התביעה מתחרטת: החייל שירה במחבל מחברון כבר לא חשוד ברצח
חזרו בהם: אל בית הדין הצבאי בקסטינה הובא היום (חמישי) החייל שירה למוות במחבל המנוטרל בחברון – לדיון שלישי בהארכת מעצרו.
בתחילת הדיון אמר התובע הצבאי, סא”ל אדורם ריגלר, כי החשד שמיוחס לחייל הוא חשד להריגה.
לדבריו, החייל, לוחם חטיבת כפיר, “ירה ללא צורך מבצעי במחבל ששכב על הקרקע לאחר שנורה קודם לכן על ידי חיילי צה”ל והיה עדיין בחיים”.
התובע הצבאי אמר בדיון כי הראיות שהצטברו מעלות חשד חמור ועל כן יש להאריך את מעצרו פעם נוספת.
“יש התפתחויות משמעותיות מאוד ביומיים האחרונים ואנו מייחסים כעת לחשוד עבירה של הריגה”.
במהלך הדיון אמר התובע כי בסרטון של ‘בצלם’ “ניתן לראות את המחבל שכוב על הקרקע, לאחר שנורה על ידי חבריו של החשוד… בהמשך בלי שקורה דבר מיוחד, מבלי שניתן להבחין בבהילות, בסימני סכנה מהסביבה, החשוד עצמו דורך את הנשק ובקור רוח יורה מטווח קצר ירי לעבר ראשו של המחבל.
“כשמפקדיו שאלו אותו מדוע ירה, השיב: ‘המחבל חי, הוא היה צריך למות'”. לדבריו, “חייל נוסף העיד שהחשוד אמר: ‘דקרו את חבר שלי, מגיע גם לו למות'”.
מחוץ לבית הדין הגיעו מפגינים כדי לתמוך בחייל.
בתוך כך, בית המשפט העליון קבע היום כי פתולוג מטעם משפחת המחבל יהיה רשאי להיות נוכח בעת ביצוע נתיחת הגופה.
עם זאת הרופא לא ישתתף באופן פעיל בנתיחה אלא יהיה רשאי להעיר הערות ולבקש מהמנתח ביצוען של פעולות שונות, והסמכות להכריע אם להיעתר לבקשה תהיה שמורה לרופא המנתח.
הערותיו ובקשותיו של הפתולוג מטעם המשפחה יתועדו בדוח הנתיחה.
-
כבר לא “רצח” של מחבל שבא להרוג–רק “הריגה. מצחיק. מענין מי המפקד או מפקדים שמכסים את התחת על-חשבון לוחם שמגיע לו פרס.
אפילו מנהל מד”א מר בין אומר שלא נתנו לגשת לזבלה בגלל חשש מחגורת-נפץ על גוויתו, אבל התביעה קיבלה פקודה מיעלון ומאייזנקוט לא להודות בטעות ולהמשיך בהצגת “טוהר הנשק”–שזה דבר והיפוכו מראש! -
ראשית בלי לבדוק צועקים יפי-הנפש שהלוחם רוצח. עכשיו כבר “רק” הריגה של מחבל שבא לרצוח חיילים שלנו. מענין מה יהיה השלב הבא? אולי יתנו למשפחת המחבל הזבל פרס שלא נשא על גופו פצצה? הוא נחמד–הורג רק עם סכין וזה מוסרי. אבל ההצגה חייבת להימשך, אחרת תתגלה ערוותם של יעלון אייזנקוט והדובר שאינני זוכר את שמו. הוא במילא “דובר” את מה שמצווים עליו.