הרשת החברתית זכתה ללא מעט גינויים והתראות בעקבות השפעתה על בני נוער, אולם המקרה הבא מוכיח כי לעתים היא עשויה גם לסייע – ולגשר בין הורים לילדיהם.
יעקב, צעיר חרדי, חבר בקבוצת פייסבוק פופולארית בשם ‘חרדים ישראלים – חי”ש’, פרסם הלילה אחר חצות את הסטטוס הבא:
“אז זהו אבא שלי זרק אותי עכשיו באמצע הלילה מהבית, בגלל שאני לא מוכן להיפרד מהטכנולוגיה. אני באמת לא מנסה עכשיו לבקש ממישהו לישון אצלו הלילה, אלא רק לאחל לכולם לילה טוב מתחת לשמיכה המלטפת… מכל הלב, בדמעות שליש מספסלי אחת הגינות הציבוריות בפתח תקווה”.
הפוסט של הצעיר זכה מיד לעשרות תגובות – והצעות: “יש לך איך להגיע לירושלים? נשמח לארח על הספה המפנקת שלנו”, הציע מישהו. גולש אחר כתב לו בפשטות: “אתה יכול לבא אלי”.
גולשת אחרת תקפה את ההורים וכתבה: “עצוב לי עלייך ובעיקר על ההורים שלך שמסוגלים לנקוט בצעד כזה. מקווה בשבילכם שתגיעו להבנה”.
חבר נוסף איתגר את המשתתפים: ואולי כדאי שמישהו מחברי הקבוצה, בעל חזות סולידית, כזה שעדיין קובע עיתים לתורה, רציני ומבין עניין, ייגש לאביו של.. לנהל איתו שיחה אמיתית כך שיבין שעתיד בנו הוא לא בהכרח על הברזלים ברבי עקיבא”.
להצעה נענה איש החינוך והגישור ישראל אליוביץ שסיפר: “שוחחתי עם… והצעתי עצמי לשוחח ולגשר עם הוריו. צריך לראות את מכלול הבעיה בבית, התנהגות של אחד מבני הבית יכולה להפריע לאחרים”.
בסופו של דיון קיבל הצעיר הצעה לבית חם אצל אחד ממנהלי שח”ר, נטע והני כץ.
• נטע, פתחת הכנסת אורחים?
“האמת שיש לי יחידת דיור שמשמשת בדרך כלל לאירוח של חיילים בודדים. אחד מהם אגב, חסיד בעלז, מתחתן היום. בוגר ראשון של פלוגת תומר בגבעתי”.
• מזל טוב. אז קלטת את יעקב?
“יעקב בסוף לא הגיע. אמא שלו יצרה איתו קשר והחזירה אותו הביתה. המיטה כבר היתה מוצעת…”
נדמה, כי הרבה דברים ניתן ללמוד מן הסיפור הזה, הן ברמה החינוכית, והן במישור התקשורתי – אך דומה שהפוסט של אחד החברים הוא המדוייק ביותר: “בתוך כל הקושי של הסיפור הזה יש נקודת אור. פשוט לא יאומן הערבות ההדדית”.