עשהאל שבו משחזר בדמעות את הלווייה של אמו ושלושת אחיו הי”ד

עשהאל שבו, שנפצע באורח קשה בפיגוע ירי ביישוב איתמר בשנת 2002, הגיע לאולפן ‘הכל לציטוט’ בערוץ 20, לשיחה עם ליאור דיין.

שבו, שאיבד בפיגוע החדירה את אמו רחל, ואת אחיו נריה, צביקה ואבישי הי”ד, סיפר לדיין על ההתמודדות בימים שלאחר הפיגוע הקשה, אשר זעזע את המדינה.

בראיון נזכר עשהאל כי הפעם הראשונה שיצא מבית החולים הייתה בכדי ללוות את אמו ואחיו בדרכם האחרונה. “עם כל הרגע הזה שכל החיים שלך מתרסקים עליך ועם זה שלא הבנתי מה קורה, לקחו אותי ללוויה ואני מגיע לבית הקברות, אני רואה המון המון אנשים. אני יושב שם, שוכב על המיטה, לקחו אותי באמבולנס ופשוט לא מעכל את זה.

“אתה בבית קברות, רואה ארבעה קברים אחד ליד השני עם השמות של כל אחד…”.

שבו דמע מול התמונות בשידור, וסיפר כי הוא רואה את התמונות לראשונה: “זאת אחותי אביה שגם נפצעה והביאו אותה גם, אבא שלי מצד ימין שלי ואחי הבכור, יריב, עומד מעליו וקורא תהילים. מעולם לא ראיתי את התמונות האלה, זה ממש מחזיר אותך אחורה הרבה שנים, זה לוקח אותך למקום אחר.

“זה הפתיע אותי לגמרי, אתה רואה את אבא שלי עם חולצה קרועה, אתה רואה את הקושי, אני לא יכולתי אפילו לפתוח את העיניים, עכשיו אני נזכר אפילו עם קצת דמעות בעיניים, זה באמת היה רגע מאד קשה וזה מציף לך את כל הרגשות חזרה. לא יכולתי אפילו להסתכל על אנשים בעיניים, הייתי ממש רובוט, אני זוכר את זה, הייתי רובוט.

“הייתי מנותק מהסביבה, לא יכולתי להקשיב לאנשים שאמרו לי ‘שלום, מה שלומך?’ לא הגבתי, לא הייתי במקום הזה, היה לי נורא קשה, הייתי נורא כבוי אפשר להגיד. רואים את זה גם פה, ילד שמנותק מהסביבה ובהלם טוטאלי”.

בהמשך הראיון סיפר שבו כי לאחר הפיגוע התפלל וביקש: “אלוקים, קח אותי, תחזיר את אח שלי, תחזיר את אמא שלי, תחזיר מישהו’. עד היום לא קיבלתי תשובה ‘למה אני’. מה שכן, החלטתי שאם אני נשארתי בחיים אז אני חייב להמשיך למען אחים שלי שלא איתנו ולמען אמא שלי”.

הראיון המלא ישודר הערב ב-21:00 בערוץ 20