סערת הזריקות בעופות שבכשרות בד”צ ‘העדה החרדית’ ממשיכה להטריד את ראשי מערכות הכשרות, כמו גם את הצרכנים במגזר החרדי, שכל מבוקשם הוא לרכוש עופות כשרים למהדרין, ללא כל חשש.
תחילתה של הסערה בקצרה: ראש מערכת שחיטת עופות ב’שארית ישראל’, הגאון רבי נחום יברוב, הכריע כי בשחיטת העופות שתחת השגחת בד”צ ‘העדה החרדית’ מזריקים לעופות חיסון באופן שונה מהנהוג בעבר, ומכאן שאסור לאוכלם, משום שקיים חשש שההזרקה מטריפה את העוף.
במכתב שפרסם הרב יברוב הוא כתב: “כל הכחשות והעלמות עין לא יועילו מול האמת הנראית לעין שיש למעלה מ-20 אחוז טריפות וגם לאחר שהוסיפו משגיח נמצאו הטריפות הנ”ל וזו ההוכחה שאותו חומר שנמצא על הרגל הוא לקותא שגורם טריפות בגידים”.
בהמשך פרסם הגר”מ ברנדסופר, גאב”ד היכל הוראה, ובנו של בעל ‘הקנה בושם’ הגאון רבי משה ברנדסופר זצ”ל, מכתב בו קבע כי יש לאסור את העופות של ‘העדה’ בשל שינוי מיקום הזריקה. לדבריו, אביו פסל את העופות במקרים מעין אלו.
מן העבר השני פרסמו רבנים רבים ומומחי כשרות מפורסמים, ביניהם אחיו של הרב ברנדסופר, כי אין כל לקות בכשרות העופות, וניתן לאכלן לכתחילה. לצד דעות אלו עלו גם שמועות ודיווחים על אינטרסים כאלו ואחרים שמניעים את ה’מכפישים’, כביכול – ארגוני כשרות מתחרים ושאר בעלי עניין.
מבחינתי, באופן אישי, מומחה כשרות העופות מספר אחת הוא דודי, השוחט הרב מרדכי גלאי, משגיח הכשרות ב’עוף עוז’, ומי שגדולי תורה העידו עליו כי הוא בקי ומומחה בכל הנוגע להלכות שחיטה, ורבים רואים בו מספר 1 בתחום.
התקשרתי כדי לשמוע מפיו מהי האמת – האם אכן יש בעיה באופן ההזרקה המתבצעת בעופות תחת כשרות בד”צ ‘העדה החרדית’.
הדברים ששמעתי מפיו היו נחרצים במיוחד, ומפאת חשיבות הנושא הוא אף הסכים, למרות שאינו חובב כותרות, לציטוט הדברים בשמו.
“הבד”צ הוציא הבהרה ובה הסבירו שהם בדקו וראו שזריקה בחזה לעיתים חודרת לחלל הבטן והופכת את העוף לטרף, ולכן הם עברו לזריקות בשוק”, הוא פותח ואומר.
ובכן, כשהתעוררה הסערה, הוא וקודקודי המשחטה בה הוא עובד, ישבו עם המומחה מספר 1 בתחום, כדי שלא תצא תקלה תחת ידם – ואלו הם הממצאים אליהם הגיעו.
“נתחיל בפרטים”, הוא אומר. “כל עוף אמור לקבל זריקות, 11-12 יום אחרי שבקע מן הביצה. הזריקות הינן נגד מחלת ניו-קאסל (חיסון חובה) ונגד שפעת (חיסון שאינו חובה). אין בארץ מציאות של עוף שאינו מקבל את הזריקות הללו, בשל החובה שמטיל משרד החקלאות. בחו”ל לא בכל המקומות מחייבים זאת. אבל במדינת ישראל, לא לחסן עופות זו עבירה פלילית.
“כעת, בגיל הזה העוף עדיין קטן מאוד, ביד אחת ניתן להחזיקו. הוויכוח הוא: איפה המקום הטוב ביותר להזריק את החומר. לא תמיד היו חייבים להזריק לעופות חיסונים, אבל מאז שהחלו לעשות זאת – נהגו בתחילה להזריק בעורף.
“לקח זמן, כמה שנים, עד שהגיעו למסקנה כי זה גורם נזק לעוף ועלול לגרום אף לשיתוק במקרים מסוימים, ואולי גם לבעיות כשרות.
“ואז עברו לזריקה מתחת לכנף. אבל לאחר זמן הגיעו למסקנה שהתרכיב של החיסון חודר לחלל הבטן ופוגע באיברים פנימיים. בשנים האחרונות מזריקים או בחזה או בשוק, וככה נוהגים כבר כמה שנים טובות”.
• אז למה פרצה הסערה דווקא כעת?
“האמת, זה לא ברור. אני לא בטוח שיש מישהו שיודע למה. לכאורה, מישהו גילה את התגלית ומכאן החלה הסערה. כל הכשרויות המוצהרות, בד”צים, מזריקים בחזה. כשרות ‘הרב לנדא’ ממשיכים להזריק מתחת לכנף, בין הכנפיים, ובכשרות שתחת ‘העדה החרדית מזריקים בשוק. לטענתם, מכיוון שהחיסון נכנס לחלל הבטן. הם צודקים במקרה שמזריקים בחזה למטה. אבל אם מזריקים בחזה למעלה – הם לא צודקים. כלומר, בחלק של החזה שקרוב יותר לצוואר.
“עכשיו, צוותים מקצועיים לא עושים טעויות, לא בחזה ולא בשוק. לא מפספסים. אבל כמו שכולנו יודעים, החזה הרבה יותר גדול מהשוק והאפשרות לטעות היא קטנה יותר. בשוק, אם טועים, נופלים בין שני השרירים ואז המצב לפיו התרכיב של החיסון יכול להתדרדר לכיוון צומת הגידין ולפגום אותם הרבה יותר מצוי”.
• ואז זה מטריף את העוף?
“כן, בהחלט. מה גם שב’עדה החרדית’ בודקים את כשרות העוף לפי הצהוב למטה ברגליים, ושם לא רואים את הבעיה של צומת הגידין.
“יש אפשרות לבדוק צומת גידין או בחלק הצהוב או בשוק. בעופות של ‘הרב רובין’ למשל, השוק פתוחה, בעופות ‘העדה החרדית’ היא לא פתוחה כי הם בודקים בצהוב. הרבנות, למשל, לא מהדרין, בודקת במישוש וראייה”.
הרב מרדכי גלאי
• אז מה טוב יותר?
“ההזרקה בשוק פחות טובה מהזרקה בחזה. כלומר, אם הבד”צ מזריק על ידי צוות מקצועי – מי שמזריק בדרך כלל אלו תאילנדים – ובלולים קטנים, אזי הבעיה פחות משמעותית, כי יהיה דיוק בהזרקה. אבל כשההזרקה היא בלולים גדולים ועובדים שם הרבה שעות (מצוי מאוד בעבודה תאילנדית) – אז הבן אדם לא ממש ממוקד בשעות האחרונות, בהן הוא עייף.
“אני לא שופט, ולא קובע כשר לא כשר, אני רק אומר שבהזרקה שנעשית בשוק הבעיה הרבה יותר משמעותית. יכול להיות שיבוא הבד”צ ויגיד: אני לא מרשה לצוותים המזריקים לעבוד יותר מארבע שעות, מה שקשה לי להאמין, כי אז עלות העוף תהיה מאד יקרה.
“את הבדיקה אחר כך עושים המשגיחים במשחטות. הקריטריון: כשהמזריק עייף, הסיכוי שלו לפספס את השריר ולגרום לטרפות – יותר גבוה. מה גם, שאת הבעיות הללו שנוצרות מהזרקה בשוק אין מצב לגלות בצהוב. כלומר, אם פספסת בהזרקה, אין לך גיבוי לבדוק את עצמך במשחטה. לכאורה”.
האם אתה עצמך אוכל עופות בכשרות בד”צ ‘העדה החרדית’? – אני שואלת, והוא מסרב לענות לציטוט.
שלא לציטוט הוא מנחה אותי, אבל רק לצורך שלי ובני ביתי…
הרב יוס׳ל גלבר ראש מערך הבודקים בבד״צ מסר בתגובה:
לגבי עיתוי הפרסום – מי שעוקב אחר המלעיזים הבודדים, מבין מיד מהם האינטרסים והמניעים העסקיים שלהם. הם לא נייטראליים.
לגבי הטענה שהחזה גדול מהשוק ולכן האפשרות לטעות קטנה יותר – זה נכון אבל לא מדויק. לחזה עוף יש חלק עבה וחלק דק יותר. המקום העבה בחזה בגיל 12 יום הוא בעובי של סנטימטר אחד בסך הכל, וככל שיורדים במורד החזה העובי מצטמצם. כשמזריקים את החיסון לחזה, אופן האחיזה מותיר את כל החזה של האפרוח חשוף, ופועל שמזריק בין 30 ל-40 עוף בדקה, ולעיתים אף יותר – קורה לו הרבה שמפספס ומחדיר את המחט לחלק התחתון (הדק) של החזה, הוא מרגיש מיד שטעה ומוציא את המחט אפילו בלי להזריק – אבל זה מאוחר מדי.
כי ברגע שיש חשש שהמחט נכנסה לחלל, כידוע, יש כלל בהלכה שזו טריפה שמא ניקבו אחד האברים שנקובתם במשהו, אפילו ללא החדרת חומר. אמנם, יש חשש רק של אחוז בודד של טריפה, אבל כשזה מוטרף – זה מוטרף באופן ודאי, וקשה לזהות אם התרחש הדבר.
מה שאין כן בהזרקה לשוק – גם אם טעה במיקום הטריפה, היא לא ודאית וניתנת לזיהוי.
לחשוש מהחדרה בין שני השרירים היא קלושה ושואפת לאפס כי בשביל שזה יתרחש צריך להחזיק את האפרוח באופן מעוות. לכן כבר עשרות שנים בבד”צ העדה החרדית מזריקים לשוק.
לגבי הבדיקה של צומת הגידין – גם כאן צודק כבוד הרב בעובדות במאה אחוז, אבל לו יבקר במשחטה של הבד”צ, יווכח שהשוק נבדק במישוש וראיה, ואנו מסוגלים להרגיש אפילו דברים פחותים בהרבה מהנזק שיכול להיגרם על ידי החיסון.
חוץ מהבדיקה הזו, מתבצעת בנוסף בדיקה בצהוב של הרגל למטה, כפי שציין, והבדיקה הזו מתבצעת בפתיחה של הרגל, החדרת אצבע ומשיכת הגידים.