בית משפט השלום בפתח תקווה האריך היום (א’) את מעצרה של המטפלת החשודה כי טלטלה את התינוק, דניאל חיים גרסון, בשבוע שעבר וגרמה לפציעתו באורח קשה מאוד, עד יום רביעי הקרוב.
על פי דברי השופטת, “קיים חשד סביר לביצוע העבירות בידי החשודה”. במהלך הדיון אמר נציג המשטרה כי החשד הסביר הוא שהתינוק טולטל וכי המטפלת הודתה במעשה.
ששי גז, עורך דינה של המטפלת, טען בדיון כי עדיין לא הוכח כי מצבו הקשה של התינוק נגרם מטלטול. “האם תוכל להגיד בוודאות כי הנזק נגרם מטלטול?”, שאל גז את נציג המשטרה.
“יש לכם חוות דעת מכמה רופאים, בין השאר בדקתם אם במקרה הוא קיבל חיסון זמן קצר לפני המקרה?”, הוסיף עו”ד גז. החוקר המשטרתי השיב כי “החקירה עדיין נמשכת, והכל נבדק”.
“יש כאן הליך נדיר של הארכת מעצר, למרות שאנחנו לא יודעים אם נעברה כאן עבירה או לא. לגבי ההודאה, אני מבקש מבית המשפט לבחון את תמלול ההודאה”, אמר גז. “אמרו לה שהילד ימות אם היא לא תודה ושישאירו אותה במעצר הרבה זמן אם היא לא תודה”.
בסוף השבוע חל שיפור הדרגתי קל במצבו של דניאל, כך נמסר במוצאי שבת מבית החולים שניידר בפתח תקווה, שם מאושפז התינוק.
לפי ההודעה, זה 24 שעות שהתינוק אינו מונשם, וחוזר בהדרגה להכרה. הוא ממשיך להיות מטופל ומנוטר ביחידה לטיפול נמרץ.
מחקירת המשטרה עולה כי המטפלת הורשעה כבר בשנת 2004 בתקיפת בת ארבע, לאחר שהטיחה את ראשה באסלה.
המטפלת הורשעה במסגרת עסקת טיעון עם הפרקליטות, שאפשרה לה לשוב לעבודתה כמטפלת ולא קיבלה עונש מאסר כלל.
לא רוצה לחשוב מה היה שם
האם לירון סיפרה היום [א] ליד מיטת בנה את העובר עליה: “סמסתי למטפלת שאני למטה. היא יורדת איתו ואני רואה שעיניו מתגלגלות, הוא חיוור ושמוט, והיא אומרת לי: ‘הערתי אותו אז הוא מתאושש’. התחלתי לצרוח ושאלתי אותה אם הוא נפל או קרה משהו, והיא אומרת לי שהכול בסדר ואני צועקת ‘זה לא הילד שלי'”.
“דניאל הוא הילד הרביעי שלנו. יש לנו ניסיון עם מעונות ומטפלות והפקדתי את בני במקום עם המלצות וקיוויתי שיהיה בסדר, כי אין כל אפשרות אחרת להיות רגועים במאה אחוז. אין מצב שיש אמון מלא כמו ילד שנמצא בבית עם סבתא, תמיד יש חשש. החושים עובדים כל הזמן והמטפלת נתנה לי ביטחון והרגשה טובה שהכול בסדר”, צוטטה לירון באתר וואלה.
לירון סיפרה כי לא ידעה על הרשעתה הקודמת של המטפלת: “כששמעתי שיש לה הרשעות קודמות אז ממש התפרקתי. מזל שדניאל היה שם רק חודש. כששמעתי שיש לה הרשעות קודמות אז ממש התפרקתי. זה שיש לה עבר ואני כהורה לא ידעתי את זה היה לי קשה מאוד.
“כהורה אין לי שום דרך לדעת את זה וזה מצב לא תקין. דניאל שהה שם חודש ואצלי כל מה שעובר בראש זה ‘יום-יום, שעה-שעה’, שאני לא יודעת מה חווה שם. מזל שזה היה רק חודש. דניאל באמת ילד שלא בוכה, אלא אם הוא רוצה לאכול או לישון. אני לא רוצה לחשוב מה הלך שם שהוביל אותה לנהוג כך כלפיו”, מספרת לירון.