הבעל טען: הגירושין היו פיקטיביים. האשה אמרה: לא נכון • מה פסקו הדיינים?

גירושין פיקטיביים ובדיקת פוליגרף בבית הדין הרבני: בעל משק חקלאי במושב בדרום הארץ התגרש מאשתו, ובהסכם הגירושין העניק לה את המשק, יחד עם המטעים והלול שערכם נאמד בכשמונה מיליון ש”ח.

כעבור כמה חודשים הגיש הבעל תביעה לבית הדין הרבני באשדוד בבקשה לבטל את הגירושין ואת הסכם הגירושין, ולהורות על מתן צו לשלום בית.

לדברי האיש, ההסכם והגירושין היו פיקטיביים והם נעשו עקב הסתבכותו הכלכלית ובשל חששה של אשתו מהסתבכות כלכלית נוספת, בשל המשבר בענף הלול.

אשר על כן, יעץ להם עורך הדין ד’ להתגרש בבית הדין באופן פיקטיבי ולחתום על הסכם גירושין במסגרתו המשק יועבר לבעלות האישה, כדי שנושים לא יוכלו לעקל אותו. כדי לטשטש את הפיקציה, הכין עורך הדין הסכם גירושין מפורט לפרטי פרטים – כולל ענייני המזונות, משמורת הילדים, הסדרי הראייה וכו’.

הצדדים חתמו על הסכם, הביאו אותו לאישור בית הדין רבני באשדוד והתגרשו כדת משה וישראל.

מיד לאחר סידור הגט הם חזרו לחיות יחד בביתם תחת קורת גג אחת כבעל ואישה.

אלא שהאישה מצדה התנגדה לביטול הגירושין ולביטול ההסכם וטענה כי הוא היה אמיתי, וכי הגירושין נבעו ממריבות שהיו בעבר בין הצדדים. היא אמנם הודתה שהם המשיכו לגור יחד לאחר הגירושין, אך טענה כי היה זה מכורח הנסיבות ומטוב ליבה, מאחר שלא היה לגרוש היכן לגור, וכי וכי הם לא חיו חיי משפחה.

חברי בית הדין הרבני באשדוד, הרב אברהם עטייא – אב”ד, הרב משה אמסלם והרב יצחק רבינוביץ, הפנו את שני הצדדים לבדיקת פוליגרף, ובה סדרה של שאלות שתכליתן לברר האם הגירושין היו פיקטיביים והאם בני הזוג חיו חיי משפחה לאחר הגירושין.

הגבר עבר את הבדיקה בהצלחה ונמצא דובר אמת. האישה סירבה לפנות למכון הפוליגרף שאליו נשלחה על ידי הדיינים, אבל הביאה תוצאות מבדיקת פוליגרף במכון פרטי, שבה נמצאה דוברת אמת.

חברי בית הדין הרבני באשדוד דנו ארוכות בשאלה הסבוכה, האזינו לסדרה של עדים, בדקו את ממצאי הפוליגרף ובסופו של דבר פרסמו פסק דין.

פסק הדין משתרע על עשרות עמודים ומבוסס על פוסקים רבים שדנו בגירושין למראית עין, כמו גם בספרות המשפטית האזרחית. בסופו של דבר החליטו הדיינים: “בית הדין דוחה את תביעת המבקש. הסכם הגירושין אשר נכתב בין הצדדים ופסק הדין המאשרו בעינם עומדים”.

בשולי פסק הדין הוסיפו הדיינים מסר לכל המבקשים המנסים להתגרש למראית עין: “שומה עלינו לעקור הנהגה מגונה של ניצול לרעה של הליכי משפט על ידי בעלי דין ההופכים ערכאות שיפוטיות לכלי יוצר למטרת רווחים כלכליים ואחרים, באמצעות אמירת שקר ושימוש לרעה בזרועות המשפט.

“כל זאת ביתר שאת נוכח שימוש נואל בערך המקודש ביותר לעם ישראל, ענייני נישואין וגירושין, לצורך רווחים כלכליים. היה מן הראוי לקנוס את הצדדים בקנס משמעותי לטובת אוצר המדינה, ברם בהתחשב בתוצאת פסק הדין ובהוצאות המשפט שנגרמו לצדדים מסתפק בית הדין בחיוב סמלי של הצדדים בקנס בסך 5,000 ש”ח לכל אחד לטובת אוצר המדינה”.

נימוקי פסק הדין נכתבו על ידי הרב יצחק רבינוביץ והצטרפו אליו אב בית הדין הרב אברהם עטייא והרב משה אמסלם.