הפחות לשנת לימוד אחת.

 ולידידיי הצעירים תלמידי כיתות יב’ במרחבי ארצנו, נכון הדבר שחז”ל קבעו לנו כי אין אדם למד תורה אלא במקום שלבו חפץ, חפץ הלב הוא מפתח עצום לקניין תורה, אף אחד אינו מתכון ואינו יכול לכפות עליכם מקום לימודים. אבל יקיריי, אתם רצים ומתאמצים להתנדב לשמח חולים ולסייע לנזקקים.

 יש לנו בחברה אתגרים רוחניים עצומים, לא מעט מאתנו חולים וחלשים רוחנית, החברה שלנו זקוקה בדחיפות לעירוי דם צעיר. יש לנו ישיבות אשר נזקקות לכוחות הנפש, לתמצית דם הנעורים שלכם ויש להם כל כך הרבה מה לתת לכם. יש כל כך הרבה גוונים לכיפה ואנו צריכים תלמידי חכמים בישיבות מכל הגוונים כל אחד  מכם יכול למצוא את שלבו חפץ.

 שמיניסטים יקרים, לא משנה היכן אתם, התרגלתם שמחזרים אחריכם, בחלק מהישיבות יש גמ”ח אשר מנתב את השמיניסטים לבוא ולשמוע את הרב התורן, אבל כאשר קיים חשבון נפש ציבורי, שאלו את עצמכם אתם מה המניעים שלכם לבחור ישיבה? איך אתם מחויבים לבניין הקודש? מה אתם עושים היום כדי לבסס את דורות העתיד?

 שתי סיבות עלולות להביא לסגירת ישיבה: בעיית מימון או חוסר ב’רישום’. עם הראשונה עם ישראל מתמודד שנים. תלמידי התיכונים הדתיים וישיבות התיכוניות: המפתח לעתיד עולם התורה הדתי ציוני נמצא רק במקום אחד, בלבבות שלכם!