בשבוע בו חל תענית אסתר הן צמו שלושה ימים מבוקר עד ערב. בביתן נערכים שיעורי תורה בהפרדה מלאה. לשיעור הזה אליו הוזמנתי הגיעו רק נשים. על השולחן בביתה הנאה של עליזה (שם בדוי) היו מונחים המון חפצי אומנות מלאי חן.
פריטים הנושאים סממנים יהודים מסורתיים נחו זה לצד זה לצד ספריו של הרב קוק, ליקוטי מוהר”ן וספר התניא.
לאורך הערב התחלפו הנשים שהעבירו הרצאות וסדנאות של אמונה ותקווה.
כשמיהרתי לצאת עם תום הערב, היא חיבקה אותי בחוזקה ואמרה לי: “קשה לי שאת לא מקבלת אותי כיהודיה כשרה”.
נדהמתי.
אמרתי לה: “עליזה , את יודעת שאני אוהבת אותך כמו שאת. אבל את בוודאי מבינה שעקרונות קודמים לאישיות. את תמיד תהיי עבורי חברה אהובה וכמובן יהודיה כשרה. הבעיה שלי היא עם המעשים שלך. לא איתך”.
“אז מה”, היא המשיכה ושאלה, “בגלל שאני מבקרת בבית הכנסת הרפורמי ביישוב, ואני מעדיפה אותו על פני בית כנסת אורתודוקסי? אז מה אם אני רוצה להחזיק ספר תורה כשאני עטופה בטלית. מה הבעיה?האם תמיד ארגיש ‘מוקצָה’ בגלל זה? לא תקבלי אותי כמו שאני?” פערה עלי זוג עיניים יפות ויהודיות…
יש ימים שאת פותחת את העיתון והידיעות חותכות בבשרך החי, עם סכין של קצבים, סליחה, שופטים, ובלי הרדמה.
הרכב של תשעה שופטים, בראשות הנשיאה מרים נאור, קבע שיש להכיר בגיורים פרטיים הנערכים בישראל, וכי המתגיירים יהיו זכאים להתאזרח בישראל במסגרת חוק השבות כיהודים לכל דבר.
נו, אז מה? מה הבעיה להכיר בגיורים פרטיים שנערכו בבתי דין פרטיים וחרדיים למהדרין או אפילו רק דתיים למהדרין?
האמת, ממש לא בעיה. כך היה במשך אלפי שנים. אבל… וכאן אני חוזרת לעליזה. לפסיקה הזאת יש השלכות לעתיד. אם מכירים בגיורים של בתי דין חרדיים, למה לא להכיר באלה של הרפורמיים והקונסרבטיביים בעתיד.
הייתי אפילו אומרת שהטקטיקה שקופה: נכיר בגיור החרדי ונכפה על המדינה את הגיור הרפורמי.
מה שלמדתי מברוריה
נו, אז איך עליי להתייחס לרפורמים, אני שואלת את עצמי. אני רוצה לאהוב כל יהודי, אבל לדעתי היהודים האלה גורמים נזק ומפרקים לגמרי את המושג יהודים. זה קשה לי הרבה יותר לנוכח הגישה החב”דית שמחייבת לאהוב כל יהודי באשר הוא. ומה לעשות, גם רפורמי יהודי הוא יהודי.
אני מבכרת להביא כאן את תשובתו של הרב יהושע שפירא בעלון ‘קרוב אליך’ לפרשת שמיני. תשובתו היא אותה תשובה שלמדנו כבר מהרבי ומאדמו”רי חב”ד לדורותיהם.
“מצאנו לימוד גדול מברוריה אשת רבי מאיר”, כותב הרב שפירא. “ברוריה אמרה: ‘יתמו חטאים מן הארץ’ – חטאים ולא חוטאים. ובזה לימדה אותנו הבחנה חדה בין החטא – הרֶשע – לבין החוטא. כך ביחס לכל יהודי, וכך ביחס לאחינו הרפורמים. מצד עצם יהדותם ועצם נשמתם, יש בהם נשמה טהורה, הם כאחים לנו וגם עליהם נאמר שכל ישראל ערבים זה בזה.
“דווקא מתוך הערבות אנו זועקים וכואבים את האסון הרע שהם ממיטים על האומה הישראלית, במהלכי התבוללות חמורים. כמעט חציים נוהג לערוך חופות שבהן ראביי וכומר משמשים בערבוביה. הלב דואב, ועלינו להילחם בלא סייג כנגד החטאים החמורים הללו. גם נשמתם זועקת במעמקיה שנעשה זאת”.
אני לא חושבת שיש לי מה להוסיף על דבריו הברורים.
אז כן, עליזה. אני אוהבת אותך כיהודייה. אני מתנגדת בכל תוקף למעשייך.
תהילים, ברכה וטהרה
איזו שבת מיוחדת באה אלינו. זו לא עוד שבת. אפילו לא עוד שבת מברכים. זו שבת מברכים חודש ניסן. החודש שהוא ראש חודשים, וראשי חודשים הם ימי חג עבורנו הנשים.
אנצל את הבמה המכובדת הזו, ואזכיר לכן את המנהג המיוחד שנהגו רבים בשבת מברכים. מנהג שממשיך עלינו עוד ועוד ברכות – קריאת כל התהילים בשבת זו. מה גם שהשבת הזו היא שבת ‘פרה’ בה אנו נזכרים בטהרת עם ישראל ומתכוננים להקרבת קרבן הפסח בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן –
שאז בוודאי יתמו החטאים וגם עליזה והרפורמים יחזרו לקיים תורה ומצוות כפי שהורנו חכמי ישראל לאורך כל הדורות.
• הכותבת היא בעלת “הבחירה שלי”, מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו. לתגובות: [email protected]