1.
כמה מרגש לפתוח את יום ליום בשבוע כה סוער וגורלי עבור יו”ר ש”ס השר אריה דרעי, ולמצוא שהגילוי הדרמטי ביותר, בכותרת העמוד הראשי, היא: “פלסטינים מסתננים ועובדים זרים מבקשים להתגייר”. טוב, לא ציפיתי שיספרו על החשדות, לכאורה, נגד השר, אבל חשבתי שאולי טור ‘הוא זכאי’ היה יכול לעודד קמעא את מצביעי התנועה שנעה על גלים סוערים.
כמה אופטימיות נושבת מטורו הפוליטי של חיים טריקי: “עבור הסיעות החרדיות היה זה מושב חורף רווי בהצלחות, שבו מחקו סעיף אחר סעיף בגזירות לפיד. סיעת ש”ס היחידה מבין כל הסיעות שמימשה את חוק הנורבגי בקרב סגני השרים, חוק אשר נתפר עבור דגל התורה, אך עד כה לא עשתה בו שימוש..
“הח”כים רושמים הישגים עצומים בהובלת חוקים אשר מיטיבים עם השקופים ושר הפנים והדתות לא נותנים תנומה לעפעפיהם לנוכח הרפורמה שהם מובילים במשרדיהם.. עם סיום חורף שכולו רווי הישגים חסרי תקדים נותר לנו רק להביט אל ציונו הקדוש של מרן זצוק”ל ולקרוא בסיפוק בקול גדול: ‘אבא, ממשיכים במורשתך’…”
האם סבורים ביום ליום שמצביעיהם, או לכל הפחות קוראי העיתון, לא ממש מודעים למתחולל במדינת ישראל?
הכל כל כך וורוד, אליבא דיום ליום. שנתו של דרעי נודדת בלילות רק לנוכח הרפורמה שהוא הוביל במשרדו. אף עננה לא מרחפת מעל לראשו.
2.
גם ביתד נאמן, ביטאון דגל התורה, לא שמעו על החקירה הפלילית שנפתחה נגד שר הפנים אריה דרעי.
בטורו הפוליטי משרטט העיתונאי אריה זיסמן, תחת הכותרת ‘בוקה ופוליטיקה’ את הטלטלות השבועיות שעברה הקואליציה.
“השבוע גדוש האירועים החל כבר ביום ראשון, עם החלטת בג”ץ על ביטול מתווה הגז.. ההחלטה מהווה מכה קשה לנתניהו, שבזמנו, לאחר שחשב כי השלים את המתווה, פלט את המשפט (המיותר) ‘כשאני רוצה משהו אני משיג אותו’. בג”ץ בהחלטתו שב והוכיח מי בעל הבית במדינה ומי הוא השליט האמיתי.
“עוד קודם לכן, בישיבת הממשלה נמשך העימות סביב פרשת החייל היורה בחברון.. שני הדברים הללו – מתווה הגז ופרשת החייל היורה.. נדחקו בהמשך השבוע הצדה כאשר המערכת הפוליטית סוערת גועשת סביב חקירות ובדיקות משפטיות של חשדות בקואליציה ובאופוזיציה. לכל זה אמורה להיות השפעה פוליטית ישירה”.
זה הכל. חשדות בקואליציה ובאופוזיציה. יש שם לדרעי – קואליציה. יש שם לבוז’י הרצוג – אופוזיציה.
אך בעוד שמו של דרעי לא הוזכר, מלבד רמז זה, שמו של בוז’י הרצוג הופיע בהמשך. “הודעת היועץ המשפטי על ‘פתיחת בדיקה בעניינים הקשורים להתנהלותו של יו”ר האופוזיציה בפריימריז האחרונים במפלגת העבודה’ תופסת את הרצוג בתקופה קשה מאד מבחינתו”.
אופס, רק נזכיר לך, אריה זיסמן: היועץ המשפטי הודיע גם על פתיחה של חקירה, הרבה מעבר לבדיקה, נגד השר דרעי.
האם נעלם הדבר מידיעתך? תרשה לי לנחש: ידעת, אך צונזרת…
3.
גם בהמבשר, ביטאון סיעת שלומי אמונים, לא שמעו על החקירות נגד דרעי.
“אז כחלון מדבר על ממשלת אחדות, מפזר כותרות בדבר לחצים שהוא מפעיל בדמות קיום שיחות פרוזדור. אלו מאמצי סרק”, כותב מאיר ברגר על הפוליטיקה של סיום המושב.
“אם תשאלו את הרצוג, נתניהו לא בעניין. אם תשאלו את נתניהו, הרצוג אינו בעניין.. השאלה הגדולה אם לא איחר את המועד. עד שהגיחה עננת החשדות שגררה בדיקה משטרתית, הוא בקושי גירד את ה-15 מנדטים. האווירה במפלגת העבודה קשה. רבים מבין אנשיו במפלגה אינם משליכים עליו יהבם.. עם התפוצצות הפרשיה האחרונה הם פותחים את הפה. חלקם מדברים שלא לייחוס, שתיקת חלקם צורמנית לא פחות. חלקם האחר מבשל את המרד מתחת לשולחן.
“להרצוג צפויים ימים קשים. אם הבדיקה תעביר את הרצוג לשלב החקירה הוא יתחיל לשמוע את הזמירות הללו מעל השולחן וללא סנטימנטים. מפלגת העבודה אינה סלחנית לנחקרים”.
עדכון קצר, ברגר: גם בש”ס יש צרות. שם כבר הבשילה הבדיקה לכדי חקירה. ש”ס, אגב, סלחנית לנחקרים.
4.
צל”ש חלקי מגיע להמודיע.
בזכות יעקב רייניץ, בטורו ‘מבט אחר’, זכו קוראי ביטאון הסיעה המרכזית באגודת ישראל, לדעת כי מתבשלת פרשה חדשה של דרעי.
“ההערות בזירה הפוליטית גורסות שנתניהו מעוניין לבצע סבב מנויים חדש בממשלה אלא שהוא ממתין להכרעת בג”ץ בעתירה נגד שובו של הרב אריה דרעי לתפקיד שר הפנים. בלשכת נתניהו מעריכים שבג”ץ לא יושפע מהפרסומים המגמתיים שהיו באחרונה על פתיחת בדיקה נגד הרב דרעי (שבניגוד לעליהום התקשורתי נראה כי מדובר במחזור של טענות שנבדקו אין ספור פעמים ונמצאו כמי שלא מחזיקים מים). הרב דרעי עצמו קרא השבוע ‘לזרז ולעשות מה שיותר מהר כדי להסיר את הספקות'”.
מאז שכתב רייניץ את טורו היועץ המשפטי החליט על פתיחת חקירה. בקונטרס החדשות של העיתון לא נכתב על כך דבר.
5.
אני לא נוהגת לחלק שני צל”שים לאותו עיתון, ובאותו שבוע. אבל השבוע, מה שמגיע – מגיע.
אינני יודעת כמה אנשים התעניינו וקראו את הכתבה, אבל לטעמי הייתה זו הכתבה הטובה ביותר שפורסמה בעיתונות החרדית בסוף שבוע זה.
לא הייתה קולעת מכתבתו של משה מורג, תחת הכותרת ‘השתלטות בלי בחירות’, כדי לסכם את השבוע שהיה. מביטול ‘סעיף היציבות’ של הגז ועד לחקירות סוף השבוע של אריה דרעי ובוז’י הרצוג.
מורג מגולל את קורות הבג”ץ במדינת ישראל, החל מהעשורים הראשונים למדינה, בהן פעל הבג”ץ בתחום צר של היצמדות לחוקים ויישור קו עם השלטון (כמעט ברוב המקרים), ועד לשינוי הדרגתי שהגיע לשיא תחת הנהגתו של הנשיא אהרן ברק.
מורג מצטט שניים מהמתנגדים הגדולים לברק, פרופ’ מנחם מאוטנר מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ’ דניאל פרידמן. מאוטנר, צריך לומר, היה בתחילה מחסידיו הגדולים של ברק, אך במהלך השנים ‘עבר צד’.
“בית המשפט נחשב אקטיביסט ככל שהוא נוטל לעצמו תפקיד גדול יותר בהשוואה לזה של מוסדות שלטון אחרים בקביעת הערכים שישררו במדינה ובקביעת הדרך שבה יוקצו המשאבים העומדים לרשות המדינה”, כתב מאוטנר בספרו.
גם פרידמן כתב ספרים בנושא, ואחד הבולטים שבהם הוא ‘הארנק והחרב’.
כתבה חובה לכל אדם המבקש להבין מה באמת עומד מאחורי ההחלטות השיפוטיות של בג”צ, שהפך את הכלל של ברק – ‘הכול שפיט’ – לדרך חיים.
6.
הרבה רמזים פוזרו בטורו הפוליטי של יעקב ריבלין בבקהילה על פרשת דרעי. הטור בולט על רקע העובדה שביומונים הסתירו מהקוראים את הנושא.
הנה לקט:
• “מאז שנבחר לתפקידו הוא יודע שבמשרד מסוים בתל אביב יושבים שני אנשים, מקורבים של בכיר לשעבר בש”ס, שמקבלים משכורת כדי לחפש אותו. עד הטלפון של סגל הוא העריך שעבודתם היא לשווא. השיחה גילתה לו שהם כנראה מצאו משהו”.
• תשמעו סיפור: לפני מספר חודשים התקיים אירוע של מצווה באחד המלונות בירושלים (שם המלון יישאר חסוי שאם לא כן הסיפור יהפוך לגלוי). בין האורחים היה פוליטיקאי כושל, אדם מר נפש שהחיים לא ממש מאירים לו פנים. הוא הסתובב באולם וסיפר לכל מי שרוצה לשמוע שידוע לו על מעשים לא ראויים במשרד הנגב והגליל.
“יש איזו עמותה שמנהלת פרויקטים עבור המשרד ושאחד העומדים בראשה הוא בן משפחה מדרגה ראשונה של אחד העובדים במנגנון של ש”ס. המסקנה המתבקשת: העמותה זכתה במכרז הענק בגלל הקשרים המשפחתיים עם איש ש”ס, ואידך זיל גמור. שמענו ובדקנו. התברר שלא דובים ולא זבובים. העמותה עובדת עם משרד הנגב והגליל עוד לפני שדרעי ידע בכלל שקיים משרד כזה.
“ובאשר לקשרים המשפחתיים? אז הנה הסיפור. לשני האישים, זה שבעמותה וזה שבמנגנון ש”ס, יש שם משפחה זהה – הנפוץ מאד בין יוצאי ארץ המגרב – אך אין להם כל קשר משפחתי”.
7.
הימים הבאים יוכיחו האם צודק ריבלין בהערכתו בדבר הלינקג’ האפשרי בין פתיחת החקירה לבין פסק הדין בנושא משרד הפנים.
“אם תיווצר דעת קהל שלילית נגד דרעי בעקבות הפרשה האחרונה, לא ממש נופתע אם שופטי הבג”ץ ישקלו ביתר כובד ראש את הטענות של נראות ציבורית. פתאום הם ימצאו סיבה מדוע דרעי יכול היה להתמנות לכל משרה בממשלה כולל חוץ ובטחון ואוצר, אך למשרד הפנים הוא לא יכול לחזור.
“אם זה לא מה שיקרה אפשר יהיה לחזור ולהאמין שלמילה הרביעית בשמו של בית המשפט הגבוה לצדק יש עוד קצת כיסוי במציאות”.
מציאה לכולם, שוב, להשלים קריאה בכתבתו של מורג בהמודיע, ולהבין עד כמה הדברים נכונים.
ועצובים, צריך להודות.
8.
המוסף ‘כלכלי’ של המבשר הוא המוצר הטוב ביותר בתחום, בעיתונות החרדית. דווקא על רקע כך, צורמת הטעות הבולטת במדור ‘עושים חשבון’:
“בליל שושן פורים עברה ישראל לשעון קיץ עד מוצאי שמחת תורה”.
ולא היא. שמחת תורה יחול ביום שני, והשעון יוחלף כשבוע אחר כך: במוצאי שבת בראשית.