“התגייסות של אברכים לשירות הלאומי-אזרחי אינה ‘משתלמת’. מבחינה כלכלית, כבר עדיף היה לנו להישאר ב’כולל'”. כך טוענים אברכים המצויים בעיצומו של השירות האזרחי שלהם, בשיחה עם אתר חרדים 10.
במה דברים אמורים?
השירות הלאומי-אזרחי לאברכי הכוללים – כולל מספר מסלולים. ישנו מסלול של ארבע שעות, של שש שעות, וכן הלאה. כלומר, אברך רשאי ללמוד בכולל ולשרת בשירות האזרחי כ-4 שעות ביום (-20 שעות שבועיות), או כ-6 שעות (-30 שעות שבועיות).
ומה השכר?
ובכן, אברך המשרת 4 שעות ביום רשאי לקבל 50 אחוזים מדמי מילגת משרד הדתות, בנוסף לשכר אותו הוא מקבל מן השירות האזרחי, העומד על סך של 1200 שקלים.
אלא שהאברכים הנמצאים במסלול זה טוענים כי בפועל הם כמעט ואינם מרוויחים דבר. ראשי הכוללים אינם מוכנים לקבל אותם, מכיוון שהם חוששים לקבל אברכים הנמצאים גם במסלול של שירות אזרחי – שכן הדבר גורר בירוקרטיה רחבה, כמו מספר מסוים של אברכים בכולל, ביקורת כפולה וכן הלאה – ומלבד זאת, גם כאשר הם כבר מצליחים להתקבל ללימודים, הם מקבלים רק 50 אחוזים מן המלגה.
במילים אחרות: אברך המשתכר מהכולל 1500 שקלים, מפסיד את מילגת משרד הדתות בסך 850 שקלים, או במקרה הטוב, מחצית ממנה, כשלכך נוספים אותם 1200 שקלים זעומים המגיעים מהשירות האזרחי.
“הודעתי לשירות האזרחי שאני רוצה לפרוש מן התכנית”, מספר ג’ לחרדים 10. “עדיף לי להישאר בכולל, ולא לצאת לאותם ארבע שעות בשביל 1200 מאות השקלים הללו, כשמהם אתה מוריד את מילגת ‘הדתות'”.
ג’ מזכיר כי ארבע השעות אותן הוא מעניק לשירות האזרחי מתבצעות בשעות הערב, כך שהוא נמצא במשך יום תמים ב’כולל’, ואין כל סיבה שהוא יפסיד 50 אחוזים מהמלגה.
“פניתי למשרד של השירות האזרחי”, מספר אברך נוסף, “והם אמרו לי שאין כל בעיה, אין כלל בעיות בירוקרטיה. איך הם רוצים שנמשיך לשרת כך עם סכומים כאלו, כשגם ממלגת הדתות הם מקצצים חצי?”
בשנה האחרונה נדרש השירות הלאומי האזרחי לעמוד ביעדי גיוס של 1500 אברכים.
בפועל הצליח המשרד להשיג 423 אברכים. כלומר פחות מ-33 אחוזים. “הם לא מעודדים אברכים לצאת לשירות, איך הם רוצים להגיע ליעדים?” שואל ג’.
• מה היית מצפה?
“הדבר הראשון אליו הייתי מצפה הוא לאפשר לאברכים כמוני לקבל ממשרד הדתות מלגה של מאה אחוז, כך שבנוסף ל-1200 השקלים שאני מקבל מן השירות, אוכל להגיע למשכורת סבירה שמגיעה בסך הכל ל-3000 שקלים בקירוב”.
חרדים 10 פנה לשר שלום ג’רבי, ראש רשות השירות הלאומי-אזרחי, וזה הכיר לחלוטין בבעיה.
“הסכום אותו מקבלים האברכים עם ילד אחד אכן נמוך מאד. אין ספק. בימים אלו אנחנו עובדים שעות נוספות כדי לשנות את הכללים, וכך אברכים הנמצאים במסלול 4 השעות (-20 שעות שבועיות), יקבלו את מאה האחוזים של מילגת משרד הדתות. אברכים הנמצאים במסלול 6 השעות (30 שעות שבועיות), יקבלו 75 אחוזים ממלגת משרד הדתות.
“אנחנו נמצאים כעת בדיונים על כך עם משרד החינוך, אינני יכול לומר שהעניין סגור, אך אנחנו נמצאים לקראת השינוי הזה”.
היום הצליח שר שלום ג’רבי להוביל החלטה חשובה אחרת.
אחרי פעילות מאומצת שלו, המדינה החליטה לאפשר ל-100 חרדים בכל שנה לעשות שירות לאומי-אזרחי בחו”ל. על פי התקנות שאושרו בוועדה מיוחדת שהורכבה מחברים בוועדת חוץ ובטחון וועדת הרווחה, חרדי שירצה למלא את חבות השירות שלו בחו”ל, יוכל לעשות זאת עם המגבלה הבאה: לא בארה”ב או מערב אירופה.
המשרת בשירות הלאומי- אזרחי יזכה מהמדינה למימון שיכון, הוצאות נסיעה, דמי כלכלה, אמצעי חימום ועוד זכויות שמגיעות לו.
התקנות החדשות, מהם יהנו צעירים העוסקים בשליחות יהודית בחו”ל כמו חסידי חב”ד, נקבעו כבר בוועדה לשוויון בנטל, אך הוועדה היום קבעה את התקנות המסדירות את השירות. הפיילוט יחל באוקראינה, רוסיה ותאילנד.
שר שלום ג’רבי: “צריך לומר שהחיינו וקיימנו לזמן הזה.יש לי לשליחים של חב”ד הערכה גדולה. הייתי בתיאנלנד ובאוקראינה, וראיתי במו עיני את העזרה הגדולה של בתי חב”ד לטובת אותם ישראלים שמטיילים.
“אגב, זה לא מחליף את משרד החוץ, אבל משלים את משרד החוץ ופותר הרבה בעיות. בתאילנד ראיתי במו-עיני חייל משוחרר שגנבו לו את הארנק.
“אם היה מגיע למשרד החוץ – לא היו עוזרים לו. אין מציאות של קופה קטנה, ובבית חב”ד כן. המקומות האלו הם מהפכה גדולה מאד. אלפי ישראלים מסתובבים מידי שנה בבתי חב”ד.
“חב”ד עושים את המהפכה הגדולה, ואני מברך על כך. לכן היה חשוב לי שיכירו בעבודה של אותם שליחים שפועלים שם כשירות אזרחי. ברוך ה’ זה עבר היום”.