במסורת חז״ל מקובל לומר שפורים מציין סיום קבלת התורה.
בהר סיני קבלו ישראל כביכול את התורה מתוך כפייה, בפורים קבלו על עצמם ברצון (״קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ״). מה שהופך את פורים מאירוע היסטורי על איום פיזי שהוסר באמצעות גבורתם של אסתר ומרדכי – לאירוע דתי, חשוב הנותן זווית עמוקה יותר על המאבק בין אחשוורוש והמן מול העם היהודי.
במהלך המגילה הדסה הופכת לאסתר, שהופכת לאסתר המלכה – אשתו של המלך.
אז, ברגע האמת אסתר נקראת לדגל על ידי מרדכי, דבר שאינו מובן מאליו כלל וכלל, ולבסוף מרדכי מזכיר לה במילים הכל כך חזקות – ״וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת”?!
ומה התגובה של אסתר? ״לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים״.
אסתר מבינה היטב שהיא לא תוכל לעמוד מול האיום הקיומי על עמה אלא בתמיכה ובגיבוי של כל היהודים. הדגש פה כל היהודים. לא יהודים כאלו או כאלו, לא ממגזר זה או מגזר אחר.
היא גם לא מעוניינת בבדיקת ציצית כזאת או אחרת. הקריאה של אסתר היא לכנוס את כל היהודים.
המצווה הייחודית של פורים היא משלוח מנות. מצווה זו איננה צדקה, אם הייתה כזו, לא היה צורך במצווה נוספת של מתנות לאביונים. מצוות משלוח מנות היא מצווה בין איש לרעהו. היא המצווה המחברת בינינו כאחים, לא בגלל מצוקה כלכלית או אחרת, אלא רק בגלל שאנחנו אחים.
מצווה זו מתחברת היטב עם קריאתה של אסתר – לכנוס את כל היהודים, קריאתה של אסתר מתוך מצוקת האיום היה לחבר את כל היהודים יחדיו, ומצוות משלוח מנות משקף את הקריאה במעשה של אחווה ואחדות בין רעים.
לצערי, ראיתי לא פעם קריאה של ״לך כנוס״ במסגרת של מאבקים אידיאולוגים, אפילו על רקע דתי-פוליטי.
במהות, אנו חייבים לזכור, כי השימוש בקריאתה של אסתר לצורך מאבק בין יהודים היא החטאה מוחלטת של כוונת הפסוק, ובוודאי אינה תואמת את הצורך באיחוד היהודים לפני איומים פיזיים או רוחניים.
פורים מזכיר לנו את קבלת התורה, והפעם מרצון, אבל גם נותן תזכורת – למתן תורה בהר סיני, שהיה כפי שמפרש רש”י מתוך מצב של ‘איש אחד בלב אחד’. “וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר”.
כאשר אנחנו מכינים ונותנים את משלוחי המנות כדאי שנכוון ל’איש אחד בלב אחד’, ואולי אם נמצא משפחה שאיננו מכירים ואף שייכים למגזר אחר משלנו, נתרום לאותה אחדות שאסתר ביקשה כדי להימנע מגזרות רעות העומדות לפתחינו.
פורים שמח לכל עם ישראל.
• דניאל גולדמן הוא יו”ר ‘גשר’ ואיש עסקים המתגורר בעיר בית שמש.