דו”ח חדש חושף: התנועות הדתיות שמשת”פ עם עתירות הרפורמים

יוני גרין
|
כ"ב אדר א' התשע"ו / 02.03.2016 21:49
‘קולך’, ‘נאמני תורה ועבודה’ ומרכז יעקב הרצוג הצטרפו לכמעט מחצית מהעתירות שהגישה התנועה הרפורמית בשנים האחרונות • הרב יעקב אריאל: “זו טעות חמורה, הם נותנים יד לרפורמה” • מייסדת ‘קולך’, חנה קהת: “אנחנו בדיאלוג עם הרפורמים, גם הם יהודים”

לכמעט מחצית מהעתירות שהגישה התנועה הרפורמית בחמש השנים האחרונות הצטרפו ארגונים דתיים-לאומיים, בהם ‘קולך’, ‘נאמני תורה ועבודה’ ומרכז יעקב הרצוג.

כך עולה מדו”ח חדש של ארגון חות”ם, המאגד את מכוני המחקר התורניים, בשיתוף עם מרכז ליב”ה, אותו חושפת אפרת שטרן בעיתון ‘בשבע’.

בין היתר, כך עולה מהדו”ח, הצטרפו הארגונים ‘קולך’ ומרכז יעקב הרצוג לעתירה בעניין “ייצוג כלל הזרמים בכותל המערבי”, שהביאה להחלטת הממשלה לאשר בסמוך לכותל רחבת תפילה מעורבת, שתנוהל בשיתוף עם הארגונים הרפורמיים והקונסרבטיביים.

 הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן ונשיא חות”ם, אמר בתגובה לדו”ח, כי אסור להצטרף למאבקים של התנועה הרפורמית.

“הרבה פעמים קורה שאנשים דתיים – יש נושא שחורה להם, ובתום לב הם מצטרפים לרפורמה כדי להיאבק נגד המדינה. הם לא מבינים שהם עושים טעות חמורה מאוד. הם נותנים יד לרפורמה. כל הכרה ברפורמה היא מניעת הכרה ביהדות.

“הרבה פעמים גופים דתיים, חלקם בתום לב, חלקם אולי לא כל כך בתום לב, מתוך תפיסת עולם שהיהדות צריכה תיקונים – הולכים עם הרפורמה, שסילפה את היהדות לגמרי. הם לא רפורמים, אבל הם לא מבינים שכל שיתוף פעולה עם הרפורמה רק מחזק את התפיסה הרפורמית, שפירושה הפיכת היהדות לדת אחרת”.

הרב אריאל קורא לאותם ארגונים לערוך חשבון נפש: “הם צריכים לראות לאן הדברים מגיעים, מה ההשלכות שלהם. לא לראות רק את הנקודה העכשווית, כאילו היא נחוצה כרגע ויש עם מי לדבר. זה לא מצדיק. רוצים להיאבק על משהו – שייאבקו בצורה פרטית שלהם, ולא להצטרף לרפורמה”.

בנוגע למאבק העקרוני בתנועה הרפורמית, מבחין הרב אריאל בין אנשים רפורמים לתנועה: “רפורמים הם יהודים, אִם אמם יהודייה וסבתם יהודייה. ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא, צריך לקרב אותו, תינוק שנשבה. יהודי רפורמי הוא יהודי, ומותר לשתף איתו פעולה בכל נושא שמשותף לכולנו.

“הרפורמה – היא לא יהודית, היא דת אחרת. אי אפשר שמדינת ישראל תכיר בדת אחרת. מדינת ישראל היא מדינת עם ישראל, מדינת היהודים. יהודי חילוני הוא יהודי, כי הוא לא יצר דת אחרת. הוא לא מקיים את כל המצוות, אבל הוא לא דת אחרת. הרפורמים זה דת אחרת, זה לא יהדות. זו סכנה איומה ונוראה שמדינת ישראל תכיר בשתי דתות – דת יהודית ודת אחרת”.

לדברי הרב אריאל, התנועה הרפורמית מנסה לחדור יותר ויותר, למרות שבארץ כמעט אין לה אחיזה. “מספר בתי הכנסת הרפורמיים בארץ הוא עלוב, קטן, אין כמעט. אבל מכיוון שיש להם כסף באמריקה, הם רוצים לחדור לכל מקום, על ידי כך שהחוק יכיר בהם כעוד זרם ביהדות. אנחנו צריכים למנוע את זה בכל צורה שהיא”.

יעקב אריאל

בעקבות ההחלטה לבנות ליד הכותל רחבת תפילה נוספת שתנוהל בשיתוף עם הרפורמים, אומר הרב אריאל: “הכותל הוא כולו בית המקדש. הרפורמה – שמחקה את זכר ירושלים, ציון והמקדש, וכל הציפייה למקדש אצלם הייתה פסולה – פתאום הכותל הפך להיות מקום קדוש להם. הכותל זה לא הייד פארק, וגם לא ייתכן שליד הכותל עושים הייד פארק. רוצים הייד פארק – יש מקומות אחרים שאפשר להקים שם. והכי חמור – שנותנים הכרה לגוף לא יהודי”.

 “המאבק ברפורמים מעצים אותם”

 בארגונים ‘קולך’ ו’נאמני תורה ועבודה’, הנתמכים גם על ידי הקרן החדשה לישראל, רואים בחיוב את שיתוף הפעולה עם הרפורמים, ואף מודים כי הם מקבלים תרומות מארגונים רפורמיים.

בארגון ‘קולך’, שהצטרף לארבע מתוך תשע עתירות שהגישו הרפורמים בחמש השנים האחרונות, אומרים כי מאז ומעולם שיתפו פעולה עם התנועה הרפורמית, וכי הם רואים בה זרם לגיטימי ביהדות.

חנה קהת, ממייסדות ‘קולך’ והיו”ר לשעבר, כיום חברה בארגון, אומרת: “מהכנס הראשון של ‘קולך’ היו נשים חילוניות, רפורמיות וקונסרבטיביות. לא קיבלנו אף פעם את ההדרה הזאת. היה לנו טבעי שאנחנו בדיאלוג איתן ונעזרות ומסתייעות, והן נעזרות בנו. אנחנו לאורך כל הדרך משתפות פעולה. ‘קולך’ מדבר עם כל היהודים. הרפורמים הם גם יהודים, והחילונים גם יהודים”.

לדברי קהת, דווקא בנוגע לפשרה בעניין התפילה בכותל, יש לארגון ‘קולך’ מחלוקת גדולה עם הרפורמים:  “אנחנו ממש לא מסכימים להסכם שהם עשו עם הממשלה. אנחנו לא מוכנים ללכת לעזרה של הרפורמים, כי זה על גב הנשים האורתודוקסיות. אנחנו רוצות להישאר בעזרת הנשים האורתודוקסיות. אבל מצד שני, ישנם שיתופי פעולה בדברים אחרים”.

קהת מספרת כי בעבר תרמו ל’קולך’ ארגונים רפורמיים, והם לא רואים בכך דבר פסול.

גם בתנועת ‘נאמני תורה ועבודה’, שהצטרפה לעתירת התנועה הרפורמית הנוגעת לשלילת תמיכה כלכלית באברכים שילדיהם הולכים למעון או למשפחתון, לא פוסלים שיתוף פעולה עם הרפורמים.

רבה רפורמיתהכתרת רבה רפורמית. צילום: Yonatan Sindel/Flash90

מנכ”ל הארגון, שמואל שטח, אומר: “מתחת לאלונקה של הקמת מדינת ישראל יש אנשים שונים ומשונים שאנחנו לא מסכימים איתם על הרבה דברים. אני מזכיר שהקימו את המדינה הזאת אנשים דתיים ביחד עם אנשי השומר הצעיר ואנשים שונים. במקרה הזה העברנו להחלטת הנהלה, שבדקה ועיינה בדברים וראתה שזה דבר שאנחנו מסכימים עליו במאה אחוז, אז אני לא רואה פסול להצטרף לכזה דבר.

“כמובן שהיו עתירות אחרות שדנו ואמרנו שלא מתאים לנו, והיו לנו הרבה הצעות להרבה עתירות אחרות, וזה היה נראה לנו לא נכון”.

שטח לא רואה בהצטרפות לעתירות של הרפורמים מתן לגיטימציה: “כל אחד מאיתנו עושה הרבה דברים עם אנשים חילונים ועם אתאיסטים מוחלטים”. לדבריו, דווקא המלחמה בלגיטימיות של התנועה הרפורמית מעצימה אותה.

“אם אני הייתי היום יהודי רפורמי עם הרבה כסף, והייתי רוצה להעצים את התנועה הרפורמית – הייתי מממן את הארגונים שפועלים כל הזמן נגדי פה בארץ. המאבקים בתנועה הרפורמית רק עוזרים להם, והם שמחים בזה, זה מסע פרסום הכי טוב שיש. היום יש שינוי גדול בתנועה הרפורמית, וצריך להבין את השינוי הזה.

“הדחיקה של הרפורמים פה בארץ גורמת בארצות הברית לדחוק אותם לזרועות ה‑BDS וה’ג’יי סטריט’. אנחנו מאבדים את יהדות ארצות הברית, וזה פשוט נורא ואיום”.

שטח לא מכחיש כי ארגונו מקיים שיתופי פעולה נוספים עם הרפורמים: “אני בקשר עם כל בן אדם שעושה דברים, ואם הם טובים בעיניי אז משתפים פעולה, ואם הם לא טובים אז לא משתפים פעולה”.

לגבי קבלת תרומות מרפורמים אומר שטח: “אנחנו מקבלים תרומות מיהודים בארצות הברית, אני מניח שחלקם רפורמים. שאף אחד לא יהיה פה צבוע, אני מניח שהרבה אנשים מקבלים כספים מיהודי ארצות הברית שחלקם רפורמים”.