אנשים משתנים: כשלפיד הגיב בכבוד
1.
גם בתקופה הקשה, בין פיגוע לפיגוע, נמצא הפנאי לכותרות חדשות בנושאים אחרים. והנה נושא סערת הזקנים בצה”ל לא מפסיק לתפוס את סדר היום.
הנושא הרגיש הספיק לייצר כותרות ואמירות ביניהם גם כאלו המשוות לתקופות אפלות בהיסטוריה. אם בתחילה, אמרתי לעצמי אלמוג “תיקח את עצמך בידיים”, תחשוב במחשבה עמוקה ותבין כי ברור שהצבא יתחרט, וייתן פטור לזקן, הרי שבהמשך הבנתי שכנראה אולי טעיתי באדישותי.
בצה”ל לא רק שלא התחרטו אלא העלו מדרגה והחליטו כי חיילים עם זקן לא יורשו להשתתף במסדרי כבוד. הייתכן שבמדינת העם היהודי, “בצבא העם” זקן זה פשע? לדאבוננו מסתבר שכן.
כאן שוב עולה בראשי הבעיה של גיוס חרדים לצה”ל. לא פלא שהמספרים כה נמוכים, לא ייתכן שהצבא לא מוכן להתאים את עצמו למגזר החרדי, או אפילו למגזר הדתי- לאומי שנמצא בהמוניו בצבא.
כפי הנראה הבעייה המרכזית היא שהצבא הוא גם גוף חינוכי בראש ובראשונה, וחינוך חילוני הוא בבחינת דבר שלא יעלה על הדעת אצל בוגרי החינוך החרדי.
כעת לא נותר לי אלא להצדיק את אמירות הרבנים הדתיים לאומיים כדוגמת הרב אבינר שהשוה את “גזירת הזקנים” לזו של הנאצים. אני אומר זאת בצער, אך במציאות שלנו אם רוצים למנוע משהו צריכים להיות נחושים, ולהגיד בקול רם אמירות פרובוקטיביות אך בעלות אמירה אקטואלית, כדי “שהגוזרים” יבינו שמה שהם עושים זה לא בסדר.
במקרה הזה המטרה מקדשת את האמצעים.
2.
ואם כבר בזקנים עסקינן, גם ח”כ יאיר לפיד נחלץ לטובת מגדלי הזקנים. ומכאן עלתה בי המחשבה שאולי טעיתי ולא הייתי צריך כל כך מהר לחרוץ את כוונותיו של לפיד כמניפולטיביות בטורי הקודם.
הלא אני כל הזמן מנסה לא לשפוט אנשים ולדון לכף זכות, אז למה דווקא כאן לא עשיתי זאת? אולי יאיר לפיד באמת מנסה לכפר על העבר, אולי הוא באמת מצטער, ובאמת מנסה לפתוח דף חדש.
גם אני הרי כל כך שונא שאומרים לי שלפני שחזרתי בתשובה – ‘הייתי עושה הכל ההפך בתכלית ממה שאני נוהג כיום’.
3. אם כבר בהסקת מסקנות חפוזות עסקינן, נזכרתי במקרה שארע לי בשבוע החולף.
ברשת “רצה שמועה” שרשת בתי הקפה “סטאר -באקס” עומדת לפתוח סניף ראשון בארץ ברמת בית שמש, שם קיימת קהילה חרדית-מודרנית גדולה.
רק שבידיעה גם פורסם שעקב לחץ העסקנים נוספה מגבלה לפתיחת העסק שנשים לא יורשו לשבת בחוץ, אלא רק בפנים כמו בערב הסעודית.
הידיעה הרגיזה גם אותי, עד שהבנתי שנפלתי בפח השיח של הפייסבוק. כולם כבר רצו לגנות זאת ובראשם ארגוני “החופש” למיניהם. סוף דבר בפועל מתברר כי מדובר בסיפור פורימי ומתיחה של קופת הצדקה ברמה א’ בעיר, שבכל שנה מפרסמת סיפור שלא היה לרגל הקמפיין.
אבל זהו טבע האדם – לקפוץ בראש, לגנות, להגיב, לשפוט ולהתלהם עוד לפני שבירר את הדברים לעומק.
בזה עלינו להשתנות.
