הבכירים יוגבלו: ירוויחו לא יותר מ-2.5 מיליון ש”ח • גפני: היסטוריה

בצעד חסר תקדים, אישרה הערב (רביעי) ועדת הכספים של הכנסת פה-אחד לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים: בנקים, חברות ביטוח, קופות גמל וקרנות הפנסיה.

על פי ההצעה מעתה מקסימום השכר המאפשר הכרה בהוצאות לחישוב המס יעמוד על עד פי 44 משכרו של העובד המשתכר הכי פחות באותה חברה. תקרת השכר תהיה של 2.5 מיליון שקלים לכל היותר. מעבר לכך החברה תחוייב לשלם מס מוגדל כבר מהשקל הראשון המשולם לאותו בכיר.

מדובר בחקיקה ממשלתית שאושרה כבר בקריאה ראשונה וקודמה על ידי שר האוצר משה כחלון, יו”ר ועדת הכספים משה גפני וח”כים מהקואליציה והאופוזיציה. בשבועיים הקרובים יגיע הנושא למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.

יו”ר ועדת הכספים, ח”כ משה גפני: “היום אנחנו הולכים למהלך היסטורי שבו מתחילים בתהליך של הגבלת שכר הבכירים ולצמצום פערים בחברה. אני מקווה שהחוק יתקבל בהבנה בחברות ומברך את שר האוצר שנתן רוח גבית לוועדה בעניין.

“היום התחלנו במהלך זהיר שבו אנחנו מגבילים את שכר הבכירים ויש כאן אמירה ציבורית היסטורית; שברנו את המחסום לצמצום הפערים בשכר. בהמשך נבחן את הגבלת השכר על כלל החברות הציבוריות במשק, לרבות בחברות ריאליות, אבל כרגע אנחנו מתחילים במקום שנכון להתחיל בו – חברות המנהלות את כספיי הציבור”.

גפני הבהיר: “מכיוון שחישוב המס הוא שנתי, אזי החישוב במקרים של בכירים שכבר מועסקים בחברות והחוק יחול עליהם רק חצי שנה מיום פרסומו, ייעשה באופן יחסי בהתאם למספר החודשים שהם יעבדו תחת קיומו של החוק החדש”.

במסגרת העבודה על החוק, הצליחה ועדת הכספים לקדם בו כמה שינויים שיהפכו את הגבלת השכר להגבלה של ממש וגם יצמצמו באופן ממשי את פערי השכר.

נציג איגוד הבנקים, טל נדב, שכבר בדיון הבוקר, הביע התנגדות לחוק ובמיוחד להחלתו רק על המגזר הפיננסי אמר: “אני לא מכיר בעולם חוק כזה, שמתערב באופן ישיר ובוטה בשכר. קובעים פה את השכר ולסקטור אחד בלבד, כי במקומות אחרים בתקשורת, בגז, בהיי-טק ובנדל”ן הפערים ימשיכו להתקיים”.

יו”ר הוועדה גפני ושאר חברי הוועדה דחו את טענותיו.

ח”כ אראל מרגלית: “התאגידים הפיננסיים הם שונים מיתר הגופים. הם מונופול שקיבלו רישיון לטפל בכספים של הציבור ורושמים לעצמם שכר מופרז ויוצא-דופן, לא פרופורציונאלי לתשואות שהם מביאים. בהיי-טק כל העובדים מתוגמלים החל מהעובד הראשון ועד האחרון ומרוויחים שם בהתאם להצלחות. עם כל הכבוד, יזמי היי-טק שפיתחו רעיונות והביאו הצלחות בפועל הם עניין אחר וכך גם בעלי עסקים ריאליים שיזמו, קידמו ופיתחו מוצרים ברי קיימא”.

רוני תדמור ממשרד המשפטים השיבה לנדב: “ההצעה במקורה עוסקת רק בגופים פיננסיים שעוסקים בכספי ציבור: קרנות נאמנות, בנקים וכד’. היתה חשיבות מבחינתנו להסדיר את השכר בגופים האלו. ניתן אמנם להרחיב, אך אנחנו חושבים שזהו תחילתו של מהלך שצריך עוד לבחון אותו וכעת עוד בזהירות”.

ח”כ מנואל טרכטנברג: “מקבל שזה צעד היסטורי אך בהמשך כן צריך לבחון הרחבה, כי לצד ההיי-טק שהוא רק 10% יש גם מונופולים לא פחות מהבנקים וגם בהם יש לטפל כשמדובר בחברות ציבוריות”.

יו”ר ועדת הכספים גפני סיכם: “המהלך הזה הוא של כל חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה וזו אמירה חברתית חשובה, שכולם רואים חשיבות בצמצום פערים בחברה. היום קבענו עיקרון שפערים בלתי הגיוניים בשכר בין העובדים במשק היא מציאות בלתי נסבלת שיש לשים לה סוף!”

שר האוצר כחלון אמר הערב: “מדובר בציון דרך בחברה הישראלית. יש לי הערכה גדולה לכישורים, לניהול ולתוצאות פיננסיות אבל אין שום הצדקה שקבוצה מצומצמת תרוויח סכומים דמיוניים על חשבון כספי ציבור. בכירים רבים עם רמת אחריות עצומה לכלכת ישראל וביטחון ישראל, כגון הרמטכ”ל, ראש השב”כ, נשיאת בית המשפט העליון ונגידת בנק ישראל מרוויחים חמישית ופחות מראשי הבנקים והמערכת הפיננסית”.

כחלון הוסיף כי “היה כאן כשל שוק זועק לשמיים ולכן נאלצנו להתערב. איפה שיש כשלים זה התפקיד שלי כשר אוצר להתערב ולפתור אותם. אני שמח שהצלחנו לשים סוף לחגיגה הזאת על חשבון הציבור”