כל שנה, כשמגיע חודש אדר נכנסים החבר’ה של אהרן לציפייה מורטת ריסים וגבות. וכשאדר מגיע פעמיים, התכונה ל”שיר משלוח המנות” מתגברת שבעתיים.
שיר משלוח המנות נולד בדרך כלל כדי לעשות שמח.
לא משנה באיזה שלב מוזיקלי נמצא רזאל במהלך החיים, כשמגיע אדר הוא נפנה מעסקי האלבומים, ההופעות והדרשות שהוא מוסר ברחובה של עיר, וכל כולו תכונה קדושה של שמחה והכרת הטוב.
השנה, משחרר אהרן שיר שאינו פורימי בהגדרה, אבל הסגנון הקופצני והמדרש שבבסיסו יסדרו לכם שמחת אדר כפולה, כמספר חודשי אדר השנה…
על מאחורי הקלעים של הלחנת השיר של תשע”ו, מספר אהרן: “השיר השנה הוא בעצם רעיון למדני של ממש: כמה פעמים מוזכר בשולחן ערוך שצריך ל…שיר? לא רבים יודעים התשובה, ואולם, מי שילמד את הלכות תפילה (סימן נ”א הלכה ט’) יגלה הלכה מבריקה: מרן הבית יוסף כותב שם, שחור על גבי לבן, משהו בהחלט יוצא דופן: “את מזמור לתודה יש לאמרה בנגינה, שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה”. בעל השולחן ערוך מורה לנו בפשטות, שצריך לשיר את המזמור הזה. לא לדקלם, לא לקרא, לא למלמל – אלא ממש לשיר אותו!
“ובכן”, נזכר אהרן בימי צפת המסתוריים, “בוקר חורפי אחד, הסמטאות מכוסות בערפילי בוקר קסומים, והנה עוצר אותי חסיד ברסלב ‘אהרן, אתה עושה מנגינות נכון? אתה מכיר את ההלכה שצריך לשיר את מזמור לתודה? אתה חייב לכתוב למזמור הזה מנגינה כדי שנצא ידי חובה להלכה’. הוא הלך לדרכו, ואני לדרכי ולא שכחתי את אשר ביקש…”
וכשהגיע חודש אדר, ואהרן נתקע בלי שיר חדש למשלוח המנות המוזיקלי, הוא מפשפש בערימת הפתקאות והתווים ומחליט להגשים לחסיד את חלומו. הנה שיר חדש וקופצני המאפשר לכולנו לקיים את ההלכה ככתבה.
אל בית היוצר של ‘קבעתי’, ‘מה עשית היום’, ‘אתה עושה שתהיה יהודי’, מצטרף “מזמור לתודה” – שיר עם סיפור ובחזרה. מנגינה שעולה ויורדת ומתפתלת ומתקפצת לה. המסר זועק בין הצלילים – הכרת הטוב, להגיד תודה ולחייך…