אני תוהה בעצמי, מה עושה אותם גדולים, רחבים, מכילים, מאירי פנים, מקרבים יהודים לאביהם שבשמים, מקדשי שם שמים, כשהם משמשים ברבנות במדינות העולם הרחב?!
בחורף האחרון זכיתי, יחד עם קבוצה של חברים, להיות אורחו של הרב הראשי לרוסיה, הגאון החסיד רבי שלמה דובער פנחס לאזאר, המכונה הרב בערל לאזאר, והתקבלנו בקודש פנימה במרכז היהודי התוסס מרינה רושצ’ה במוסקבה עיר הבירה.
בשיחה עם הרב, ובמשך כל הביקור, בכל פינה שפנינו בעיר ובמדינה זו, בקהילות שתחת האיחוד של הרב לאזר, ולא פחות בקהילות של רבנית מתחרים, ראינו מה זו עבודה מאומצת ואינטנסיבית של הפצת תורה ויהדות מתוך עוצמה יהודית אדירה, עם שני הכוחות המנוגדים – מצד אחד ה’ויגבה לבו בדרכי השם’, ומצד שני קורא לעצמו ‘צעיר אנוכי ונבזה’ – אלא כדברי הזהר הקדוש: המשפיל עצמו לפני הקב”ה, הקב”ה מגביה אותו על הכול.
רוסיה הגדולה, אשר שנים קראנו וידענו עליה כגדולה של רודפי הדת והאמונה, מצמיחה היום יהדות פנימית ושורשית שאין כדוגמתה בכל העולם היהודי.
בצלו של הרב הראשי לרוסיה יש כיום מאות קהילות במוסקבה ועל פני רוסיה כולה ובחבר המדינות לשעבר, בתוכם תלמידי תורה וישיבות, קהילות קודש ובתי כנסיות, שירותי דת ומקוואות טהרה, ואלפי נקודות אור המפיצים אידישקייט במאור פנים שאין כמותו בעולם.
הרב לאזר רכש את לבי ולב שאר חברי.
ראינו במו עיננו משהו שלא יאומן וכמעט לא עולה על הדעת, ולכן היה זה ברור כאשר הרב חיתן את בנו בארץ, וקיבלנו הזמנה להשתתף בשמחת השבע-ברכות, לא היה אפשר לחשוב אחרת, אלא להצטרף לגדולי הדור, מרנן ורבנן, עשרות אדמו”רים, ראשי ישיבות, רבני ערים, דיינים, מורי צדק וראשי קהילות שהשתתפו באירוע ההצדעה ליהדות רוסיה ונושא דגלה במסיבת ה’שבע ברכות’ המרכזי, שנערכה ברוב פאר והדר בהיכל האירועים ‘כתר הרימון’ בבני ברק.
•
התקבלנו במאור פנים מהרב, וזכינו לתשורה נאה – ספר על המגילה וימי הפורים מתורתו של אותו צדיק כ”ק האדמו”ר מוהרמ”מ מליובאוויטש זיע”א, אך בעיקר מאמרי תורתו הנעימים של הרב לאזר, והמסר הברור העולה מהם:
הבעל השמחה, הגאון רבי בערל לאזאר, נשא פלפול תורני בגדר חיוב משלוח מנות בחג הפורים, וחידוד הטעם העיקרי במשלוח מנות, שהוא להרבות אהבה ואחווה, כמו שכתב המהר”ל (באור חדש ט, כב), ומהר”ש אלקבץ בספרו “מנות הלוי”: “להרבות השלום והרֵעות, היפך מרגילתו של הצר שאמר מפוזר ומפורד. פירוש במקום שראוי להיות עם אחד, הנם מפוזרים ומפורדים במחלוקת, לכן תקנו משלוח מנות”.
הוא המשיך לדייק בדברי גאון הגאונים הרגטשובי בספרו צפנת פענח (הל’ מגילה לח ע”ב) דמשלוח מנות יש לקיים בחברו כשאין לחברו עליו שום תביעות וזכויות, ובעינן שישלח בפורים מנות שאין בהם טובת הנאה למשלח.
בהמשך הביא מדברי קדשו של הרבי מליובאוויטש זי”ע בהתוועדות של שנת תשל”א, המסביר שקודם לטעמים של ה’מנות הלוי’ וה’תרומת הדשן’ במצות משלוח מנות, דברי הרמב”ם, שטעם המצוה לעורר שמחה, ואין לך שמחה גדולה ומפוארת מזה.
הרב בנה בנין של תורה, תוך הבאת ראיות והוכחות מהפוסקים שההידור במצוות ‘משלוח מנות’, היא דווקא בנתינה ליהודי לא מוכר, יהודי שעדיין אינו שומר תורה ומצוות, ואינו מכירו, כדי לקרבו בדרך של אהבה לאבינו שבשמים, וקרא לציבור להדר כך בחג הפורים.
•
עוצמות ההשפעה המאגית של הרב לאזר, וההצלחה הכבירה שלו במדינות חבר העמים, כאשר גם רוזני הארץ ושליטיה נוטים אוזן ומכבדים אותו מעל כל השרים ורמי המעלה, צריכה לימוד.
זה אומר שאפשר להשפיע בדרך אחרת, בדרך של מאור פנים, בדרך של תורה בטהרה, בשלימות ובנאמנות אך מתוך דרכי נועם באהבה ובאחוה, ומבלי להתערב בנושאים צדדיים שאינם מהאינטרסים של הקהילה ושל בנין היהדות.
אותו מודל ראיתי והתפעמתי בצלו הגדול של הרב הלורד ד”ר הרה”ג רבי יהונתן זאקס, כאשר ביקרתי עם ‘גשר’ לפני 4 שנים באנגליה ופגשנו ברב הראשי לבריטניה, לקראת פרישתו, ונשביתי בקסמו ובשפתו. מאז שנקשרתי בו, ראיתי בפני איש מורם מעם, המדבר בשפת העולם על העם היהודי ועל סגולותיו, מרבה תורה ומרבה שלום בעולם.
מדובר על מודל של רבנים גדולים העושים גדולות ונצורות למען העם היהודי ולהאהיב שם שמים על הבריות, ובהחלט אפשר להמליץ עליהם מה שנאמר על מרדכי הצדיק: כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול – וכל-מעשה תוקפו, וגבורתו, ופרשת גדולתו, אשר גידלו המלך -הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים…
כי מרדכי היהודי, גדול ליהודים, ורצוי לרוב אחיו – דורש טוב לעמו, ודובר שלום לכל-זרעו.