מה לכהן בתוככי רשתות חברתיות?

אני חייבת להודות שאסיפה של גברים חסידים בעלי זקנים היורדים על מידותיהם, לצורך לימוד רזי הרשתות החברתיות, נראתה לי במבט ראשון זרה וחסרת היגיון.

אך ככל שהעמיקו המרצים בתוכן והסבו את תשומת ליבם של הגברים וליבן של הנשים (בהפרדה מלאה, כמובן) למכמני הרשת ולאפשרויות הגלומות בה, קלטתי את מה שידעתי מזמן.

קלטתי, נכון לומר הפנמתי, שהדרך להגיע לליבותיהם של מיליוני יהודים בו-זמנית, דרך הרשתות החברתיות דוגמת ‘פייסבוק’, ‘טוויטר’ ו’וואטסאפ’, היא דרך מהירה, קלה, זריזה וכפי שהתברר באותה הרצאה, אף לא עולה פרוטה.

בהרצאה המרתקת בה השתתפו פעילי ופעילות חב”ד, שלוחים ושליחות מכל הארץ, נחשפתי לעוצמה האדירה של ‘חב”ד במדיה’. בארץ ישנם שבעה מיליון תושבים. ארבעה מיליון מתוכם נמצאים ברשת. כן. בעברית! המשמעות היא שבאמצעות הרשת אפשר להגיע בכל רגע נתון לארבעה מיליון איש ואישה.

תארו לעצמכם, שליח או שליחה בכל מקום יישוב שהוא, מסוגלים להגיע במשך חודש למאה אנשים מקסימום. 300 ויותר בתי חב”ד ישנם בישראל. בהנחה שכל בית חב”ד מגיע בממוצע למאה אנשים, מצליחים בתי חב”ד להגיע לליבותיהם של 300 אלף איש.

‘חב”ד במדיה’, שכבר היום מציגה מספרים מרשימים בדפים אותם היא מנהלת ברשתות החברתיות, רוצה להגיע להגיע למיליון יהודים. לפחות למיליון יהודים כאן בארץ הקודש.

זו הסיבה לכינוס-אסיפה בה הציגו אנשי המקצוע של ‘חב”ד במדיה’ את הכלים העומדים בפני השלוחים ופעילי חב”ד ברשתות החברתיות.

‘חב”ד במדיה’ הוקמה בתקופת מלחמת ‘צוק איתן’. הצוות שהקים את האתר רכש ידע רב בניהול והנעת רשתות חברתיות והוא מלווה כל העת על ידי רבנים מרבני חב”ד. מטרתה של חב”ד במדיה היא להיות מוקד וכתובת לכל יהודי במרחבי הרשתות החברתיות.

לדף הרשמי של חב”ד במדיה מעל 30 אלף עוקבים והוא הולך וגדל בקצב מסחרר.

אחת השיטות אותן הציגו שלוחי חב”ד במדיה, באמצעותה ניתן להגיע לקהלים רחבים, היא יצירת מסרים ויראליים. “כאשר מאה בתי חב”ד ישתפו פוסט בעמוד שלנו, תיווצר פירמידה של חשיפה”, אמר איש המקצוע בכינוס החריג.

ברור שכאשר אדם רואה סרטון בעל תוכן יהודי בו צפו מאות אלפי אנשים, הדבר יעיל ואפקטיבי הרבה יותר מאשר צפייה בפוסט בו צפו כמה עשרות או מאות.

במילים אחרות: למדתי כיצד ניתן לרתום את חידושי הטכנולוגיה להפצת יהדות, גם בעידן הרשתות החברתיות. היה שווה!

 על זכויות נשים

ביום האישה הבינלאומי, שהיה גם כ”ח (כוח) אדר, בחרתי לעשות זום-אין לביתי פנימה, למשפחתי ולעצמי. במקום לעשות זום-אאוט ולצאת החוצה, העדפתי לעשות את מה שמצופה מבת ישראל – להתמקד ב’פנימה’. “כל כבודה בת מלך פנימה”.

העדפתי זאת על פני במות התקשורת בהן עמדו נשים וזעקו סיסמאות חלודות של צדק ושיוויון.

שימו לב למילה ולימוד על הפצת המסרים היהודים ולא זום אאוט לבמות בהם עמדו נשים וזעקו צדק שוויון. במקום להיות שם – בחוץ – ישבתי ללמוד את דבריו של הרבי אודות הפמיניזם.

לפני יותר מחצי יובל, בכ’ אדר תשמ”ט, הגיעו לביקור אצל הרבי חברי הנהלת הפדרציות היהודיות והמגבית היהודית המאוחדת. בראשן עמדה הנשיאה גב’ טישמן שנבחרה לתפקיד בזכות ברכתו של הרבי.

הרבי אמר לה את הדברים הבאים: “אל תוותרי על זכויות הנשים. אמנם את במיעוט כאן”, התייחס הרבי לעובדה שרוב חברי הנהלת הפדרציות הם גברים, “אך גם עם ישראל הוא מיעוט בעולם”.

הרבי מליובאוויטש הלך בדרכי חמיו, אדמו”ר הריי”צ. הוא ראה ב’מהפכה’ הנשית, סימן לגאולה ועודד את הנשים להקים מסגרות משלהן, בהן יביאו לידי ביטוי את יכולותיהן ואת ייחודן. הרבי ראה בנשים שותפות לעול הפצת היהדות. כל זה כמובן תוך הקפדה יתרה על גדרי הצניעות.

בעיני הרבי לנשים זכות מיוחדת בהיותן אלו שמעבירות את המסורת מדור לדור, ואין כאן מקום להאריך בדברי חז”ל אודות הנשים ומעלתן.

לכן, יום האישה שלי, היה יום שלי ושל משפחתי. בעצם, תחשבו על זה, אצל מי שמקיים תורה ומצוות, אין יום שאינו יום האישה. החובה לכבד את האימא והחובה לכבד את האישה, אינה חלה רק יום אחד בשנה.

 על ספירה וברכה

פרשת השבוע שבה ומוכיחה לנו שלכל אחד מאיתנו היכולת להשפיע. אין מישהו “קטן” מדי מכדי להשפיע. מעניין. הרי חכמינו זיכרונם לברכה קבעו כי “אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין”.

מדוע, איפוא, בחר משה רבנו לספור ולחשוף קבל עם ועדה את הסכומים שנתרמו למשכן?

אלא, שכאשר הספירה נעשית על ידי משה רבנו, היא מביאה עמה את המשכת השכינה למשכן, ובמילא לעם ישראל כולו וממשיכה לו ברכה בלתי מוגבלת, דוגמת השראת השכינה שבמשכן (“מקום ארון אינו מן המידה”).

ההלכה קובעת שאסור לספור יהודים, אפילו לדבר שבקדושה, אלא אך ורק באמצעות פסוק. למה? משום שפסוק הוא “תורת משה”, אותו משה רבנו שספירתו מביאה ברכה. באיזה פסוק יש לבחור על מנת לספור יהודים?

בעבר נהגו להשתמש בפסוק “ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחווה אל היכל קודשך ביראתך”. כך כתוב בספר ‘הפרדס’ המיוחס לרש”י הקדוש. זאת בשל העובדה שבפסוק הזה ישנן עשר תיבות.

בדורות האחרונים נוהגים להשתמש בפסוק “הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם”. הרבי מסביר שהסיבה לכך היא שאנחנו נמצאים בדור של “עקבתא דמשיחא”. מה יותר נכון מאשר לבקש את הגאולה כאשר מתכנסים כמה וכמה יהודים יחד?

הכותבת היא בעלת “הבחירה שלי”, מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו. לתגובות: [email protected]