העצורה מקייב מספרת: “ה’ סגר עיני שכלינו מראות הפח שטמנו לנו”

בס”ד י”ב באדר ב’, ערב תענית אסתר תשע”ו

שלום לכן חברות יקרות מדהימות, מארץ הקודש ומחו”ל,

מה שלומכן? כאן חני מקייב הרחוקה, אך אתכן בקרבת לב עמוקה עם כל אחת ואחת מכן. המרחק הפיסי מתגמד מול הקשר הרוחני שבינינו. אני מחוברת אליכן בליבי, בנשמתי.

עוד בנושא:

פרסום ראשון • שלושה עצורים ב’פרשת הסמים’ בקייב: חשודים בתקיפה ואיומים

קודם לכל, אני מודה לה’ שמחזיק אותי כאן בכל רגע ורגע. ומודה גם לכן ולכל אילו שלא פוסקים להרעיש עולמות בתפילות ואמירת תהילים למענינו בכותל, בקבר רחל, במירון ובקברי צדיקים בארץ ובחו”ל, לכל אלו המכתתים רגליים לגדולי ישראל להזכיר שמינו לברכה ולישועה. כל מנהלי תלמודי התורה הקשורים אלינו, מהארץ ומחו”ל המזכירים את שמינו בפי התשב”ר.

אני כותבת לכן היום, בערב תענית אסתר, לא יכולה להחריש בעת הזו. רק לזעוק אליכן בזעקה גדולה ומרה; אנו בסכנה עצומה, והדבר היחיד שיכול להביא לנו את הישועה – עוד תפילות, עוד תהילים ועוד קבלות טובות לזכותנו; לזכות פינחס מנחם בן מרים וחנה בת שרה רחל.

השעה שש אחר הצהריים, סיימתי לפני מספר דקות תפילת מנחה נוספת בניחותא. יש לי הרבה זמן להתפלל, לכתוב מכתבים.. פעוטותיי אינם מושכים בשמלתי, אני ב”חופש” חופש ארוך מדאי… כאן בקייב, ימים קרים ומושלגים. עצי המחט וגגות הבתים מכוסים בשלג צח, העיר נשקפת מחלוני לבנה וקפואה.

אני כאן בחדר מנסה לחמם את נפשי המתגעגעת בצלילי הדיסק “קולות הנשמה”, אשר לצליליו הענוגים הרדמתי את הקטנים לישון בבית אז, לפני כמעט מאה לילות בבית בירושלים. מאז עברתי מאה ימים ולילות – הקשים ביותר בחיי. הזיכרונות מציפים ואני יושבת ובוכה, נפשי מתעלפת בגעגועים לילדיי כמהה ללטף שוב את שער ראשם הזהוב ופניהם המלאכיות.

כן, ערב פורים, נזכרת בחודש אדר דאשתקד, בהכנת התחפושות לחוי, בונים, לאל’ה ושרוליק; הלכנו יד ביד, חוי ואימא למכירה מיוחדת של שמלות כלה אמתיות עבור התחפושת. מיששנו, התלבטנו ובחרנו שמלה יפיפי’ה של כלה אמתית…!!! ואח”כ מדדנו, “שיפצנו”, ושוב מדדנו. חוי הייתה מאושרת!

בונים הצדיק, בקש להתחפש ל”כהן הגדול”. הוא ‘עזר’ לקנות את הבדים, האביזרים ובחר לבד את צבעי החושן. איזה אושר היה עבורי לתפור, למדוד, לכרכר סביבו עד שהכל היה מושלם. פניו קרנו בחן יהודי טהור. לאל’ה ה’נסיכה’ שלי, עיניה נצצו בשמלת מלמלה מרובת שכבות. והיא באה מידי כמה דקות להראות לי כמה שזה ‘פורח’. ושרוליק המתוק, נהנה מכל הבלגן הפורימי, הסתכל בעיניים גדולות עלי ועל ה”חיפושית” המוזרה ש’הרכבתי’ עליו, ותוך חמש דקות העיף אותה החוצה..

השנה, יש לי רק את הזיכרונות. , הכול הפוך ומהופך, שונה. ומאיים. ואני מתוך ההפיכה מנסה רק להרים ראש מעל השברים ולא להישבר, עסוקה בלשרוד, בלחיות את היום הזה.

אכן, אנו בימי “פורים, כ-פורים” עוברים עלינו ימי דין, ימים “נוראים”, המתח עצום, החרדה באוויר, ובכל בוקר מחדש, אני מתעוררת שוב לבוקר אוקראיני, למציאות אכזרית בלתי נתפסת. הלב מפרפר בפחד, יש רגעים שאני פשוט מבקשת מהשם שיעצור את גלגלי מוחי מ ל ח ש ו ב מ ד א י, להיות ככה קצת כאילו ‘בלי הכרה’, קהת חושים כדי שלא ארגיש את האימה הלופתת בעצמות.

אנו, בפחד מוות, פשוטו כמשמעו, הייתי כבר שבעה עשר יום תמימים ‘בפנים’.. בבית מעצר אוקראיני.

על ראשנו מרחף איום של בית כלא שהוא גרוע שבגרועים. עסקן מקומי ספר לנו לתומו מעט אודות הנעשה שם ודי היה בזה כדי להדיר שינה מעיני לילות רבים.

אני כותבת על אמונה פשוטה, כך אוכל יחד אתכן לחזק ולהתחזק כפי שכתוב “האמנתי, כי אדבר!” אני מאמינה כי רק הבורא הוא זה שעשה, עושה ויעשה לכל המעשים.

הוא העומד מאחורי הניסיונות הקשים שעברו עלי בשנים האחרונות, הוא זה שכיוון צעדי, וסובב באופן מופלא ביותר מהלכים, וגלגל את השידוך השני שלי, שידוך שאף הוכוון על ידי צדיקי הדור שליט”א וקבל ברכתם.

וה’ הוא שסגר עיני שכלינו מראות הפח שטמנו לנו במשך חודשים אח”כ בארץ ובאוקראינה. כן, גם בימים אלו ממש, בניסיון הנורא הזה, בהסתרה שבתוך ההסתרה, בוודאי גם פה נמצא ה’ יתברך! וכשם שליווה אותנו ברחמיו עד הנה, הוא יזכה אותנו, יוציא האמת והצדק לאור, ויוליכנו במהרה קוממיות, בני חורין לארצנו!

אי אפשר שלא לאמר תודה שוב, לכלכן, ולכל האנשים המדהימים, המיוחדים והיקרים שמלווים אותנו בימים ערפיליים אלו: רבני הקהילות בקייב ובאוקראינה שנרתמו במסירות אין קץ ובחום. הם, בני משפחותיהם ובני הקהילות לעזור לנו בדאגה אמתית ונוגעת ללב, וכן לבני משפחתו של פינחס שמעבר לתמיכה היומיומית מרחוק, גם הגיעו הנה מהארץ ומפלורידה ושוהים עמנו שבועות ארוכים לסייע, לתמוך ולחזק מקרוב.

תודה לכל מאות היהודים היקרים מכל רחבי תבל שתרמו צדקה להצלתנו דרך אתר הקמפיין של משפחת קארפף-בלינוב (fundrazr.com/campaigns/615tYe) או דרך “גמ”ח דרך החיים” בירושלים ולכל אילו שכתבו לנו חיזוקים, ברכות ואיחולים.

חברות יקרות, למען ילדיי היקרים המחכים לאמא, הצטרפנה גם אתן בבקשה אתנו ללימוד יומי של 2 הלכות בשמירת הלשון , העברנה הלאה לחברות נוספות ועזורנה לנו להוסיף עוד חיילים. עוד זכויות. יחד לחזק ולהתחזק בשמירת הלשון, להרבות שלום בעם ישראל ותעמוד גם כן זכות גדולה זו לישועה עבורנו; פינחס מנחם בן מרים וחנה בת שרה רחל.

הנני מברכת אתכן כולן בברכת פורים שמח, ומייחלת כי כשם שליהודים הייתה אורה ושמחה ושון ויקר, כן תהיה לנו!!

תודה לכולכן, באהבה גדולה

חני