האם מלחמת האזרחים בסוריה, ועלייתו המטאורית של ארגון ‘המדינה האיסלאמית’ הם בסך הכל פונקציה של בצורת קשה?
מחקר חדש של נאס”א מצא כי הבצורת האחרונה באזור הלבנט, שהתחילה בשנת 1998, היא ככל הנראה הקשה ביותר זה 900 שנים.
מתברר כי השנים 1998-2012 היו יבשות בחמישים אחוזים יותר מהתקופות היבשות ביותר ב-500 השנים האחרונות, ובעשרה עד עשרים אחוזים מהבצורות הקשות ביותר ב-900 השנים האחרונות. הבצורת הקשה משפיעה על כלל מדינות האזור ביניהם קפריסין, ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, רצועת עזה, ירדן, לבנון, סוריה וטורקיה.
על פי CNN מחקר חדש קובע כי הבצורת הקשה תרמה לפריצת מלחמת האזרחים בסוריה, שהביאה למותם של מאות אלפים וגרמה למיליוני בני אדם לברוח מבתיהם.
הבצורת, כך על פי המחקרים גרמה לכישלון נרחב בגידולים החקלאיים בסוריה, ומשפחות חקלאיות רבות נאלצו לנדוד למרכזים עירוניים. הסיטואציה הקשה הזו היתה זרז לפריצתה של המלחמה.
מאידך, טוענים בנאס”א קיימת גם השפעה הפוכה: “אנו יכולים להגיד במידה של ביטחון שנראה שאירוע מסוים או סדרה של אירועים הושפעו מבני אדם שתרמו לשינוי באקלים”, אמר בן קוק, המחבר המרכזי של המחקר ומדען אקלים בנאס”א.